זה רעיון מקסים, שגם עוזר לקדם את "לפני חצות", הסרט השלישי בטרילוגיה של ריצ'רד לינקלייטר, ז'ולי דלפי ואיתן הוק (שיהיה סרט הנעילה של פסטיבל ירושלים), וגם מטפל בבעיה באמת חמורה שפושה בבתי קולנוע. וגם, זה נראה יחסית קל להפקה. הייתי שמח לראות את אורי חזקיה ואדיר מילר עושים סרטון כזה לפני הקרנת "פלאות", או ששון גבאי ומוני מושונוב לפני הקרנת "לצוד פילים".
אין במאי ישראלי שמרתק אותי יותר מאורי זהר. הוא לאו דווקא הבמאי האהוב עליי (אפרים קישון אוחז בתואר הזה), אבל הוא בהחלט הבמאי המעניין ביותר שפעל בארץ. (2,000 מילים נוספות בפנים)… continue reading…
בדרך כלל כשאנחנו מעלים כאן פרסומת של במאי או שחקן מפורסמים יש בזה מן השעשוע: המפורסמים מתבדחים על חשבון המוניטין שלהם. אבל זה רק כי עוד לא ראינו פרסומת של ורנר הרצוג. וכשהרצוג מביים תשדיר שירות במימון AT&T למניעת כתיבת סמסים בזמן נהיגה, זה קודר, רציני ומפלח בטן ממש כמו סרטי התעודה הארוכים שלו. לוורנר הרצוג יש את הכשרון למחוק לאנשים את החיוך מהפנים. אולי במקרה הזה, זה מוצדק:
ויה הגרדיאן.
מתוך "אל הפלא" של טרנס מאליק. השמש תמיד באותה זווית
לקולנוע לב יש ביד את "אל הפלא", "To The Wonder", סרטו החדש של טרנס מאליק, והם כנראה לא ממש יודעים מה לעשות איתו. מצד אחד, בן אפלק. מצד שני, סרט אבסטרקטי לחלוטין, כמעט נטול עלילה, או דמויות. מצד שלישי, אחד הסרטים המרתקים, המעניינים, היפים (אבל גם המתסכלים) של העת האחרונה. אז הם יצרו שיתוף פעולה עם "סריטה" ומחר (שישי) ב-11:00 יוקרן הסרט, ככל הנראה באופן חד פעמי, בקולנוע לב, בליווי דיון עליו. אם אתם סינפילים אמיתיים, כאלה שרוצים להתעמת עם יצירתו המאתגרת של מאליק – ולראות איך היא מתחברת לסרטים של קרלוס רייגדאס, למשל, או אפילו ל"מראה" של טרקובסקי, שלשניהם יש מבנה של שיר – אתם חייבים להגיע לאירוע הזה (הנה הפרטים עליו). ויש בכך גם אלמנט הצהרתי: אם יידעו אנשי קולנוע לב שיש קהל לסרטי אמנות, אולי זה לא יהיה אירוע חד פעמי. שובר קופות "אל הפלא" לא יהיה אף פעם, אבל אולי אירוע קולנועי קטן, פולחני, ליודעי ח"ן, דווקא כן. מאותם סרטים שצריך לבוא עם הריתמוס הנכון כדי להסתנכרן אליהם. אני יכול להגיד על הסרט דבר חד משמעי אחד: הוא יפה להפליא. מדובר ב-110 דקות של רצף השוטים הכי יפה שראיתי מאז, ובכן, "עץ החיים". אבל ייתכן ותידהמו לגלות שליד הסרט הזה "עץ החיים" – שהיה סרט השנה שלי לפני שנתיים – הוא סרט עלילתי מיינסטרימי.
אז קודם כל, זה סרט עם צילום פשוט אדיר. ליקטתי בפנים כמה שוטים נבחרים מתוכו. continue reading…
אורי זהר עונה לשאלות הסטודנטים במכללת ספיר, 26.5. צילומים: שני צדיקרו
שני קולנוענים גדולים הגיעו לשוחח עם סטודנטים באותו יום, אבל בשני מוסדות שונים. וקולנוענית שלישית, עדיין לא סופר-סטארית, גונבת את ההצגה משניהם.
