היום קלינט איסטווד חוגג יום הולדת 80. מדהים. הוא יותר מבוגר (בשנתיים) מאנדריי טרקובסקי המנוח. והוא צעיר רק בשבע שנים מאולפני וורנר, האולפנים בהם ממוקמת חברת ההפקות שלו מאז ימי "הארי המזוהם", ושאיתם עשה חלק ניכר מסרטיו כבמאי (ל"הארי המזוהם", שביים דון סיגל, שבמידה רבה הוריש לאיסטווד את סגנון הבימוי שלו, נחגוג בשנה הבאה יום […]
ברילנטה מנדוזה (מימין, עם ז'קט שחור). לפני חצי שעה בסינמטק שדרות 19:45. בשידור חי מסינמטק שדרות, כאן אמור להתחיל בכל רגע סרט הפתיחה של פסטיבל קולנוע דרום, "המדריך למהפכה" של דורון צברי. ובינתיים, מחוץ לסינמטק איתרתי את ברילנטה מנדוזה (עם הז'קט השחור), הילד הרע – ככל הנראה, הרע מאוד – של הקולנוע הפיליפיני, וגם האיש […]
זהו. זו גלויה אחרונה מפריז. כדרכן של גלויות, היא מגיע ליעודה אחרי שאני כבר בארץ. במוצאי שבת לפני שבוע יצאנו מסרט בשאנז-אליזה רק כדי לגלות שהשדרה השתנתה לחלוטין בשעתיים שהיינו בקולנוע. הרחוב נסגר למעבר של הולכי רגל ורכבים, ועשרות טרקטורונים ומיני-מלגזות התרוצצו בספיד מטורף במעלה ובמורד השדרה ומיקמו עליה אדניות ענקיות עם דשא, עצים ושאר […]
איך אתם זוכרים את הדניס הופר שלכם? בתור שומר השער של קולונל קורץ ב"אפוקליפסה עכשיו"? בתור הפסיכופת המחובר לבלון חמצן ב"קטיפה כחולה"? בתור הרגע קטוע האצבעות ב"ספיד"? בתור "החבר האמריקאי" מסרטו של וים ונדרס? או בתור הבמאי שהפשיט את ג'ניפר קונלי ב"נקודה חמה"? בספרי תולדות הקולנוע, שמו של הופר יזכר בתור הבמאי (לצד פיטר פונדה) […]
"התחלה" יהיה שמו הסופי של "Inception" בעברית (ולא "ההתחלה" כמו שקראתי לו קודם). אני קורא לו בחיבה פשוט "אינספציה". הסרט של כריסטופר נולן הוא כרגע הדבר היחיד שאני באמת מחכה לו בבתי הקולנוע בקיץ הקרוב. ב-22.7 הסרט יגיע ארצה. הנה הטריילר האחרון שלו, שגם מנסה להסגיר מעט קרעי עלילה, אבל בעצם נראה יותר מבלבל אפילו […]
חברת הפצה חדשה נולדה. או, למעשה, נולדה מחדש. עמוס הורביץ, הבעלים של קולנוע כוכב ברמת השרון, שבשבנות השמונים הפיץ סרטי איכות תחת המותג "קולנוע תמוז" (ואף הפעיל את קולנוע תמוז ברמת אביב, במקום בו שכן אחר כך בית הספר לעיתונות "כותרת"), חוזר להפיץ סרטים עם חברת "קולנוע חדש".הסרט הראשון שהם יפיצו יהיה "סבא שלי" השבדי, […]
בפעם הראשונה שהגעתי לפריז, בערך לפני עשרים שנה, אחת התחנות הראשונות שלי בעיר היה קולנוע מקמהון, בבולוואר מקמהון (מטר משער הניצחון). על הקולנוע הזה, שמציג בעיקר פסטיבלים של קלאסיקות קולנועיות, קראתי ב"חרדתו של המלך סלומון" של אמיל אז'אר. ונדמה לי, למרות שאני לא בטוח, שהוויטרינה משמאל היא זו שמולה עומד ז'אן-פול בלמונדו ומתבונן בתמונות […]
בקולנוע לב נתקפו כנראה געגועים לארמית. וכך נקבל החודש שני סרטים שמתורגמים לארמית במקום לעברית, ומתהדרים ב-א' בסוף שמותם: "אגורא" של אלחנדרו אמנבר ו"החברים של ניקולא" של לורן טיראר. מעניין אם הם יוציאו גם את "ניקיטא" להקרנות חוזרות. התעתיק המקובל יותר לעברית, אגב, היה נראה גם פחות משונה, או לפחות פחות מיושן: "אגורה" ו"החברים של […]
יש נטיה עיתונאית כזאת, לנסוע לארץ אחרת – אפילו לעיר אחרת – ולשגר משם כתבות צבע מלאות קיטורים. כמה המקום האחר שונה, כמה קשה לנו לוותר על אורחות חיינו השגרתיות, כמה נוח לנו בבית, כמה לא מבינים אותנו כשאנחנו מחוץ לטריטוריה הפרטית שלנו. אני מסתובב בפריז והרצון לשגר טקסט מקטר מדגדג לי את קצות האצבעות. […]
אינטרנט אלחוטי בפריז הוא מצרך די נדיר אם אתם לא אוכלים במקדונלדס או בסטארבאקס. ביום ראשון, אחרי שחיפשתי נואשות דרך להתחבר כדי למצוא את שמות הזוכים בקאן ולעדכן את האתר, הרמתי סופית ידיים מהאינטרנט החופשי בפריז. את הבשורה על זכייתו של אפיצ'טפונג ויראסתקול בדקל הזהב שמעתי כמו בימים הטובים ההם של שנות התשעים: בסי.אן.אן. השער […]
תגובות אחרונות