״אולי בכל זאת״, ביקורת

״אולי בכל זאת״

בית בני ברית מוכן לצילומי ״יומו האחרון של רבין״
אחד הבניינים הכי יפים במרכז תל אביב הוא בית בני ברית ברחוב קפלן פינת לסקוב. כבר שנים שהבניין הזה עומד נעול, נטוש ומוזנח, ובכל יום שאני חולף לידו אני מקווה לראות שמישהו בא לגאול אותו, לשפץ ולשקם אותו ולעשות איתו משהו מעניין שיקים אותו לחיים. כל יום אני חרד לגלות שמא בלילה איזשהו יזם קנה את הבניין והחליט להרוס אותו כדי לבנות שם גורד שחקים. אני ממש מקווה שמישהו בעיריית תל אביב ידאג לשמר את המבנה הזה.
היום, לראשונה מזה שנים, הסומק חזר לרגע קט ללחייו של הבניין, כשהוא הפך לסט צילומים. continue reading…

״50 גוונים של אפור״. לראות או לא לראות?
״50 גוונים של אפור״ יוצא היום ואני חייב להגיד: כבר הרבה זמן לא יצא סרט שכל כך לא עניין אותי לראות. ״דמדומים 3״ ו״משחק הרעב 2״ קדמו לו. סרטים שהרגשתי שהעניין בהם אינו קשור לקולנוע אלא לתופעות חברתיות פולחניות. מעין קדחת מעריצים שמתחילה מספרים והביטוי הקולנועי שלהם הוא רק תופעת לוואי אגבית. הטריילרים לא עניינו אותי, הליהוק לא משך אותי, הגירוי לא גירה אותי. ובכנות, הטירוף הזה סביב הסרט מרתיע אותי (שזה משונה, כי כשזה מגיע לטירוף סביב סרטי ״מלחמת הכוכבים״ אני מבין את זה היטב. האם זה עניין מגדרי? דורי?).
ובעיקר, אני מרגיש שמי שכבר זכה לראות בזמן אמת את ״תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים״ יכול לקבל פטור מ״50 גוונים של אפור״. אני מתקשה לראות איך שני הסרטים האלה שונים. מבחינתי אדריאן ליין יכול להיות גם הבמאי של הסרט הזה, שנראה כמו פרויקט שזלמן קינג בטח כבר כתב פעם. זה יהיה יותר חצוף מ״המזכירה״? יותר נועז מ״עיניים עצומות לרווחה״? יותר נואש מ״הטנגו האחרון בפריז״? יש לי תחושה נורא מלאכותית מכל הפרויקט הזה. אני טועה?
בקיצור: בואו נהפוך את היוצרות. הפוסט הזה פתוח למי שכבר ראה את ״50 גוונים של אפור״: המליצו לי, האם ללכת לראות את הסרט? אם כן, למה? יש בו קולנוע טוב? יש בו משהו סוחף? אם התגובות יהיו חיוביות והנימוקים יהיו מעניינים, אני מבטיח ללכת לראות אותו ולהוסיף לדיון את דעתי. אבל איכשהו יש לי תחושה שהתגובה הכללית תהיה מין משיכה בכתף ו״נו, שוין, שיהיה״. מישהו התלהב מהסרט? באמת התלהב?

עדכון: הפוסט עודכן. זה בוקר לטריילרים לקומדיות רומנטיות של במאים/תסריטאים נהדרים.
תעצרו אותי אם זה נשמע לכם מוכר: עיתונאית צעירה נשלחת לראיין מקצוען בכיר ובין השניים מתפתחת מערכת יחסים לא צפויה. לא, זה לא ״50 גוונים של אפור״ אלא תקציר הסרט שהטריילר שלו מוקרן לפני הסרט ההוא. זהו ״Trainwreck״ (״תאונת רכבת״, שאין סיכוי שזה יהיה שמו בעברית) סרטו החדש של ג׳אד אפאטו (״הדייט שתקע אותי״, ״בתול בן 40״), שהטריילר מציג אותו בתור המפיק של ״מסיבת רווקות״. אבל יש כאן חידוש מעניין: אפאטו הוא לא רק אחד הבמאים האהובים עליי כרגע בהוליווד – הוא מעין ג׳יימס ל׳ ברוקס לדור שלי – הוא גם תסריטאי נפלא. אלא שבסרט הזה הוא מביים תסריט שכתבה הקומיקאית איימי שומר, שגם משחקת בתפקיד הראשי (לצד ביל היידר, לברון ג׳יימס – שרץ הביתה לראות ״אחוזת דאונטון״ – וטילדה סווינטון). צילם ג׳ודי לי ליפס, הצלם של ״בנות״ (הסדרה שאפאטו מפיק).
אז אם איחרתם ל״50 גוונים של אפור״ והחמצתם את הבקרובים, הנה הטריילר.

