קיץ במגה-פלקס: עונת המלפפונים או עונת הדובדבנים?
"סביונים". פוצי ומוצי
פעם, לפני הרבה הרבה שנים, היו קוראים לקיץ "עונת המלפפונים". הטענה היתה שבקיץ אנשים לא הולכים לראות סרטים, אז המפיצים ובעלי בתי הקולנוע היו משבצים בימי הקיץ החמים (בעולם טרום המזגנים) את הסרטים הזולים, או הקרנות חוזרות לסרטים ישנים. מאז, כמובן, עונת הקיץ הפכה להפך הגמור: היא העונה המושקעת ביותר של השנה – לפחות בכל הקשור לקולנוע ההוליוודי. ובהתאם לכך, עונת הקיץ היא העונה הצפופה ביותר בבתי הקולנוע. גם בארץ. אבל מעיון ברשימת הסרטים המוקרנת בבתי הקולנוע גיליתי דבר משונה: יש המון סרטים "זרים" (קרי, שאינם אמריקאים). לכאורה זה נתון נהדר: הקהל הישראלי מתלהב מהסרט האירופי הקטן לא פחות, ואולי אף יותר, מהסרט האמריקאי הגדול. אבל בפועל התחושה הלא נעימה היא שהקיץ הפך שוב לעונת מלפפונים, אלא שהפעם המלפפונים הם הסרטים הזרים. יש בלוקבאסטר אמריקאי ענק אחד בשבוע, ולצידו – כמו דגי הטונה השוחים ליד להקות הדולפינים – עוד ועוד סרטים לא-אמריקאים. לכאורה, קאונטר-פרוגרמינג משוכלל, שמשדר למבוגרים את המסר "אנחנו חושבים גם עליכם הקיץ". ובשורה התחתונה הרוב המוחלט של הסרטים הלא-אמריקאים בבתי הקולנוע פשוט לא טובים.
הנה עוד כמה מילים בעניין, אפרופו "סביונים", סרט צרפתי קטן וחמוד שמאוד עיצבן אותי ו"איירון מן 3", סרט הוליוודי יקר, שהכיל כמה רגעים נאים. שניהם מבוססים על קומיקס. נחשו את מי חיבבתי יותר:
תגובות אחרונות