אוגוסט הפך לחודש שכמעט בלתי אפשרי לתפקד בו, וכך – באופן כמעט ספונטני – מצאתי את עצמי מתאוורר בחמישה הימים האחרונים באלפים השווייצרים, מנותק לחלוטין מאינטרנט. אם זה לא פורסם בכותרת הראשית של ה"אינטרנשיונל הראלד טריביון", אני לא יודע שזה קרה (כך שמותו של טד קנדי היה הדבר היחיד ששמעתי שקרה בעולם). וכשאני חוזר? העיצוב המשופץ של הבלוגיה הושק (אחרי שיסתדרו כל הבאגים של ההשקה, אנחנו אמורים לגלות שהכל עובד כאן הרבה יותר מהיר וקל וכיפי ונוח). מה חדש כאן? כל הפוסטים והתגובות של הבלוג מאז ינואר 2006 חזרו אלינו. הידד (הפוסטים והתגובות ביו דצמבר ועד היום יגיעו בקרוב, כך מבטיחים לי).
מה עוד? רוני דלומי זכתה ב"כוכב נולד", ודיסני קנתה את "מארוול", ב-4 מיליארד דולר (בדיוק כשפוקס מצהירה שהיא רוצה להשיק מחדש עם עקיבא גולדסמן את מותג "ארבעת המופלאים", גם הוא מספריית מארוול, למרות שני הסרטים הדי עכשוויים שהופקו ב-2005 ו-2007 – שאני מניח שזו דרכו של האולפן להודות שהם היו מחורבנים). מה זה אומר? שדיסני מודה שמיקי מאוס זה אאוט ואיירון מן הוא אין?

אז עד שאני מתאפס על הכותרות וכל ענייני הטכנולוגיה, זו ההזדמנות שלכם לעדכן אותי במה שקרה בימים האחרונים. החמצתי משהו מעניין?

שבוע אחרי סיכום השנה: הירהור נוסף על 1999, ועוד מחשבה בת עשור על הקולנוע הישראלי שמעניין אם היא עוד רלוונטית לימינו.

פורסם ב"העיר" ב-7.1.2000. לחצו להגדלה לקריאה

ובזאת מגיע לסיומו פרויקט "עשור ל-1999" שהתחיל באפריל ונגמר כעת. גם אוגוסט מסתיים היום. כל החופשות גם. מחר חוזרים לעסקים כרגיל.

אה כן, יש לי חוב אחד אחרון מ-1999: "עיניים עצומות לרווחה". אבל אותו אני שומר לאמצע ספטמבר, למהדורה מיוחדת של "מועדון סינמסקופ" שתתקיים במוצ"ש, 14.9, בליווי הקרנת הסרט. סמנו כבר ביומנים.

עדכון: ההצבעה הוארכה עד חמישי, 2 בספטמבר. אפרסם את המדגם רק אחרי שההצבעה תינעל סופית.

בשבועות האחרונים פניתי לעשרות חברי אקדמיה כדי לקיים מדגם של ההצבעה לקראת פרסי אופיר. ההיענות היתה מרשימה והגעתי למדגם הרחב ביותר מאז שאני מסקר את התחרות הזאת. רק מה: המירוץ הזה צמוד! מאוד מאוד מאוד צמוד. בפעם האחרונה שהוא היה כזה צמוד, זה נגמר בתיקו בין "אביבה אהובתי" ו"אדמה משוגעת". והפעם זהו תיקו תלת ראשי. הזוכה יקבע על חודו של קול.

לכן אני צריך להרחיב את המדגם ככל האפשר. אם אתם חברי אקדמיה, אנא: הוסיפו כאן בתגובות או אלי למייל (yraveh@cinemascope.co.il) למי הצבעתם בקטגוריית הסרט הטוב ביותר. למרות שהמיילים מזוהים, אני מבטיח לכל מי שמשתתף במדגם הזה שהתוצאות יהיו אנונימיות לחלוטין. בהבטחה.

היום ההצבעה לפרסי אופיר מגיעה לסיומה. את המדגם אפרסם מחר, גג מחרתיים, כך שאל תחששו שהמדגם ישפיע על תוצאות הבחירה. הוא יתפרסם כשההצבעה כבר תהיה סגורה.

אז ספרו לי: למי הצבעתם בפרסי אופיר?

לא בטוח שנבואות 1999 התגשמו, ובשום אופן אני לא מסכים כיום למיקום של "החוש השישי" ברשימה (גבוה מדי) או "מועדון קרב" (נמוך מדי: בסיכום השנה של 2000 כבר ניסיתי לתקן את העיוות קצר הרואי הזה). אבל בכל זאת, מעניין לראות על מה חשבנו אז:

פורסם ב"העיר" ב-31.12.1999. לחצו להגדלה לקריאה

ב-1999 הצמא שלי לקולנוע ישראלי הגיע לשיא. אחרי שנים של יובש רציתי כבר שהקולנוע הישראלי יקום לתחייה, יתקשר עם קהל, שיראה וישמע כמו קולנוע בן זמננו. כל סרט שהיה בו אלמנט כלשהו שחיבר אותו לתרבות עכשווית, צעירה, רוקנרולית, מצא חן בעיניי. "צומת וולקן" היה, לפיכך, סרט שהקסים אותי. קיוויתי שהנה, זה הסרט שיפרוץ את הסכר וישבה את לב ההמונים. התבדיתי. הוא הפך לעוד אחד ברצף סרטים שהקהל התעלם מהם. רק כעבור שנה הגיע "ההסדר" והקהל התחיל לשים לב, ושנה אחרי זה הגיע "חתונה מאוחרת" ומוטט את הסכרים. "צומת וולקן" של ערן ריקליס נותר, למרבה הצער, אנקדוטה שולית בתולדות הקולנוע הישראלי. אבל אני עדיין מסמפט אותו.