איזה שם יתנוסס בקרוב על המרקיזה בשכונת מטבח הגיהנום במנהטן?
ג׳ון סטיוארט הודיע אתמול שהוא יעזוב בהמשך השנה את הגשת ה״דיילי שואו״ (״אולי ביולי, או ספטמבר, או דצמבר״). זו הודעה ממש מעציבה, כי סטיוארט עשה עבודה ממש טובה בראשות ״הדיילי שואו״ מאז סוף שנות התשעים. ראו את זה: ב-1999, כשגרנו בניו יורק והתוכנית היתה בשנתה הראשונה, רצנו לעמוד בתור ולהיות קהל בהקלטה של התוכנית, 30 ומשהו בלוקים מהדירה שלנו. כשעלה האתר של קומדי סנטרל ואפשר היה לראות את הדיילי שואו גם בישראל, כמה שעות אחרי השידור, ניסיתי להשיק בבלוג פינה יומית שבה אני מעלה את מיטב הקטעים של הלילה הקודם (נשברתי די מהר). חשבתי שזו תוכנית מבריקה.
מצד שני, קל היה לראות בשנה האחרונה שלג׳ון סטיוארט קצת נשבר ממנה. קל היה לראות, ואפשר היה לשמוע את זה גם בין השורות בראיונות שהוא נתן לקידום סרט הביכורים שלו כבמאי, ״רוזווטר״. זה היה עד כדי כך ברור, שבנובמבר כתבתי שאני מאמין שסטיוארט יודיע בקרוב על פרישתו מהתוכנית. צדקתי.

