״אמת״ ו״עין בשמיים״, ביקורת והרהור על סרטים שבהם המסר חשוב יותר מהדרמה

קייט בלנשט ורוברט רדפורד ב״אמת״

קייט בלנשט ורוברט רדפורד ב״אמת״

איזבל הופר וז׳ראר דפדייה ב״עמק האהבה״
לפני קצת פחות מחודש, ב-28.2, זכה אניו מוריקונה באוסקר הראשון של חייו, על הפסקול שכתב ל״שמונת השנואים״ של קוונטין טרנטינו. אבל יומיים לפני כן, מוריקונה הפסיד את פרס הסזאר – המוענק על ידי האקדמיה הצרפתית לקולנוע – על פסקול לסרט אחר שהלחין ב-2015: ״בחודש מאי תעשה מה שתרצה״, סרט צרפתי תקופתי בבימויו של כריסטיאן קריון. צריך לזכור את זה, כי גם בגיל 87 מוריקונה עדיין רחוק מפרישה והוא ממשיך להלחין מוזיקה להמון סרטים שלא שמעתם עליהם (הטריילר לסרט החדש של ג׳וזפה טורנטורה, מי שכבר עבד עם מוריקונה על ב״סינמה פרדיסו״ ו״מלנה״, כבר מציין בגאווה שהמוזיקה היא מאת זוכה האוסקר, אניו מוריקונה). בסוף השבוע ייפתח בישראל פסטיבל הקולנוע הצרפתי ובו תוכלו לצפות בסרטו של קריון (הבמאי של ״הסנונית שמבשרת את האביב״ ושל ״חג שמח״), המתרחש בימי הכיבוש הנאצי בצרפת, עם המוזיקה של מוריקונה (דיברתי על הסרט ועל הפסקול בפודקאסט הקולנוע השבועי של ״סינמסקופ״ ברדיו הקצה, החל מדקה 48:00).

הטבלה השבוע מוגשת לכם בחסות הספרה 3. שלושה סרטים חדשים נכנסו לטבלה, ושלושתם קיבלו מכל המבקרים (כמעט) את הציון 3, ולכן כולם התקבצו להם יחד באמצע הטבלה. והשבוע יש לנו גם סרטים מתחרזים: ״עמק״ ו״אמת״. ״אמת״ הוא דרמת עיתונות על השלכותיו ההרסניות של תחקיר כושל של התוכנית ״60 דקות״; ״עמק״ הוא סרט ישראלי על אלימות וייאוש בקרב בני נוער במגדל העמק; ו״קונג פו פנדה 3״ יהיה הלהיט הגדול של סוף השבוע. עוד חרוזים: ״אמת״ במקור הוא ״Truth״ והוא יוצא שבוע אחרי ״Youth״ (״נעורים״).
אגב: אם אתם מגיעים לטבלה דרך ״מאקו״, ומוצאים אותה שימושית, אני ממליץ לכם לשמור את הלינק לקטגוריית ״טבלת המבקרים״ או לאתר ״סינמסקופ״, כי בעוד כמה שבועות היא תעזוב את ״מאקו״, אבל תמשיך להתפרסם בכל יום חמישי, כך לא תחמיצו אותה.
יצאו מהטבלה: ״מכונת הכסף״, ״45 שנים״, ״נקודת פריצה״ ו״מלחמת הכוכבים, הכוח מתעורר״ (עם 300,000 כרטיסים בארץ).

״המעון של מיס פרגרין לילדים משונים״, סרטו החדש של טים ברטון
אחת ההצלחות המפתיעות של 2013 היה הסרט ״האשליה״: סרט לא חכם במיוחד אבל מאוד סוחף ודי מהנה שהפך לקראוד-פליזר עולמי, כולל בישראל. לואי לטרייה ביים את הסרט, אבל כשהגיע הזמן לסרט המשך הוא בחר ללכת ולביים את ״גרימסבי״ של סשה ברון כהן, מה שהתגלה כטעות נוראית (איילה פישר, אשתו של סשה ברון כהן, פרשה גם היא מסרט ההמשך והוחלפה על ידי ליזי קפלן). ״האשליה 2״ הופקד בידיו של הבמאי ג׳ון צ׳ו, שביים עד כה בעיקר סרטי ריקודים (״סטפ אפ״ וכו׳) ואת הסרט התיעודי על ג׳סטין ביבר. אבל זה כנראה הסתדר טוב, כי על פי הטריילר החדש סרט ההמשך מתרחש בסין, כי כיום כל סרט הוליוודי צריך משהו סיני בתוכו, כי שם נמצא הכסף הגדול. אם בסרט הראשון חבורת הקוסמים היתה עסוקה בהנדסת מעשי שוד מתוחכמים, התקציר לסרט השני מבטיח שהפעם היוצרות מתחלפות: הפעם מישהו (דניאל רדקליף) מנסה לעקוץ אותם. בראיון ל״אנטרטיינמנט וויקלי״ עם בכורת הטריילר אמש, אמר הבמאי שהוא וצוותו ניסו לצלם כמה שיותר מהקסמים והפעלולים בסרט כפי שהם היו נעשים על ידי קוסמים אמיתיים, ללא אפקטים נוספים. לא יודע אם להאמין לזה. ככה נראה הטריילר ל״האשליה 2״:

1985. מאיר סוויסה מגלם את הבמאי, נתן דטנר את המפיק. ״שוברים״ שובר את הקיר הרביעי והופך לפלופ הכי רווחי בארץ
לפני כחצי שנה ציינתי יום הולדת 30 לסרט הפולחן הישראלי, ״שוברים״, שביים אבי נשר ב-1985. סרט שמעט מאוד אנשים ראו בזמן אמת, אבל כולם בארץ מכירים היטב את הלהיט הגדול שיצא ממנו: ״שירו של שפשף״, של מאיר בנאי, וכמה שירים נוספים. תמיד היה לי נדמה שאם יעשו פעם חישוב של כמות הכנסות בארץ של סרטים ישראליים, לא רק ממכירות כרטיסים, יש סיכוי שנגלה שכל התמלוגים של ״שפשף״ מכל השנים הפכו את ״שוברים״ לאחד הסרטים שהניבו הכי הרבה כסף מבין כל הסרטים הישראליים. הקדשתי באוגוסט הקודם את הפודקאסט שלי לשיחה עם אבי נשר על הסרט, שהוא מודה שהעבודה על הפסקול שלו היתה מושקעת יותר מאשר העבודה על התסריט והצילומים עצמם, ולכן זה סרט שהוא מתייחס אליו כיום קצת כלאחר יד. האזינו לשיחתנו כאן.
אבל בעוד אנשי קולנוע נטו להתעלם מ״שוברים״ ולזלזל בו, דווקא אנשי המוזיקה הפכו אותו לסרט משמעותי. השירים שיצרו דני דותן ויזהר אשדות הפכו לקלאסיקות של הגל החדש של תל אביב, ונקודת מפגש לא צפויה בין הרוק של תיסלם והפוסט-פאנק של הקליק.
במשך כל השנה שעברה רציתי למצוא דרך שתאפשר הקרנה חוזרת של ״שוברים״ עם חגיגת יום הולדת מסודרת. זה הצליח לקרות, אבל באיחור קל, ולכן בשבוע הבא, במלאת 31 לבכורת ״שוברים״, יוקרן הסרט במוזיאון תל אביב כחלק מסדרת ההקרנות שעורכים ישיב כהן ודנה קסלר, ״בלואו-אפ״, העוסקים בחיבור שבין קולנוע ובין מוזיקה. ביום שלישי הקרוב, 22.3, ב-21:00, יוקרן ״שוברים״ וילווה בשיחה עם אבי נשר על הסרט ועל תפקיד המוזיקה בסרטיו. נשר הוא מאלה שכל סרטיו מכילים מוזיקה מרתקת. כל הפרטים על האירוע ועל הזמנת הכרטיסים – כאן.
כדי להתכונן למפגש במוזיאון, כתב איש המוזיקה תומר קריב טקסט המנתח את השימוש שעושה נשר בשירים בסרטיו. קבלו אותו:

״אינדיאנה ג׳ונס 5: המרדף אחרי הבמאי בן ה-73״.
כשאולפני דיסני קנו את חברת לוקאספילם מידיו של ג׳ורג׳ לוקאס היה ברור שהם רוצים להקים לתחייה את סרטי ״מלחמת הכוכבים״, אבל ללוקאספילם יש סדרה נוספת, לא פחות מפורסמת ואהובה: סדרת סרטי אינדיאנה ג׳ונס, שלוקאס הגה ונתן לחברו הטוב, סטיבן ספילברג, לביים. ועכשיו סוף סוף מגיעה ההכרזה: סרט חמישי בסדרת סרטי אינדיאנה ג׳ונס יוצא לדרך לקראת בכורה בקיץ 2019: 19.7.2019. הריסון פורד יחזור לתפקיד הראשי, ספילברג יחזור לביים. ההודעה לעיתונות לא ציינה מי יכתוב את התסריט (שלא לדבר על תקציר, אם כי יש להניח שאינדי ייצא להרפתקאות בעולם בעקבות חפץ עתיק ומיסתורי כלשהו, שכולם רודפים אחריו). כמו כן, ההודעה לעיתונות לא מזכירה את שמו של ג׳ורג׳ לוקאס.
כתבתי את זה בפייסבוק לפני כמה שבועות, אבל לא כאן: עונת האוסקרים של תחילת 2016 (במקביל חגיגות העשור לבלוג) הביאה ל״סינמסקופ״ את כמויות התעבורה הכי גדולה בעשר שנות קיומו. בינואר ופברואר נספרו כ-400,000 צפיות בחודש, מה שמביא ממש בימים אלה לשבירתו של שיא: הבלוג יחצה את קו מיליון הדפים הנצפים לשנת 2016 בתוך כשמונה שבועות. בשנים קודמות זה היה לוקח בין ששה לשבעה חודשים.
אבל השיא הזה, ככל הנראה, לא יישבר בקרוב כי שיתוף הפעולה התוכני והמסחרי של ״סינמסקופ״ עם ״מאקו״ (שאחראים לחצי מכל התעבורה הזאת) מגיע בעוד כמה שבועות לסיומו. חתמנו לשנה, המשכנו יחד שנתיים, ובקרוב זה יסתיים. יש עוד קצת זמן, אבל זה יקרה. תומר קמרלינג, שהחליף אותי לפני שנתיים ב״פנאי פלוס״, יחליף אותי כמבקר הקולנוע הקבוע של ״מאקו״ (קמרלינג עובר מ״בלייזר״ ומגיע ל״מאקו״ כסגן העורך החדש של איתי ולדמן ויהיה מבקר קולנוע על הדרך). את קמרלינג יחליף ב״פנאי פלוס״ אור סיגולי.
מה שאומר שאם אתם רוצים לפרסם ב״סינמסקופ״ או לקחת חסות על הבלוג, הניהול המסחרי שלו חזר לידיי, אז דברו איתי.
=====================
עוד כמה דברים שקורים במקביל ובלי קשר.
אחת. סדרת טלוויזיה דוקומנטרית חדשה שתעלה לשידור כמעט במקביל לסיום ההתקשרות עם ״מאקו״, אבל עליה כרגע אני עוד לא יכול לספר. פרטים בקרוב מאוד.
שתיים. מיזם ״ליבא״ שאני שותף לו, עולה מדרגה בשבוע הבא עם השקתו של בית ליבא בנוה צדק בתל אביב. אהוד בנאי, יוסי בבליקי, אביב גדג׳ ובוצר יופיעו בערב הפתיחה הרשמי (עוזי וייל ובבליקי הופיעו בערב הפתיחה הלא רשמי בשבוע שעבר). בטח יצא לכם לשמוע בשבועות האחרונים על ההרצאות השבועיות הסופר-פופולריות של סיון רהב-מאיר, שהפכו באחרונה לשיחת היום בתקשורת. אז זה ״ליבא״ (הנה).
ו״סינמסקופ״ ממשיך כרגיל.
ואפרופו סיון רהב-מאיר, את הפוסט הזה שלה קראתם?

נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בפתיחת פסטיבל sxsw , באוסטין טקסס
האם זו הכותרת הדרמטית של השבוע? האם זו הידיעה שמבשרת על השינוי הכי משמעותי ב-120 השנים האחרונות בהרגלי צפיית הקולנוע שלנו? או אולי זה עוד ניסיון שייכשל? הכותרת היא זו: סטיבן ספילברג, פיטר ג׳קסון וג׳יי.ג׳יי אברמס נכנסו כמשקיעים שותפים במיזם ״Screening Room״ שהקים שון פרקר (ההוא שהקים את נאפסטר, ולימים היה שותף בפייסבוק ובספוטיפיי. ג׳סטין טימברלייק גילם אותו ב״הרשת החברתית״).

״נעורים״. שמונה וחצי 2015
תגובות אחרונות