"אייסמן", ביקורת

"אייסמן"
היום עולה בארץ "אייסמן", סרטו האמריקאי של הבמאי הישראלי אריאל ורומן (בהפקת אהוד בלייברג), שהתסריט שלו משך אליו לא מעט שחקנים – מייקל שאנון, כריס אוונס, ריי ליוטה, דיוויד שווימר, ווינונה ריידר, ג'יימס פרנקו וכו'. הסרט מבוסס, בין השאר, על סרט תיעודי ששודר ב-HBO ב-2001 ובו נחשף סיפורו של ריצ'רד קוקלינסקי, שהסכים להתוודות מכלאו על מעשי הרצח הרבים שביצע כרוצח שכיר של המאפיה. הנה הסרט התיעודי המקורי, לפני שעובד לסרט גנגסטרים מסוגנן:
וזה האחרון מבין הטריילרים לסרטי המסגרת העצמאית של פסטיבל קולנוע דרום, ובכנות, הסרט שהכי מסקרן אותי: "בשר תותחים", שהתחיל כסרט הגמר של איתן גפני (מהבלוג "רוזבאד") באוניברסיטת תל אביב, והפך לסרט הזומבים הראשון של ישראל, שכבר מסתובב בשבועות האחרונים בכמה וכמה פסטיבלי אימה וז'אנר בעולם.
וזה המקום להזכיר שהכניסה לכל הסרטים בפסטיבל קולנוע דרום היא בחינם.
וזה הטריילר השלישי לסרט שיוקרן במסגרת המוקדשת לקולנוע עצמאי בפסטיבל קולנוע דרום. "השורד" הוא סרטו של שמעון שי, עם משה איבגי בתפקיד הראשי (איבגי גם שיחק בסרט הגמר של שי בסם שפיגל, "סימני דרך"). אני מודה שהשיבוץ של הסרט הזה במסגרת הזאת קצת מבלבל אותי. הסרט הוא 45 דקות, אורך שעבור רוב הפסטיבלים אמור להכניס אותו לקטגוריית הקצרים, ולא לסרטים באורך מלא (מצד שני, יגידו אנשי קולנוע דרום, אנרכיסטים שכמותם, שהמסגרת היא ל"קולנוע עצמאי" ולאו דווקא ל"קולנוע באורך מסוים"). ניחא. הסרט נראה מעין "Dead Calm" בים התיכון.
והנה טריילר לסרט השני שיוקרן במסגרת משבצת הקולנוע העצמאי של פסטיבל קולנוע דרום. זהו "אושר עטוף בשמיכה" שביים יוסי ארצי, עם קייס נאשף והילה וידור בתפקידים הראשיים.
http://www.youtube.com/watch?v=9dsgXeDqtgU
"ויזה" הוא סרטו החדש של אבישי סיון, וסרטו הראשון אחרי "המשוטט". הוא יוקרן בבכורה בפסטיבל קולנוע דרום במסגרת הקרנות החצות לסרטים ישראליים עצמאיים (המסגרת בה התגלו בשנתיים האחרונות "ג'ו ובל", "2 בלילה" ו"לא בתל אביב"). אבל, אם להאמין שמייל ששלח הערב אבישי סיון למכותבי האתר שלו, זו לא תהיה רק הקרנת הבכורה אלא ההקרנה היחידה של הסרט. כך הוא כותב:
תבואו כי …
רק שם ניתן יהיה לראות זאת ב…
בארץ
ובמסך הגדול (והאמינו לי זה סרט למסך הגדול !!!)
לא מתוכננת עוד הקרנה.
זה הטריילר לסרט (עם סיון עצמו בתפקיד הראשי), שמבטיח להיות מאתגר למדי. זהירות, קקי.

"סביונים". פוצי ומוצי
פעם, לפני הרבה הרבה שנים, היו קוראים לקיץ "עונת המלפפונים". הטענה היתה שבקיץ אנשים לא הולכים לראות סרטים, אז המפיצים ובעלי בתי הקולנוע היו משבצים בימי הקיץ החמים (בעולם טרום המזגנים) את הסרטים הזולים, או הקרנות חוזרות לסרטים ישנים. מאז, כמובן, עונת הקיץ הפכה להפך הגמור: היא העונה המושקעת ביותר של השנה – לפחות בכל הקשור לקולנוע ההוליוודי. ובהתאם לכך, עונת הקיץ היא העונה הצפופה ביותר בבתי הקולנוע. גם בארץ. אבל מעיון ברשימת הסרטים המוקרנת בבתי הקולנוע גיליתי דבר משונה: יש המון סרטים "זרים" (קרי, שאינם אמריקאים). לכאורה זה נתון נהדר: הקהל הישראלי מתלהב מהסרט האירופי הקטן לא פחות, ואולי אף יותר, מהסרט האמריקאי הגדול. אבל בפועל התחושה הלא נעימה היא שהקיץ הפך שוב לעונת מלפפונים, אלא שהפעם המלפפונים הם הסרטים הזרים. יש בלוקבאסטר אמריקאי ענק אחד בשבוע, ולצידו – כמו דגי הטונה השוחים ליד להקות הדולפינים – עוד ועוד סרטים לא-אמריקאים. לכאורה, קאונטר-פרוגרמינג משוכלל, שמשדר למבוגרים את המסר "אנחנו חושבים גם עליכם הקיץ". ובשורה התחתונה הרוב המוחלט של הסרטים הלא-אמריקאים בבתי הקולנוע פשוט לא טובים.
הנה עוד כמה מילים בעניין, אפרופו "סביונים", סרט צרפתי קטן וחמוד שמאוד עיצבן אותי ו"איירון מן 3", סרט הוליוודי יקר, שהכיל כמה רגעים נאים. שניהם מבוססים על קומיקס. נחשו את מי חיבבתי יותר:

"מורברן קלאר"
בשעה שכל תעשיית הקולנוע הישראלית מסתובבת בקאן, אני יכול להציץ לרגע למה שצפוי לנו כאן ביוני-יולי. והאמת, זה לא רע. חודש יוני בסינמטקים הולך להיות אחד הטובים מזה זמן רב, עם שתי מחוות מוצדקות. ויש לנו גם עוד הצצה למה שצפוי בפסטיבל ירושלים.
"מנה ראשונה" הוא מיזם שהרים גל גרינשפן לפני כשנה וחצי לקדם סרטים ישראליים קצרים בארץ ובעולם. הוא בוחר מהסרטים הקצרים שנעשים בישראל (לאו דווקא סרטי סטודנטים, אגב), ובשיתוף פעולה עם כל הסינמטקים בארץ הם מוקרנים בהם לפני הסרטים הארוכים. מקבץ אחד של סרטים הגיע לסיומו ותכף מתחיל מקבץ שני. לסיכום העונה הראשונה הם הכינו שם את הסרטון הנ"ל שמקבץ רגעים מהסרטים שכבר הוקרנו (אלה הסרטים). ומכיוון שנוצר ביקוש לסרטי המיזם בסינמטקים, ומפעל הפיס וקרן גשר נכנסו כתומכים לפרויקט, מחפש גרינשפן סרטים קצרים נוספים להקרנות העתידיות. אז אני כאן כדי להפיץ את השמועה: אם יש לכם סרט קצר, עד 12 דקות, שאתם חושבים שהוא מתאים למסגרת, היכנסו ללינק הזה ושלחו אותו הלאה.

פלונטר
תופעה: בחמש השנים האחרונות זינקה כמות סרטי הקולנוע המדובבים לעברית בלמעלה מ-300 אחוז. זה סיפור טוב, עם טוויסט רע
תגובות אחרונות