תוכנית הקולנוע השבועית של סינמסקופ ברדיו הקצה, כאן בקובץ להורדה ולשמיעה בדרך.
או, לחצו על הנגן, ודפדפו בין האייטמים לפי תוכן העניינים המצורף.
או, היכנסו לדף התוכנית באתר ״הקצה״, שם תוכלו לדעת גם את שמות השירים שאני מנגן.
0:00: מתחילים עם הדיסק החדש של בל אנד סבסטיאן.
6:00: למה אני חושב שהכותרת על שובו של ספיידרמן לאולפני מארוול היא נפלאה, משמחת ומלהיבה? כבר באוקטובר, אחרי ההכרזה הגדולה של מארוול על כל סרטיה הצפויים עד לסוף העשור הנוכחי, ניבאתי שנשמע בקרוב על חזרתם של דמויות מארוול שנמצאות בידי אולפנים אחרים. אבל בכנות, לא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר. ספיידרמן היה בידיים של אולפני סוני בעשרים השנים האחרונות (ולפני זה בידיים של מנחם גולן). אבל אולפני סוני נמצאים עכשיו על הקרשים. שני סרטי ספיידרמן האחרונים לא היו טובים, ונראה שהאולפן כבר לא יודע מה לעשות עם הדמות הזאת. ובמקביל, כל המצב הכלכלי של האולפן הידרדר, והגיע לשפל בסוף השנה עם הפריצה הצפון קוריאנית למחשבי החברה. בשבוע שעבר נודע על פיטוריה של נשיאת האולפן, איימי פסקל, על ידי הבוסים היפנים שלה. אבל היום מתברר שהיא ארגנה לעצמה חתיכת מצנח זהב: פסקל ניהלה משא ומתן מחוכם מאוד עם דיסני ומארוול, שבסופו נקבע שמארוול תפיק סרט ספיידרמן חדש ל-2017, אבל הבעלות על הדמות, והפצת הסרט, יישארו בידיים של סוני. פסקל בעצמה תהיה חתומה על הפקת הסרט. ובתמורה, מארוול יוכלו להשתמש בדמות של ספיידרמן בסרטיה. אז למה אני מתלהב? א) כי מארוול הוכיחו בשנים האחרונות שהם עושים סרטי גיבורי על מצוינים. דמיינו ספיידרמן מחודש, עם האטיטיוד של איירון מן. ב) כי סוף סוף ספיידרמן יוכל להתאחד עם בני משפחתו מיקום גיבורי העל של מארוול. זה אומר, בראש ובראשונה, שספיידרמן באופן תיאורטי יוכל להצטרף ל״הנוקמים 3״ (״הנוקמים 2״ כבר סגור ויוצא בעוד חודשיים, כך שחוץ מטיזר אפשרי בסצינת אחרי כותרות שתופק בזריזות לא באמת יהיה לו זכר בסרט). אבל יש כאן פוטנציאל מסעיר יותר: האם זה אומר שספיידרמן יצטרף ל״קפטן אמריקה: מלחמות אזרחים״? כשהכריז קווין פייגי ש״קפטן אמריקה 3״ יהיה עיבוד לקומיקס ״Civil War״, השאלה הראשונה היתה: איך אפשר לעשות את זה בלי ספיידרמן? פייגי ענה שהם מצאו לכך פתרון. עכשיו נשאלת השאלה האם הם באמת מצאו לכך פתרון, או שהוא ידע שסיכום עם סוני על ספיידרמן עומד על הפרק, ובקרוב נזכה להכרזה חגיגית ש״מלחמת אזרחים״ יהיה המפגש ההרסני שבין קפטן אמריקה וספיידרמן? הצילומים של ״קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים״ אמורים להתחיל בקיץ הקרוב לקראת הפצה ב-2016, כך שבאופן תיאורטי ממש אפשרי ששם תהיה השקת הדמות, בגרסתה האפלה, לקראת סרט הסולו ביולי 2017, במשבצת שהיתה מיועדת ל״תור 3״. זו ספקולציה שלי, אבל נדמה לי שזה בדיוק מה שכל חובבי גיבורי העל מקווים ומצפים שייקרה עכשיו. בכל אופן, לוח השנה המתוקתק שעליו הכריזה מארוול באוקטובר כבר עבר עכשיו שכתוב, וחלק מסרטי 2017 כבר נדחו כדי לעשות מקום לספיידרמן. עוד הרחבה על הנושא ומשמעויותיו, בשיחה המצורפת.
16:00: ובינתיים, עד שיהיה לנו את ספיידרמן, מה קורה עם ״בירדמן״? אחרי שזכה בפרסי גילדת השחקנים, המפיקים והבמאים, הפסיד ״בירדמן״ את הבאפט״א ל״התבגרות״. בשש השנים האחרונות כל הזוכים בבאפטא (האוסקר הבריטי) זכו גם באוסקר. אז מה זה אומר? מי יזכה באוסקר בעוד שבוע וחצי? על כך ננסה לענות בספיישל האוסקרים בשבוע הבא.
21:00: אחרי ספיידרמן ובירדמן, הנה שיחה קצרה על ״קינגסמן״, סרט הריגול המטורלל והאלים של מתיו ווהן, עיבוד לקומיקס של מארק מילר.
28:00: שירים מסרטים. ב״קינגסמן״ תמצאו שירים של דייר סטרייסטס ובריאן פרי. ב״הולכת רחוק״ תמצאו שירים של פורטיסהד ופול סיימון. אבל בתוכנית הרדיו שלי, שבה אני מעדיף שירים קצביים, אני מעדיף לנגן דווקא שיר אחר מתוך ״קינגסמן״: את ״Give It Up״ של קיי.סי אנד דה סאנשיין בנד.
39:00: ״הולכת רחוק״. סרט שמתאר נדודי מחשבה ורצף אסוציאטיות פרטיות.
52:30: פרידה משלושה מוותיקי הקולנוע שנפטרו בשבוע וקצת האחרונים: הצלם יוסי ויין (״בר 51״), מבקר הקולנוע שאול שיר-רן והמפיק מיכה שגריר. לזכרו של שגריר ישודר ביום רביעי ב-22:00 בערוץ הקולנוע הישראלי הסרט העלילתי היחיד שהוא ביים, ״הסיירים״. סרט מלחמה מ-1967, עם תסריט מאת אברהם הפנר. ירון לונדון היה היחצן. אסי דיין בתפקידו הקולנועי הראשון (תפקיד משנה כאן), ואת הסרט מובילים אילי גורליצקי, זאב רווח וליאור ייני. זה סרט שנדיר למצוא בטלוויזיה, לכן כדאי להעיף בו מבט.
באתר של רדיו הקצה (בו תוכלו להאזין לעוד תוכניות: של קוואמי, קוטנר, ירון טן-ברינק וכו׳)
באתר של icast, בו תוכלו גם להוריד קובץ mp3 של הפודקאסט ולעשות מנוי באייטיונז לתוכניות הבאות.
ובשידור חי, כל יום שלישי ב-14:00, ברדיו הקצה.

