הבאנו ביכורים: אדם דיווידסון
ולסיום פרויקט הביכורים שלנו: אדם דיווידסון. אדם מי? כן, גם את זה צריך לזכור. לא כל מי שעשה סרט קצר נפלא ועטור פרסים הפך אחר כך לבמאי נערץ שעושה יצירות מופת וזוכה באוסקרים. לפעמים סרט הגמר יהיה פסגת היצירה של הבמאי. בישראל יש לנו את גור הלר כדוגמה, שיצר את ״סרט לילה״, אחד הסרטים הקצרים הטובים שנעשו כאן, אבל שלא הוליד קריירת בימוי. בארצות הברית זכור סיפורו של אדם דיווידסון. הוא יצר את סרט הגמר הזה בבית הספר קולומביה, ״The Lunch Date״ שזכה ב-1990 בפרס השני בפסטיבל השלישי לסרטי סטודנטים בתל אביב, בדקל הזהב לסרט קצר בפסטיבל קאן וכמה חודשים אחר כך זכה באוסקר לסרט הקצר. באוסקר לסרט הקצר! אלא שמאז לא שמענו ממנו. במשך שנים הוא היה יד ימינו של מילוש פורמן, ובשנים האחרונות הוא מביים לא מעט פרקים בסדרות טלוויזיה. וזהו פחות או יותר. אגב, בפסטיבל השלישי הסרט שזכה במקום הראשון היה ״הוגו מהימרלנד״, סרט תיעודי משונה ולא מאוד מעניין על רפתן דני. הבמאי הוא נילס ארדן אופלב. באותה שנה, ההחלטה לתת לדני את הפרס הראשון ולא לאמריקאי נראתה שערורייתית. אבל אופלב הזה ביים בהמשך דרכו את ״הנערה עם קעקוע הדרקון״, כך שמבחינת זיהוי הבמאים שיהפכו לסיפור הצלחה, שופטי הפסטיבל ההוא ראו רחוק יותר מהקהל, שהעדיף את סרט ארוחת הצהריים יותר:
תגובות אחרונות