״פרינסס שואו״, ביקורת

״פרינסס שואו״. קותימן בביתו במדבר

״פרינסס שואו״. קותימן בביתו במדבר

"באטמן נגד סופרמן, שחר הצדק״. וגם וונדר וומן
״באטמן נגד סופרמן״ הגיע תוך חמישה ימים להכנסות של חצי מיליארד דולר בכל העולם. בסוף השבוע הראשון להקרנתו בישראל, הסרט מכר כ-100 אלף כרטיסים והפך לסרט עם הפתיחה הכי גדולה של השנה, נכון לעכשיו (הוא עקף את ״דדפול״, שמכר כ-70,000 כרטיסים בסוף השבוע הראשון שלו בארץ).
נדמה שכל העולם רצה לראות את הסרט עם פתיחתו, לא משנה מה אומרים עליו. אבל המגזין ״פורבס״ הפנה את תשומת הלב לעובדה שבאמריקה בין שישי ליום ראשון חלה ירידה מאסיבית בהכנסות. כלומר, שאפקט הביקורות הרעות (לא של המבקרים, אלא של הצופים עצמם) נכנס לפעולה כבר במהלך סוף השבוע הראשון.
האם הביקורות הגרועות על הסרט מזיזות לאולפני וורנר? לא נראה ככה. עם 500 מיליון דולר בחמישה ימים, יש להם סיבה טובה לורת רוח. צילומי הסרט הבא בסדרת, ״ליגת הצדק, חלק 1״, יתחילו בעוד שבועיים (כן, עם הנרי קאביל בתפקיד סופרמן וזאק סניידר בתפקיד הבמאי), והסרט מתוכנן לצאת כבר בנובמבר 2017 (חודש לפני ״מלחמת הכוכבים, פרק 8״).
אני יודע דבר פשוט: כדי שסרט יכניס כמות אסטרונומית של כסף הוא צריך להביא את צופיו ליותר מצפייה אחת. האם יהיו ל״באטמן נגד סופרמן״ מספיק מעריצים כדי לצפות בו יותר מפעם אחת? כמה מהצופים שלו באמת נהנו ממנו? זו השאלה שהפניתי לעוקביי בפייסבוק. אכן, רבים כבר ראו את הסרט בסוף השבוע הראשון שלו. חלק משמעותי מהם, להפתעתי, הכריז שהוא נהנה מהסרט (לא מעט בזכות העובדה שהמבקרים הנמיכו לצופים את הציפיות מאוד). אחרים דיווחו על סבל מהסרט. זו אכן הפכה לשיחת העיר. או לפחות לשיחת כיכר השוק.
ריכזתי את כל התגובות של הצופים הישראלים ל״סופרמן נגד באטמן״, החיביות והשליליות, רובן מנומקות מאוד (וחלקן של אנשי מקצוע מפתיעים) בתוך פודקאסט הקולנוע השבועי של ״סינמסקופ״ ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן

החדש של ספילברג. אחד מחופן מצומצם מאוד של סרטים שנשמעים באמת מסקרנים לקיץ הקרוב
עם כל הכבוד לקפטן אמריקה, איירון מן, סופרמן ובאטמן, הסרט שאני הכי מחכה לו בקיץ הקרוב הוא ״אופנהיימר״ של יוסף סידר (עם ריצ׳רד גיר וליאור אשכנזי בתפקידים הראשיים), ואחד הסרטים שאני עוקב אחריהם ממש בלהט בבלוג בשנה האחרונה. ההנחה היא שהסרט יוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל קאן הקרוב (החל מ-11 במאי), ואני כל כך סקרן לראות אותו, שאני שוקל לטוס לצרפת רק כדי לצפות בו ולשוב מיד הביתה. מתי הוא יופץ בבתי הקולנוע? את זה עדיין לא יודעים. ״הערת שוליים״ יצא לבתי הקולנוע בישראל מיד אחרי זכייתו בפרס התסריט בקאן, אבל ״אופנהיימר״ – למרות שחלקים ממנו צולמו בארץ ולמרות תמיכה של קרנות ושל מפיקים ישראליים – הוא למעשה סרט אמריקאי לחלוטין, דובר אנגלית, ולכן ההפצה הישראלית שלו תהיה מוכתבת ככל הנראה על ידי המפיקים האמריקאים, שמן הסתם קודם ינסו למצוא לעצמם הפצה אמריקאית. אם זה יהיה לפני הסתיו אהיה מאוד-מאוד מופתע. אבל לא משנה מתי, זה באמת הסרט הכי מסקרן מבחינתי בחודשים הקרובים.
בעצם, מה זה קיץ? מה התועלת ב״פריוויו סרטי קיץ״, כש״באטמן נגד סופרמן״, שאמור להיות הסרט הכי קיצי, סרט טיפוסי ליולי, יוצא בעולם בסוף מרץ? מישהו שם עירבב את העונות. continue reading…