פורסם ב"העיר" ב-24.12.99. לחצו להגדלה לקריאה

מחר ספיישל 1999 מגיע לסיומו עם שני מדורי סיכום מיוחדים.

ברוכים הבאים למערכת הבלוגים החדשה של orange time. הצטרפו אלינו שלושה בלוגרים חדשים:

רונן דורפן, עם בלוג הספורט המופלא תופעת דורפן 2.1, האנטיתזה למרבית תקשורת הספורט בארץ;

שיר+ ביום, של Dj אחי רז, שיכיל קצת יותר משיר ביום;

וערס פואטי של גדי שמשון, כי כבר לא נעים.

(*) מערך הבלוגים מופק, נכתב ונערך על ידי אפ.צה. בלוגים. הפיתוח הטכנולוגי נעשה על ידי openIT והתשתית היא של תפוז אנשים.

ל"להיות ג'ון מלקוביץ'" הגעתי כמעריץ של ספייק ג'ונז מימיו כבמאי קליפים. ואני מודה שהסרט הזה קצת בילבל אותי. הרעיונות היו נהדרים אבל כל הזמן ציפיתי שהסרט יהיה מבוים אחרת. עשר שנים אחרי וג'ונז וצ'רלי קאופמן נותרו מהיוצרים המשמעותיים ביותר של דורנו (וזה היה מאותם שבועות שהכי אהבתי במדור, בו הסרטים משוחחים זה עם זה. גם "שלושה מלכים" של דיוויד או. ראסל, עם ג`ונז בתפקיד משנה, יצא אז).
הכותרת היא הומאז` לקליפ שג`ונז ביים לביורק, "It`s Oh So Quiet".

פורסם ב"העיר", 4.2.2000. לחצו להגדלה לקריאה

עוד במאי נהדר הוא פרנק דרבונט. עוד סרט נהדר שבארץ לא זכה להכרה המגיעה לו הוא "גרין מייל" שלו. נורא אהבתי אותו.

פורסם ב"העיר" ב-25.2.2000. לחצו להגדלה לקריאה

בסתיו הקרוב תפיץ דיסני מחדש את "צעצוע של סיפור" ואת "צעצוע של סיפור 2" בגרסת תלת מימד, כמעין מופע חימום לקראת "צעצוע של סיפור 3" שייצא בקיץ 2010. "צעצוע של סיפור 2" הוא אחד הסרטים היפים בפילמוגרפיה של פיקסאר. בתחילת 2000 (לפני שפורום פילם, מפיצי דיסני בארץ, ניתקו איתי כל מגע), טסתי לכמה שעות עד המבורג בגרמניה, כדי לבלות שעה עם ג`ון לאסטר בחדר מלון. רציתי להבין ממנו אז מה יקרה כשהדיל עם דיסני יגיע לסיומו (ולא העליתי על דעתי שיגיע מצב בו בפועל דיסני ופיקסאר יתמזגו ולאסטר יהפוך לאיש הקריאטיבי הבכיר של תאגיד דיסני) וניסיתי להבין האם נכונות היו השמועות שלאסטר, שנכנס ל"צעצוע של סיפור 2" רק בשלבי ההפקה הסופיים של הסרט, השתלט על פרויקט של במאים אחרים ולקח לעצמו קרדיט לא לו.

פורסם ב"העיר", 7.4.2000. לחצו להגדלה לקריאה

הנה גימיק: את ההקדמה להקרנה של "החיים שאחרי", שהוקרן היום בסינמטק הרצליה במסגרת "מועדון סינמסקופ", עשיתי בווידיאו. תכננתי להגיד שההקדמה בווידיאו – עם הלוק האפרורי-לבן, מגורען, מעט רועד – היא חלק מההיגד שיש לי על הסרט, והעיסוק שלו בהנצחת רגעים וזכרונות. אבל בפועל, בתחילת השבוע נקבעה לי נסיעה לחו"ל שנפלה בול על "מועדון סינמסקופ" וזו דרכי לנסות להיות בשני מקומות בו בזמן.
אם החמצתם את ההקרנה היום, כך נראתה ההקדמה.
ויש לי שם שתי טעויות:
א. השם ביפנים הוא "וונדרפור רייפו" ולא "לייפו" כמו שאמרתי, שזה אפילו יוצא עוד יותר מצחיק.
ב. "מועדון סינמסקופ" הבא, עם "עיניים עצומות לרווחה", תתקיים ב-12 בספטמבר, ולא ב-14 כמו שאמרתי בווידיאו. כן, בגלל החגים "מועדון סינמסקופ" יתקיים באופן חד פעמי באמצע החודש ובמוצ"ש, ולא בסוף החודש בשישי.

אגב, אם לא ראיתם או אם אתם רוצים לצפות שנית, אפשר לראות את "החיים שאחרי" בסטרימינג גם בישראל, ולעשות לכם מיני-רטרוספקטיבה של סרטי קורה-אדה גם עם "איש אינו יודע" ו"מבורוסי" (סרטו העלילתי הראשון).

וזה המקום לשאול: מה חשבתם על "החיים שאחרי"?