"גטסבי הגדול", ביקורת

"גטסבי הגדול"
בעודנו עסוקים בקבלת התורה, קרו גם הדברים האלה בעולם:
– אהרון קשלס ונבות פפושדו עמדו במרכז שתי בשורות קולנוע בינלאומיות היום, שתיהן קשורות לחברת ההפצה מגנט (לייבל הז'אנר של חברת מגנוליה). בבשורה הראשונה דווח שחברת מגנט לקחה את סרטם החדש, "מי מפחד מהזאב הרע" להפצה באמריקה. הבשורה יוצאת בתזמון מושלם רגע לפני שמתחיל פסטיבל קאן, שם יעמוד הסרט למכירה לשוק הבינלאומי. סרטים קודמים שהופצו על ידי מגנט: "הובו עם רובה ציד", "ראיתי את השטן", "הכניסו את האדם הנכון".
סרט נוסף של חברת מגנט מהעת האחרונה הוא "א"ב של מוות", סרט אנתולוגיה המכיל 26 סרטים קצרים ומדממים על רצח. בין הבמאים שהשתתפו בסרט ההוא היו ג'ייסון אייזנר ("הובו עם רובה ציד"), טיי ווסט ("V/H/S") ובן וויטלי ("קיל ליסט"). ועכשיו מכריזה החברה על סרט המשך. עוד 26 סרטים על מוות. והבמאים בסרט ההמשך כוללים את האנימטור ביל פלימפטון, את הבמאי הקנדי וינצ'נזו נטלי ("קיוב"), את הבמאי הספרדי אלכס דה איגלסיה, את רודני אשר, שביים את הסרט התיעודי "חדר 237", על "הניצוץ" של קובריק, וגם את – תראו תראו – הפפשולסים – פפושדו וקשלס בהופעת הבכורה הבינלאומית שלהם (אותה, אני מקווה, הם יעשו באפיזודה דוברת עברית, בסרט שהעניין שלו הוא הבינלאומיות שלו). ובכן, זה היה חג שבועות שמח לאנשי הזאב. ברכות.
– מבול הדילים שקשורים בפסטיבל קאן מתחיל להציף לי את תיבת הדואר. בשלב הזה מדובר בדילים שכבר נחתמו לפני שבועות, אבל שמתפרסמים עכשיו, כדי למנף מכירות לקראת שוק הסרטים שנפתח מחר. והבשורה הראשונה שתפסה את עיניי מדווחת על כך שארנולד שוורצנגר יככב ברימייק ל"Toxic Avenger". הסרט המקורי בוים על ידי לויד קאופמן (במאי שעבד לרגע גם בישראל), וחברת טרומה שלו, המתמחה בסרט טראש זולים וקאמפיים. כאילו לא משונה מספיק שעושים לסרט רימייק וששוורצנגר ישחק בו, מדווחת הידיעה שהוא לא יגלם את הדמות הראשית (של נער חלשלוש שהופך למפלצת מסוקסת אחרי שנפל לתוך בריכת רעלים). כלומר, שהוא לא יככב בסרט, אלא יהיה בתפקיד משנה, או שהוא כן יככב אבל אבל הסרט לא ממש יהיה על ה-Toxic Avenger. משונה. הבמאי, בכל אופן, אמור להיות סטיב פינק ("Hot Tub Time Machine"). בקיצור, זו מכונת זמן בג'קוזי בפני עצמו הסרט הזה שבטח פשוט יהיה פרודיה על סרטי שנות השמונים.
את השער הזה צייר דודו גבע ז"ל לפני 11 שנים, כשהייתי עורך "עכבר העיר". הוא עדיין מצחיק אותי. חג שבועות שמח.

איור: דודו גבע

בפנים: הבן של ג'ון יוז כותב על אביו # הסטטיסט הישראלי של "איירון מן 3" # סרט מתח ישראלי חדש רוצה כסף # ואינדקס סרטי התרבות של ישראל
תגובה ראשונה: וואו.
"כנס העתידנים", או "הקונגרס", או "The Congress", יפתח ביום חמישי את מסגרת "השבועיים של הבמאים" בפסטיבל קאן, חמש שנים אחרי ש"ואלס עם בשיר" היה הסרט הכי מדובר באותו פסטיבל, חמש שנים אחרי ששון פן, continue reading…
"איירון מן 3" היה גם בסוף השבוע האחרון הסרט הכי נצפה בארץ. הוא הוביל את טבלאות המכירות בישראל בכל שלוש רשתות הקולנוע בהן הוצג (יס פלאנט, גלובוס מקס וסינמה סיטי). הסרט כבר עבר את קו מאה אלף הכרטיסים.
בסוף השבוע הראשון להפצתו, בצירוף הקרנות טרום הבכורה של חופשת ל"ג בעומר, מכר הסרט כ-70,000 כרטיסים. מספר עצום (אגב, רוב הכרטיסים נמכרו לגרסת הדו מימד של הסרט). אבל ההישג הגדול האמיתי של "איירון מן 3" הוא העובדה
continue reading…