״Everybody Wants Some״, הסרט החדש של ריצ׳רד לינקלייטר אחרי ״התבגרות״. סרט הפתיחה של sxsw
לפני שבוע ננעל פסטיבל sxsw באוסטין טקסס (האותיות sxsw מייצגות את המילים ״South by South West״, שזה שמו הרשמי של הפסטיבל). הפסטיבל הקטן וההיפסטרי הזה הפך, 30 שנה אחרי השקתו, לאחד מאירועי הקולנוע המובילים באמריקה, המקום להזניק סרט הפונה לקהל צעיר ומעודכן. זה הפסטיבל שבו התגלתה לראשונה לינה דאנהם, שזכתה בו בפרס הראשון על סרט הביכורים שלה, ״רהיטים קטנים״, שהזניק אותה לחוזה עם HBO. זה הפסטיבל בו הוקרן בבכורה לפני שנה ״אסון מהלך״ של ג׳אד אפטאו ואיימי שומר. ועם כל שנה שעוברת, זה פסטיבל שהוליווד מתחילה לחזר אחריו, מתוך הבנה שמגיע אליו קהל שלא מצוי בפסטיבלים אחרים. מה גם, שבמקביל לפסטיבל הקולנוע מתקיימים עוד שני אירועים במקביל: שואוקייס מוזיקלי, המציג להקות עצמאיות חדשות, רגע לפני פריצתן הגדולה; וכנס דיגיטלי, שעוסק בכל מה שקשור בעתיד האינטראקטיבי של עולם ההיי-טק, האינטרנט והגיימינג. מוזיקאים, קולנועים והיי-טקיסטים – זה קהל שהוליווד למדה רק בשלוש השנים האחאונות שכולם מתקבצים בשבוע הזה באוסטין, שכבר מזמן הפכה למוקד עלייה לרגל עבור קולנוענים צעירים (אוון וויליסון, ווס אנדרסון, טרנס מאליק, דיוויד גורדון גרין, ג׳ף ניקולס, רוברט רודריגז, מתיו מקונוהיי וכמובן ריצ׳רד לינקלייטר – כולם מאוסטין). ״פרינסס שואו״ ו״מיסטר גאגא״ הישראליים הוצגו השנה בפסטיבל. בשני המקרים מדובר בסרטים תיעודיים שיש להם מפיצים אמריקאיים שבחרו לקיים את הבכורות של הסרטים האלה דווקא בטקסס, מתוך הבנה ששם הם יםגשו את קהל היעד הנכון ביותר להם (ואכן, ״מיסטר גאגא״ זכה בפרס חביב הקהל בסקצייה שבמסגרתה הוקרן).
בפסטיבל האחרון ביקרה העיתונאית הדר טורוביץ׳ (שהיתה עורכת שלי ב״פנאי פלוס״, וגם שכנה), כיום אשת תוכן בסטארט-אפ ישראלי. היא נכחה בכנס האינטארקטיבי של הפסטיבל, אבל הגיעה גם לסרטים המוצגים בפסטיבל המקביל. הנה הדיווח שלה על כמה מהסרטים הבולטים שנחשפו השנה ב-sxsw:

קרב הענקים! זוטרופוליס נגד מטרופוליס! מצד אחד, עיר החיות בסרט האנימציה החדש של דיסני (״זוטרופוליס״), מצד שני מטרופוליס, עירו של סופרמן, בה מתרחשת חצי מעלילת ״באטמן נגד סופרמן, שחר הצדק״. טוב, נו. בטח כבר הבנתם מי מהם הוא הסרט המומלץ של השבוע. מה שכן: סביב ״זוטרופוליס״ יש קונסנזוס ביקורתי די מוחלט, אבל ״בנסשה״צ״ קרע את המבקרים לגזרים, ועם מנעד ציונים שנע בין 1 ל-4.
אגב: האם עם ״זוטרופוליס״ אפשר כבר להתחיל להמר על עונת האוסקר 2017 עם מועמדות בקטגוריית סרט האנימציה ועוד מועמדות לשיר של שאקירה? אני מדבר על כך, אפרופו השיר מתוך הסרט, בפודקאסט הקולנוע השבועי של ״סינמסקופ״ ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן
יצאו מהטבלה: ״קרול״, ״ארץ פצועה״ (עם כ-18,000 כרטיסים) ו״אבוללה״, שהפך לאחד הסרטים הישראליים המצליחים של החודשים האחרונים עם יותר ממאה אלף כרטיסים. הוא גם היה אחד הסרטים הכי ותיקים בטבלה, אליה נכנס ב-3.12.2015.
הנה הטבלה:

״באטמן נגד סופרמן, שחר הצדק״. כשניטשה בכה

"הנוקמים״, למשל
״מלחמת הכוכבים״, ״באטמן נגד סופרמן״, ״קפטן אמריקה: חייל החורף״ – בידור בצד, האם לסרטים כאלה, ובעיקר להצלחתם, יש את היכולת לתפקד כנייר לקמוס המודד הלך רוב חברתי?
פורסם ב״ליברל״, גיליון מרץ 2016
הרשו לי לחזות את תוצאות הבחירות שיתקיימו בנובמבר בארצות הברית: דונלד טראמפ לא יהיה הנשיא. מודה, זו לא תחזית אלא משאלת לב. אבל אני מרגיש מספיק שאנן להכריז אותה, לא כי אני מבין משהו בפוליטיקה (אני לא) אלא כי אני מבין משהו בקולנוע. הבחירות לנשיאות אינן רק סביב ענייני פוליטיקה ואידיאולוגיה, זו גם תחרות ליהוק לאומית. המצביעים באמריקה, המעטים שעוד משתתפים בתהליך הזה, מנסים ללהק את גיבור הסרט שלהם לארבע השנים הקרובות. האיש (והשנה, לראשונה, אולי האישה) שיככבו במהדורות החדשות, שיהיו הפנים של האומה. אבל דונלדר טראמפ? הוא לא נראה כמו גיבור של סרט אלא כמו הנבל ההוליוודי הטיפוסי. זה יהיה הנשיא? הנשיא צריך להיות מישהו שאותו הריסון פורד או דנזל וושינגטון יגלמו בסרט על התקופה. מי יגלם את דונלד טראמפ? לו הנשיאות היתה סרט קולנוע, טראמפ הוא הג׳וקר שבא להטיל כאוס במערכת, הוא נירון קיסר שזורע הרס, הוא הציניקן הנרקיסיסט שעושה הכל רק למען טובתו האישית ולא רואה אדם מלבדו. לו טראמפ, שמדבר על ניהול המדינה כשם שהוא מנהל את עסקיו, באמת יהיה נשיא זו תהיה רגרסיה לתקופה שחשבנו שהעולם התפכח ממנה ב-2008, של קפיטליזם קיצוני שגובל בעבודה זרה גמורה, גם עבור האמריקאים.
אבל, לשם הדיון, בואו נניח שטראמפ אכן יצליח למנף את כישרון השיווק התקשורתי שלו ולהיבחר לתפקיד נשיא ארצות הברית, איזו השפעה תהיה לזה על הקולנוע? האם סרטי הקולנוע של ימי הנשיא טראמפ יקבלו אותו בשמחה, או שיחתרו תחתיו? איך ייצגו סרטי הקולנוע של 2017 ואילך את עידן טראמפ?
ב-21.4, שזה בול יום ההולדת שלי, ייצא סרט ישראלי חדש. קומדיה רומנטית. למחרת, ערב פסח וליל הסדר, רוב בתי הקולנוע יהיו או סגורים או ריקים. עמוס תמם מגלם גבר חננה, שחיי הנישואים שלו למלי לוי לא עשו אותו מאושר. הליבידו שלו מתעורר לחיים בעקבות מפגש עם דוג-ווקרית יצרית (מיטל גל סוויסה). רועי פלורנטין ביים על פי תסריט מאת רן אפלברג. דיווחנו על צילומי הסרט לפני שנה. אז לכבוד העובדה שהסרט יוצא בתאריך שאני כה אוהב, הנה הטריילר שלו:

״שלושה אחים ומערה״, סרטה החדש של תמר טל, שזכתה בדוקאביב 2011 על ״הצלמניה״
13 סרטים תיעודיים ישראליים וששה סרטי סטודנטים קצרים יוצגו בתחרות הישראלית של פסטיבל דוקאביב ה-18, שייפתח ב-19.5. רובם המוחלט בהקרנות בכורה עולמיות. נתון ראשון שאני שם לב אליו: יש רק שני סרטים באורך 60 דקות ומטה, שזה השינוי הכי גדול של הקולנוע התיעודי בשנים האחרונות, העובדה שהוא עזב את הפורמט הטלוויזיוני של 50-60 דקות ועבר סוף סוף לפורמט קולנועי של סרטים באורך מלא, מעל 70 דקות. בשנה שעברה היו חמישה סרטים שהיו בני 60 דקות או פחות, השנה רק שניים (באקדמיה כבר יצרו קטגוריות נפרדות לסרטים תיעודיים מעל ומתחת ל-60 דקות, אני מניח שגם בדוקאביב זה יקרה מתישהו). הסרטים יתחרו על פרס ראשון בסך 70,000 שקלים.
הנה שמות הסרטים, היוצרים והתקצירים בתחרות הישראלית:

״זוטרופוליס״. גם buddy movie וגם משל חברתי אירוני בביצוע חיות
תגובות אחרונות