הדרך הכי טובה לנבא מי יהיה מועמד לאוסקר בשנה הבאה היא לראות מי היה מועמד לאוסקר בשנים שעברו. ולכן, אם אלופי אוסקרים חוזרים עם סרטים בעלי פרופיל גבוה, אפשר להמר שהם יהיו במירוץ עוד לפני שרואים אפילו פריים אחד. אם זה לא יקרה לבסוף זה רק כי יתברר לבסוף שמדובר בתקלה או בפדיחה. וכך, עם פתיחתה של עונת הקיץ מגיעים כבר הטריילרים לעונת הסתיו וסרטי האוסקרים.

הראשון הוא "אוגוסט: מחוז אוסייג'". מרגע שפורסם שהארווי וויינסטין הולך להפיק (עם ג'ורג' קלוני) את הגרסה הקולנועית למחזה זוכה הפוליצר והטוני של טרייסי לטס (שלא לומר "טרייסי לץ") ושהוא סידר את מריל סטריפ ואת ג'וליה רוברטס לתפקידים הראשיים בתור אם ובתה (בתפקידים שגילמו גילה אלמגור וליליאן ברטו בגרסה הישראלית של ההצגה בתיאטרון הבימה), כולם כבר ידעו להגיד "מועמדות לאוסקר". continue reading…

ב-2005 נשא דיוויד פוסטר וואלאס נאום בפני בוגרי אוניברסיטה טריים. אולי כבר נתקלתם במסורת הזאת: מישהו מעולם התקשורת והתרבות נואם בפני הבוגרים הטריים (לרוב באוניברסיטה בה הוא עצמו למד) ונותן להם שיחת עידוד לפני צאתם לחיים עצמם. אלא שנאומו של וואלאס הלך לכיוון קצת אחר: הוא ניסה להטיח בפני הבוגרים הצעירים, בהומור כמובן, את האמת המרה על החיים שעומדים בפניהם, כאילו הם ממחר הולכים כולם להפוך לדמויות הראשיות ב"הבוגר" של מייק ניקולס: חיים שמבטיחים להם בעיקר שגרה ותלאות.

בעולם שאחרי יו-טיוב, הנאומים האלה באוניברסיטאות – כמו של סטיב ג'ובס, למשל – הופכים לסרטונים ויראליים. אבל לנאום הזה של וואלאס זה לקח שמונה שנים. חברת ההפקה "הגלוסארי" לקחה את הנאום, ערכה אותו, וצילמה על פיו קליפ אילוסטרטיבי, נאה למדי, שמזקק את שנינויותיו לדימויים ויזואליים. ובמקום כרטיס ביקור לחברה, הסרטון הזה הפך, תוך פחות מחמישה ימים, ללהיט ויראלי: הוא כבר חצה את 3 מיליון הצפיות. וקל להבין למה: וואלאס, שהתאבד שלוש שנים אחרי שנשא את הדברים האלה, הפך לאדמו"ר של דור, דור נטול מודלים לחיקוי ושזקוק עתה לעצה טובה, ולמילות עידוד, כאלה שמתחילות עם קצת ציניות, אבל מקבלות לב ומצפון בהמשך. ובסופו של דבר, וואלאס אומר את מה שבילי וויילדר מייעץ לגיבור שלו ב"הדירה": תהיה מענטש. או כמאמרו של יהושע בן פרחיה בפרקי אבות (פרק א'): הווי דן כל אדם לכף זכות. הנה הסרטון שהופך את ר' דיוויד פוסטר וואלאס לתוכן ויראלי:

continue reading…

 ("כוח משיכה") Gravity

עדכון, יום ראשון: יש לסרט שם בעברית. "כוח משיכה" (דלגו לתגובות כדי לראות איך השם הזה נובא שם). ויש גם תאריך: 10.10.

