"סאטרדיי נייט לייב" חזרו בשבוע שעבר לאוויר אחרי הפסקה של כמעט ארבעה חודשים בגלל שביתת התסריטאים. המערכון הבא נראה כאילו נכתב ללא תסריטאים בכלל, הוא פשוט אוסף של ציטוטי רפליקות מתוך הסרטים המדוברים של העונה. תכל'ס המערכון לא מוצלח במיוחד, אבל הוא מצליח להצחיק בגלל שהוא שם את האצבע בזמן אמת – רגע לפני האוסקרים – על הצייטגייסט התרבותי, זה שמחלחל מלמעלה כלפי מטה. "זה ייגמר בדם" ו"לא ארץ לזקנים" לא הגיעו לקהל הרחב, להמונים, הפראזה "I drink your milkshake" לא נחשפה לעיני המוני צופים כמו המשפט, נגיד, "I'm the king of the world", אבל בזכות פרודיה בזמן אמת הסרטים הופכים למיתולוגיים וייזכו לחיי נצח בקרב ילדיהם של אלה שעכשיו לא מוכנים להתקרב אליהם.

======

הרייטינג של האוסקר השנה היה הנמוך אי פעם. רק 32 מיליון צופים בממוצע צפו בו. להבדיל מ-40 מיליון בשנה שעברה (שגם הוא נחשב אז נתון יחסית נמוך). להבדיל מ-95 מיליון שצפו בסופרבול לפני כחודש. אבל מצד שני: להבדיל מ-6 מיליון שצפו בכל אחת התוכניות המתחרות (כלומר, זה רייטינג נמוך ביחס לאוסקרים, זה עדיין רייטינג עצום ביחס לשבוע צפייה רגיל, שאין בו בכורה או גמר של "אמריקן איידול"). 32 מיליון צופים באמריקה זה 10 אחוזי רייטינג. אבל בניו יורק, עיר מגוריהם של האחים כהן, הרייטינג היה 30 אחוז. כך שהאוסקר כעסק מסחרי הולך ומידרדר, אבל השנה הוא הפך לעסק תרבותי, הפונה לקהל העירוני, המתוחכם, ולא למסעודה מאוקלהומה סיטי. ככה זה כשנותנים פרסים ליצירות מופת, זה עובר מעל לראשו של הצופה הממוצע. רק אחרי עוד כמה מערכוני "I drink your milkshake" ייכנסו הסרטים האלה למיינסטרים. נקווה שעד אז גם יצליחו לשלב את הקאץ'-פרייז הזה לתוך מערכון קצת יותר מבריק. אני רק מדמיין מה ג'ון בלושי היה עושה איתו.