במכללת ספיר בשדרות הגיע אורי זהר לענות לשאלות הסטודנטים, ערב המחווה שתיערך לו בפסטיבל קולנוע דרום (ובסינמטקים) ובמסגרת סמינר על יצירתו במכללה. אנחנו עובדים על השגת וידיאו מהאירוע. הנה עוד צילום מהמפגש:
חלפתי באיילון צפון על פני פוסטר ענק עם הכיתוב הנ"ל: "הנגאובר III" וכל הפיוזים קפצו לי. לא ראיתי את הסרט – ובכנות, לא נראה לי שאראה אותו בקרוב (הסרט הקודם היה איום בעיניי ויש גבול למסירות שלי לעבודה) – אבל הכיתוב הזה הוא ביזיון בעיניי. מאות אלפי ישראליים עומדים מתחת לחלונם של אנשי וורנר בישראל וצועקים להם "אמרנו לכם!".
בשבוע שעבר הלכתי לקולנוע לב לראות סרט, ולפניו הוקרן טריילר לאחד הסרטים הבאים שיעלו בבית הקולנוע. צפיתי בו ואמרתי לעצמי "כן, זהו ככל הנראה הטריילר הכי נורא שראיתי בחיים שלי". אם הייתי צריך לקבץ את כל הדברים השנואים עליי בקולנוע לשתי דקות – כל הקלישאות שמעבירות בי צמרמורת – ככה זה היה נראה:
"לצוד פילים", סרט הקולנוע השני שמביים רשף לוי (אחרי "איים אבודים"), ייפתח את פסטיבל הקולנוע בירושלים ב-4.7, ואז ייצא לבתי הקולנוע. ששון גבאי, מוני מושונוב ופטריק סטוארט בתפקידים הראשיים. הפוסטר למעלה, הטריילר למטה:
ים של כותרות הצטברו היום:
פסטיבל קאן ננעל ונראה שכולם יצאו ממנו מרוצים. ספילברג ושותפיו לצוות השיפוט הסתנכרנו לאווירה הכללית שנשבה בעשרה הימים האחרונים מהפסטיבל. חלוקת הפרסים חפפה באופן מושלם את הקונסנזוס הביקורתי: continue reading…
ראשית, אני צריך להזכיר שכבר היה סרט בשם "Rush", שעסק בסמים, ולא הופץ בישראל כי איך תתרגמו "Rush" לעברית? "ראש"? "ראש" זה "Head" (כמו ש"מאד" זה "Very"). ה"Rush" של רון הווארד עוסק בעולם מרוצי מכוניות פורמולה 1, אבל גם כאן וגם כאן הכוונה היא כנראה לשטף האדרנלין הרץ בגוף. "ספיד" היה יכול להיות שם טוב לסרט הזה, אם הוא לא היה תפוס כבר בעצמו. שנית, יש משהו מעניין מאוד בטריילר הזה, שנראה בתחילה כמו סרט של טוני סקוט שכבר ראינו (על עולם מרוצי הנאסקאר, אם רוצים להתקטנן). מה שמעניין זה שזה לא נראה כמו סרט של רון הווארד. גם בסרטים הטובים של הוארד, ולטעמי לא היו לא כאלה למעלה מ-15 שנה, יש משהו מת. סטטי. ופתאום… זה. הטריילר, לפחות, מלא כולו חיים. מהירות. ליבידו. אנרגיה. זה נתמך לא מעט באמצעות הצילום של אנתוני דוד מנטל, מזרק האדרנלין הרשמי של תעשיית הקולנוע, והאיש שמעיר לחיים כל סרט שהוא מצלם. בקיצור, לאור אכזבתי העצומה מ"מהיר ועצבני 6", אולי הסרט הזה ירגיע את קדחת הספיד הקולנועית שלי:
תגובות אחרונות