יום שישי: הטריילר הזה מסתובב ברחבי החלל החיצון מאז הבוקר ואני נתקל בו רק עכשיו – זה בסך הכל אחד הסרטים שאני הכי מחכה להם השנה. כבר כתבתי מוקדם יותר השנה שמסתמן ש-2013 הולכת להיות אחת השנים הגדולות בתולדות סרטי המדע בדיוני. בשלב זה, זה תופס רק לעניין הכמות (או לפחות הצפיפות), לגבי האיכות נדבר בדצמבר. אבל עצם זה שגם גיירמו דל טורו וגם אלפונסו קוארון מוציאים השנה סרטי מדע בדיוני במרחק של שלושה חודשים זה מזה היא עדות למה שקורה השנה. ואני חושב שאני לא יוצא דון בכך שכל ה"אבדון" וה"העולם שאחרי" וה"פסיפיק רים" הם מבחינתי רק מתאבנים לקראת "Gravity" של אלפונסו קוארון ("הילדים של מחר"), שהוא הסרט שכולנו באמת מחכים לו. והנה נוחת אלינו טיזר ראשון, שנפתח עם קטע של ארוו פארט לפני שהבלאגן מתחיל. אני מודה, הטיזר הזה לא עושה לי כלום. כמעט כלום: השוט הסופי שלו – ששם כנראה מתחיל הסרט האמיתי – מבהיר לי שקוארון הולך לעשות לנו בלה טאר בחלל. שוטים ארוכים של אנשים קטנים. ההשוואות לקובריק ול"2001" בטח יגיעו בשפע, ואולי בצדק. הסרט הזה נראה כמו הרחבה של סצינה אחת מתוך "2001" לסרט שלם. זה סרט שאני בטוח רוצה לראות באיימקס. הנה הטיזר הראשון:

continue reading…

"מקום בתוך היער"

continue reading…

"המקום בתוך היער"

שלושה סרטים חדשים ועוד אחד נכנסו היום לטבלה. אחד מהם מתמקם באופן מרשים באיזורי הצמרת. הסרטים החדשים אחד אמריקאי, אחד בריטי ואחד צרפתי. "המקום בתוך היער" של דרק סיאנפראנס ("בלו ולנטיין") עם ריאן גוסלינג ובראדלי קופר בתפקידים הראשיים הוא הנציג האמריקאי (העצמאי), "טראנס" של דני בויל הוא הבריטי, ו"סביונים" של קארין טרדיו הוא הצרפתי. בנוסף לכך נכנס השבוע לטבלה הסרט "אמהות מושלמות", שעלה בשבוע שעבר. ונחשו מי עזב את הטבלה השבוע?

הנה הטבלה של השבוע:

continue reading…

אמש פורסמו שמות הזוכים בפסטיבל דוקאביב. אחד השמות ברשימה היה של תלמיד שלי ממעלה, איתי נצר, שסרט שנה ב' שלו זכה בפרס השני בתחרות הסטודנטים. סרטו, "כתמים לבנים", הוא סרט עדין וקומפקטי מאוד, בסך הכל 14 דקות (סרטי תעודה של סטודנטים כמעט תמיד ארוכים מדי). לרגל הזכייה מאפשרים אנשי מעלה לצפות בסרט.

התקציר הרשמי שלו הוא כזה: "יצחק, עולה ותיק מברית המועצות, וברוט, כלב שחור וקופצני, יוצאים לבדיקה אצל הווטרינר. לברוט יש גידול באחת מרגליו האחוריות. יצחק מכין את עצמו לכריתת הרגל, וברוט פשוט שמח לצאת לטיול. סיפור מפתיע על נאמנות ופרידה". קצת כמו "Home Movie" של ראובן ברודסקי, שזכה בשנה שעברה בדוקאביב והיה אחד משופטי תחרות הסטודנטים השנה, שני הסרטים מרשימים בכך שהם מתמקדים בהתבוננות ממרחק, במבט פיוטי על עולם קמל (סרטו של ברודסקי עסק במשפחתו ובסיפורו האישי, אז נקודת המבט היתה קרובה יותר. נצר מתבונן ממרחק בגיבור שהוא מצא, ומצליח לייצר תחושה פלאית של "זבוב על הקיר" שיש לו גם חוש תזמון מצמרר). אני מזהיר מראש, הסרט הזה – עדין ורגיש ככל שהוא – גם מאוד מאוד (מאוד) עצוב. הנה הוא במלואו:

"סטאר טרק" החדש יוצא בקרוב, ומי לקח חסות רשמית על הסרט? מזדה. אבל אז הגיעה אאודי, ובמחווה לא מאוד אופיינית לעולם הפרסום האמריקאי שמנסה לא לפלוש איש לתוך הטריטוריות של רעהו, עקפו את מזדה בסיבוב ויצרו לעצמם קמפיין משלהם. קמפיין שמשתמש בעולם של "סטאר טרק", מבלי שזה ייעשה באופן רשמי, בלי קשר להפקה, בלי כלום. הם רק גייסו שני שחקנים – את לנארד נימוי ואת זכארי קווינטו – שרק במקרה (במקרה!) גילמו שניהם את מיסטר ספוק ב"סטאר טרק"/"מסע בין כוכבים", ועכשיו שניהם משתתפים בסרטון ויראלי של אאודי שנמשך 2:44 דקות משעשעות מאוד. השניים יוצאים לשחק יחד גולף. האחד יוצא לדרך במרצדס, השני באאודי. נחשו למי קל, נוח ומהיר יותר? הפאנץ' של הסרטון גרם לי לצחוק בקול רם.

continue reading…

לפני שעה קלה הוכרזו שמות הזוכים בפסטיבל דוקאביב. הפסטיבל יימשך עד מוצ"ש והזוכים בפרסים המרכזיים יזכו להקרנות הדרן.
בין השופטים בתחרות הישראלית: גיא דוידי ("5 מצלמות שבורות") ומויש גולדברג ("החיים כשמועה").
בפרס הראשון בסך 70,000 שקל זכה ישרי הלפרן על סרטו "רקדנית, עמוד וסרט". הסרט ישודר ביום רביעי הבא בערוץ יס דוקו.
continue reading…

בשנה האחרונה העביר הבמאי אבי נשר קורס על בילי וויילדר בסם שפיגל. בכנס הקומדיה, שאנחנו ממשיכים להעלות את מיטב הקטעים ממנו, הוא הציג קטע מתוך "חמים וטעים" של וויילדר וסיפק כמה וכמה אנקדוטות על תהליך כתיבת הסרט שלא הכרתי. המסר של הדברים: וויילדר הבין שלקומדיה יש את הכח לנגח מוסכמות חברתיות, ועם זאת הבין שאם עשית סרט חתרני שאיש לא ראה, לא עשית דבר. כדי שסרט יהיה חתרני, עליו קודם כל להיות פופולרי.

ובזמן שהייתי בערב דפש מוד שלי שני דברים קרו: ריי הריהאוזן, מגדולי ומחלוצי עולם האפקטים – האיש שבלעדיו לטים ברטון לא היתה קריירה – הלך לעולמו בגיל 92. עד לעולם האפקטים הדיגיטליים, כמעט כל מה שנעשה בעולם האפקטים בסרטים – צילומי מניאטורות, שימוש בסטופ-מושן ויצירת מפלצות – היה מבוסס על המצאותיו של הריהאוזן.

וגם, ו"המשחק של אנדר", ספרו של אורסון סקוט קארד, שהוליווד מנסה כבר כל כך הרבה שנים להפוך לסרט (בתחילה עם וולפגנג פיטרסן) מקבל סוף סוף טריילר ראשון לקראת יציאתו בנובמבר. גאווין הוד ("וולברין") הוא הבמאי לבסוף. הילד מ"הוגו", הילדה מ"אומץ אמיתי", הנבל מ"איירון מן 3" והאן סולו.