ההודעה לעיתונות שפירסמה רשת וול-מארט ביום שישי שעבר סימנה את סופו של מאבק שצרכנים רבים אפילו לא הספיקו לשים לב שהוא מתנהל. בהודעה בישרה וול-מארט שהיא מפסיקה בהדרגה להחזיק סרטים בפורמט HD-DVD (תוצרת טושיבה) ובוחרת להתמקד רק בסרטים בפורמט בלו-ריי (תוצרת סוני). בכך למעשה הגיעה לקיצו קרב הפורמטים של דיסקי ההיי-דפינישן. וול-מארט טענה בהודעתה שהיא מגיבה לביקוש של לקוחותיה, שהעדיפו את הבלו-ריי, דיסק – שנראה כמו די.וי.די רגיל אבל שניתן לניגון רק במכשיר בלו-ריי ייעודי – המכיל 25 ג'יגה של מידע ועליו תוכן אודיו-ויזואלי באיכות היי-דפינישן הגבוהה פי 5 מאיכות של די.וי.די רגיל, ופי 2 מאיכות של שידורי היי-דפינישן טלוויזיוניים (הפורמט נקרא בלו-ריי על שם קרן הלייזר הכחולה הקוראת את המידע על הדיסק, להבדיל מקרן הלייזר האדומה המצויה במכשירי הדי.וי.די הרגילים).
הבשורה של וולט-מארט הגיעה כחודש אחרי שאולפני וורנר הודיעו שהם יוציאו כותרי היי-דפינישן אך ורק בפורמט בלו-ריי. ובשבוע שעבר הניפה טושיבה את הדגל הלבן והודתה בכשלונה. החברה תפסיק לייצר מכשירי HD-DVD במרץ, ותתחיל גם היא לייצר מכשירי בלו-ריי. אולפני יוניברסל, היחידים מבין אולפני הוליווד שחתמו על בלעדיות עם הפורמט של טושיבה, הודיעו אחרי הכרזת טושיבה שגם הם פונים לבלו-ריי. ובכך נסתם הגולל על ה-HD-DVD ופורמט חדש של דיסקים באיכות היי-דפינישן נקבע. נשאלת השאלה: כמה זמן הוא יחזיק.
בסוף שנות השבעים התנהל באמריקה קרב פורמטים דומה עם הכניסה של מכשירי הווידיאו הביתיים. אז ניצח פורמט ה-VHS את פורמט הבטא, למרות שהבטא נחשב איכותי יותר. הפעם, אם להאמין לפרשני הטכנולוגיה באמריקה, הבלו-ריי שניצח הוא אכן הפורמט האיכותי יותר. גם העובדה שמכשירי סוני פלייסטיישן 3 הכילו בתוכם נגן בלו-ריי עזרה לו לצבור פופולריות (באופן דומה לדרך בה החדירה סוני לשוק את נגני הדי.וי.די כששילבה אותם לתוך מכשירי הפלייסטיישן בסוף שנות התשעים).
ובכל זאת, גם באמריקה מכשירי הבלו-ריי עדיין נמצאים בשלבי החדירה הראשוניים, ואינם מצויים בכל בית. מחיר המכשירים בחנויות האמריקאיות מתחיל ב-250 דולר (לעומת 40-50 דולר לדי.וי.די רגיל), ומחיר כותר הוא בסביבות ה-23 דולר, לעומת 12 דולר של מחיר סרט די.וי.די רגיל. טושיבה ניסתה לקדם את מכשירי ה-HD-DVD שלה עם הורדות מחירים דרמטיות, ומכרה מכשירים בחג המולד האחרון ב-99 דולר בלבד, וגם זה לא עזר לה.
עידן קלטות הווידיאו נמשך כמעט עשרים שנה, עד הפריצה הגדולה של הדי.וי.די לכל בית בסוף 1999. עכשיו, בסך הכל שמונה שנים אחרי, נדרשים צרכני הבידור הביתי לקנות מכשיר חדש, וחשוב יותר: מכשיר טלוויזיה חדש המסוגל להציג שידור באיכות היי-דפינישן ברזולוציית 1080p כדי שיוכלו ליהנות מהשדרוג הטכנולוגי. הבשורה הטובה היא שרוב מכשירי הבלו-ריי תואמים-לאחור, כלומר הם מסוגלים לנגן גם די.וי.די רגיל, ואף לעשות שידרוג של איכות הצפייה לסרט המוקרן מהדיסק הסטנדרטי. עבור האמריקאים, שממילא נדרשים לשדרג את מכשירי הטלוויזיה שלהם לפני שייפסקו שידורי ה-NTSC בתחילת העשור הבא, המהלך הזה אולי אינו כה דרמטי. אם כבר, הוא למעשה מאריך במעט את חיי המדף של הדי.וי.די, שהיו שניבאו שיוחלף עד 2010 על ידי מכירת סרטים להורדה חוקית (EST), וללא דיסק ומארז פיזי. עכשיו כשהבלו-ריי מאפשר לצרכנים ליהנות מספריית הדי.וי.די שנצברה על המדפים בשמונה השנים האחרונות, אולי חזון המכירה האלקטרונית יתעכב מעט, או לפחות עד שוול-מארט יבינו איך הם יעשו ממנו כסף.
ובישראל? כשמכשיר בלו-ריי עולה כאן יותר מ-3000 שקל, ייקח זמן – לפחות שנה – עד שימכרו אותו ב-200 דולר בדיוטי פרי וכל בית בישראל יתהדר באחד, ליד ממיר ההיי-דפינשן של הוט או יס, ומעל לטלוויזיית ה-LCD או הפלזמה המותאמת לשידורי HD מלאים (הבלו ריי יתבזבז על טלוויזיות מסוג HD Ready). אך בהיעדר אמצעי הקרנת היי-דפינישן בבתי הקולנוע בארץ, מרגע שייכנס הבלו-ריי לארץ, ואם לא ישודרגו בתי הקולנוע עד אז, איכות הצפייה החדה, הצלולה והצבעונית, עם הפרדת הסאונד הברורה ביותר תהיה בבית ולא בקולנוע.
אבל עד שכל זה יקרה, את השינוי בפורמט ירגישו בישראל בעיקר מורידי הסרטים ומשתמשי הטורנטים, שהתרגלו לקבצי די.וי.די שכווצו לפורמט divx השוקלים 700 מגה-בייט, ועכשיו יצטרכו להתרגל לקבצי בלו-ריי בפורמט MKV השוקלים שמונה ג'יגה-בייט. ספקיות האינטרנט מתבקשות להגדיל את נפחי התעבורה בהתאם.