יום ״הולדת אומה״
השבוע לפני מאה שנה יצא ״הולדת אומה״, סרטו של ד.וו גריפית, שכבר ברגע שיצא הוא הפך למפורסם ולמגונה בה בעת. זהו, למעשה, הסרט שהוגדר (כנראה בטעות, בדיעבד) בתור הסרט הראשון באורך מלא בתולדות הקולנוע (אורך ממש מלא, הוא ארוך כמו ״טיטאניק״, שלוש שעות ורבע), והצלחתו היתה כה גדולה, שעבור רוב צופיו הוא היה סרט הקולנוע הראשון שהם ראו מימיהם. הוא הכניס בזמן אמת עשרה מיליון דולר, שמיתרגמים בזמננו לכ-230 מיליון דולר. והוא הסרט שנחשב (גם כאן, כנראה בטעות) לזה שהמציא כמעט כל טכניקה מוכרת לבימוי קולנועי. וזה היה סרט הקולנוע הראשון שהוקרן בבית הלבן. אבל אף אחד בעולם לא חוגג את יום ההולדת הזה (ובמקום זאת, לא מעט כותבים על כך שאף אחד לא חוגג יום הולדת מאה ל״הולדת אומה״).

״התבגרות״ זוכה בבאפטא והמירוץ לאוסקר מתערבל לחלוטין מחדש
השעה 21:15. פרסי הבאפטא (פרסי האקדמיה הבריטית לקולנוע) מחולקים ברגע זה בלונדון. סטיבן פריי מנחה בפעם העשירית (הביאו אותו לאוסקרים!). השידור הטלוויזיוני יתחיל רק בעוד שעתיים, לכן הדיווח מוגש באדיבות חשבונות הטוויטר והטאמבלר של הבאפטא.
הנה הסרטים הזוכים:

אלחנדרו גונזלס איניאריטו עם פרס גילדת הבמאים, הבוקר בלוס אנג׳לס. צילום: AP
בשעה זו בעוד שבועיים בדיוק נדע מי זכה באוסקר. אבל הבוקר, עם היוודע זכייתו של אלחנדרו גונזלס איניאריטו בפרס גילדת הבמאים על בימוי ״בירדמן״, נדמה שזהות הזוכה הגדול באוסקרים כבר ידועה. פרס גילדת הבמאים נחשב למנבא הטוב ביותר לזכייה באוסקר. ברוב מוחלט של המקרים, עם רק יוצאים מהכלל בודדים מאוד, הבמאי שזכה בפרס גילדת הבמאים יזכה גם באוסקר על הבימוי. וברוב מוחלט של המקרים הזוכה בפרס הבימוי יזכה גם בפרס הסרט. מי שרוצה להמשיך ולטעון שהמירוץ צמוד, יוכל להביא לצידו את העובדה שדווקא בשנתיים האחרונות הסטטיסטיקה הזאת התערערה, והאקדמיה העדיפה לפצל את הפרסים – הזוכה בפרס הבימוי לא זכה בפרס הסרט (לפני שנתיים אנג לי זכה באוסקר על בימוי ״חיי פיי״, ו״ארגו״ זכה בסרט; ובשנה שעברה אלפונסו קוארון זכה באוסקר על בימוי ״כוח משיכה״ ואילו ״12 שנים של עבדות״ זכה בפרס הסרט). האם השנה יהיה שידור חוזר של השנה שעברה, ובמאי מקסיקני יזכה באוסקר על הבימוי, והסרט שקשור ב-12 שנים יזכה בפרס הסרט (ל״התבגרות״ אפשר לקרוא גם ״12 שנים של ילדות״)? יש מומחי אוסקר שעדיין מאמינים שזה יכול לקרות. לעומת זאת, הארווי וויינסטין מכריז בראיונות שהוא בטוח שהסרט שלו, ״משחק החיקוי״ הולך לזכות. כך, שמי שעדיין מחפש מתח והפתעות, יש לו על מי לסמוך. אבל מי שמביט בעלי התה של האקדמיה, ורואה ש״בירדמן״ זכה כבר בפרס גילדת המפיקים, בפרס האנסמבל של גילדת השחקנים וכעת גם בפרס גילדת הבמאים, זה די אמור לנעול את המירוץ.
אלא אם אתם מסתכלים על תקדימים, continue reading…
תגובות אחרונות