מתוך "מלח ים" של איתי לב
הקרנות האקדמיה מתחילות מחר בסינמטק תל אביב. הסרט הראשון שיוצג הוא "מפריח היונים" של ניסים דיין, סרטו הראשון של דיין כבמאי מזה 28 שנים (מאז "גשר צר מאוד" מ-1985). דיין הוא גם, בעיניי, המרצה הטוב ביותר בארץ לקולנוע. הסרט השני שיוקרן הוא "פרדייס קרוז", סרט הבכורה של מתן גוגנהיים. זה יקרה ביום שני הבא.
ובעניין הקרנות האקדמיה: continue reading…

הדרך הכי טובה לנבא מי יהיה מועמד לאוסקר בשנה הבאה היא לראות מי היה מועמד לאוסקר בשנים שעברו. ולכן, אם אלופי אוסקרים חוזרים עם סרטים בעלי פרופיל גבוה, אפשר להמר שהם יהיו במירוץ עוד לפני שרואים אפילו פריים אחד. אם זה לא יקרה לבסוף זה רק כי יתברר לבסוף שמדובר בתקלה או בפדיחה. וכך, עם פתיחתה של עונת הקיץ מגיעים כבר הטריילרים לעונת הסתיו וסרטי האוסקרים.
הראשון הוא "אוגוסט: מחוז אוסייג'". מרגע שפורסם שהארווי וויינסטין הולך להפיק (עם ג'ורג' קלוני) את הגרסה הקולנועית למחזה זוכה הפוליצר והטוני של טרייסי לטס (שלא לומר "טרייסי לץ") ושהוא סידר את מריל סטריפ ואת ג'וליה רוברטס לתפקידים הראשיים בתור אם ובתה (בתפקידים שגילמו גילה אלמגור וליליאן ברטו בגרסה הישראלית של ההצגה בתיאטרון הבימה), כולם כבר ידעו להגיד "מועמדות לאוסקר". continue reading…

ב-2005 נשא דיוויד פוסטר וואלאס נאום בפני בוגרי אוניברסיטה טריים. אולי כבר נתקלתם במסורת הזאת: מישהו מעולם התקשורת והתרבות נואם בפני הבוגרים הטריים (לרוב באוניברסיטה בה הוא עצמו למד) ונותן להם שיחת עידוד לפני צאתם לחיים עצמם. אלא שנאומו של וואלאס הלך לכיוון קצת אחר: הוא ניסה להטיח בפני הבוגרים הצעירים, בהומור כמובן, את האמת המרה על החיים שעומדים בפניהם, כאילו הם ממחר הולכים כולם להפוך לדמויות הראשיות ב"הבוגר" של מייק ניקולס: חיים שמבטיחים להם בעיקר שגרה ותלאות.
בעולם שאחרי יו-טיוב, הנאומים האלה באוניברסיטאות – כמו של סטיב ג'ובס, למשל – הופכים לסרטונים ויראליים. אבל לנאום הזה של וואלאס זה לקח שמונה שנים. חברת ההפקה "הגלוסארי" לקחה את הנאום, ערכה אותו, וצילמה על פיו קליפ אילוסטרטיבי, נאה למדי, שמזקק את שנינויותיו לדימויים ויזואליים. ובמקום כרטיס ביקור לחברה, הסרטון הזה הפך, תוך פחות מחמישה ימים, ללהיט ויראלי: הוא כבר חצה את 3 מיליון הצפיות. וקל להבין למה: וואלאס, שהתאבד שלוש שנים אחרי שנשא את הדברים האלה, הפך לאדמו"ר של דור, דור נטול מודלים לחיקוי ושזקוק עתה לעצה טובה, ולמילות עידוד, כאלה שמתחילות עם קצת ציניות, אבל מקבלות לב ומצפון בהמשך. ובסופו של דבר, וואלאס אומר את מה שבילי וויילדר מייעץ לגיבור שלו ב"הדירה": תהיה מענטש. או כמאמרו של יהושע בן פרחיה בפרקי אבות (פרק א'): הווי דן כל אדם לכף זכות. הנה הסרטון שהופך את ר' דיוויד פוסטר וואלאס לתוכן ויראלי:
תגובות אחרונות