פורסם בשבוע שעבר ב"כלכליסט".

סרט קטן, פצפון, אבל מקסים. "ביקור התזמורת" האירי.
הנה ביקורת, קטנה, פיצפונת, אבל מוקסמת, פלוס שיר בונוס.

להמשך הקריאה…

כדי לייפות את המציאות אציין שבהימורים על עשר הקטגוריות המרכזיות בטקס קלעתי לתשעה. בטבלת סיכומי הניחושים שריכזה סשה סטון (ראו פוסט מאתמול) הייתי אחד הבודדים שהימרו נכון על הזכיות של מריון קוטיאר ושל טילדה סווינטון. הייתי היחיד מבין חזאי האוסקרים שהימר ש"מצפן הזהב" יזכה באוסקר על האפקטים. הימרתי נכון, כלומר ניחשתי, על הזוכים בפרס הסרט הקצר והסרט התיעודי הקצר. ועד כאן הישגיי.
כשלונותיי, לעומת זאת, מרשימים לא פחות. כלומר, מביכים. הייתי כה משוכנע ש"הפרפר ופעמון הצלילה" יפתיע בכמה קטגוריות שסימנתי אותו בלהט תוך התעלמות מהעובדה שהסרט שלמעשה חטף את ההפתעות היה "זהות אבודה" של פול גרינגראס. גם את הזכיות של "סוויני טוד" (תפאורה) ושל "אליזבת: תור הזהב" (תלבושות) פספסתי. וכך הגעתי לתוצאה סופית לא מאוד מרשימה של 14 מתוך 24. (זו השנה הראשונה בה אני מהמר על כל הקטגוריות, בשנים קודמות הסתפקתי בהימורים על 12 עד 18 קטגוריות).
אבל הבה נביט בצד הטוב של העסק: 9 מתוך 10 זה לא רע.

הנה סרט האנימציה הקצר שזכה אמש באוסקר: "פטר והזאב"

כמעט 300 איש מכל העולם השתתפו בטוטו-אוסקר של "סינמסקופ", יחסית לכ-200 בשנה שעברה. אלופי הטוטו-אוסקר היו שלושה משתתפים מהבלוג האנגלי שלי שניחשו 17 מ-24. מהמשתתפים הישראליים היו שניים שהשיגו 16: בעז פרנקל ו-Shmulik. אלא שבעז פרנקל גם קלע בול בשובר השיוויון לכן הוא הזוכה של חידון האוסקר של "סינמסקופ" השנה. בעז, הבלוג קד לך ומבקש ממך עזרה במילוי טופס ההימורים בשנה הבאה.

אלוף ההימורים מבין בלוגרי האוסקרים הוא קריס טייפלי מ"וראייטי" שקלע 18 מתוך 24.

והרייטינג של הטקס היה – אויה! – הנמוך ביותר זה 20 שנה.

תודה לאורון שמיר שעזר לי עם טופס הטוטו-אוסקר, הקמתו, תיחזוקו וספירתו. ותודה לכל מי שהגיע בלילה והשתתף בלייב-בלוגינג. מקווה שתמשיכו לחזור ולבקר גם באור יום. הערות נוספות על האוסקר? זה הזמן לשתף. ממחר בבוקר, האוסקר מאחורינו.

עידכון:
6:50. טקס האוסקר כרגע נגמר. אם במקרה לא ראיתם ואין לכם כוח לשבת עכשיו שלוש שעות ורבע מול היס מקס, קבלו תקציר שייקח לכם עשר דקות לקרוא, עם מיטב הפאנצ'ים וכל הזוכים. האם "בופור" זכה? האם "ארץ קשוחה" הביס את "זה ייגמר בדם"? מי המנצח הגדול? ומי יצא בידיים ריקות? הכל בפנים.

להמשך הקריאה…

בבלוג האנגלי שלי העליתי את ליין-אפ טקס האוסקר, על פי תכנוני מפיקיו. הטקס אמור להימשך 3 שעות ו-29 דקות. מונולג הפתיחה של ג'ון סטיוארט יימשך שמונה דקות, הפרס הראשון שיוגש יהיה פרס התלבושות, וזה ייקרה ב-3:54 שעון ישראל, והמגישה תהיה ג'ניפר גרנר. הפרס האחרון של האירוע, פרס הסרט הטוב ביותר, יוגש על ידי דנזל וושינגטון ב-6:49 בבוקר.
פרס הסרט הזר יוגש על ידי פנלופה קרוז ב-5:47 בבוקר, כך שאסור לכם להירדם בעת הענקת האוסקר למפעל חיים למעצב התפאורה רוברט בויל שתעניק ניקול קידמן לפני כן.
(כמובן שייתכנו חריגות מלוח הזמנים הזה אם הזוכים יאריכו בנאומיהם).
הנה הליין-אפ המלא, על פי שעון לוס אנג'לס. הוסיפו עשר שעות לקבלת השעה בתל אביב.

בטבלה של ה"לוס אנג'לס טיימס", המרכזת הימורי אוסקרים של כשלושים עיתונאים מופיע "בופור" כזוכה אפשרי בקטגוריית הסרט הזר בהימורים של שלושה מהם.

בטבלה של "Awards Daily" ריכזה סשה סטון כארבעים הימורי אוסקרים (ביניהם ההימור שלי) ושם מוזכר "בופור" חמש פעמים. "הזייפנים" עדיין מוביל את ההימורים.

אחרי שראיתי את "הזייפנים" ביום שישי אני חייב להודות שהוא נראה כמו זוכה אוסקר זר קלאסי. אבל העובדה ש"בופור" מצטייר כמי שמזדנב לא רחוק בעקבותיו הופכת את המירוץ לדי מותח: הרי זו אחת הקטגוריות הכי גחמניות וקפריזיות שהכי קשה לחזות באוסקרים, ולעיתים נדירות הפייבוריט לזכייה אכן זוכה. כך שעוד בהחלט יש סיכוי.

הפרס לסרט הזר יוענק הלילה בתחילת השעה השלישית של הטקס, כלומר בערך ב-5:30. (ככה נראה הליין-אפ של הפרסים בשנה שעברה).

ואכן, בזכות "בופור" התקשורת הישראלית מגלה השנה עניין כפול ומכופל באוסקרים. כתבתי אתמול קטע בנושא ל"כלכליסט" של היום, הייתי אצל אורי גוטליב ביום חמישי, וכבר הספקתי להתראיין הבוקר אצל לינוי בר גפן ב-99 אף.אם, אצל רפי רשף בגלי צה"ל ואצל ליאת רגב ברשת ב'. ויש לי עוד טלוויזיות לעשות אחה"צ. יום חגיגי שכזה.

תראו תראו: האוסקרים גילו את יו-טיוב.

אם פספסתם: ההימורים שלי לזוכי האוסקרים, פלוס עשרות הטוקבקים שלכם.

וזו ההזדמנות האחרונה שלכם להמר, לנחש או לנבא מי לדעתכם ייזכה באוסקרים בכל הקטגוריות, בטופס הימורי האוסקר של "סינמסקופ" שיינעל ב-3:00 לפנות בוקר.

ומ-3:00 לפנות בוקר, הלילה, אהיה כאן בלייב-בלוג בו אדווח בכל רגע מה קורה על הבמה. לא רק מי זוכה, אלא מה קורה, מה המשמעות, מה הבדיחות הכי טובות, מי הפסיד, ומה הסיפורים הדרמטיים שמאחורי הקלעים. שימו שעון מעורר והצטרפו אליי. ב-3:00 מתחיל שידור הפרה-שואו, הטקס עצמו יתחיל ב-3:30.

לגבי "זה ייגמר בדם" (ספוילרים מסוימים, למרות שמי שלא ראה את הסרט לא יידע על מה אני מדבר ולכן זה לא יהיה ספוילר עבורו).
עידן בתגובות העלה את התהייה האם ייתכן שפול ואיליי סאנדיי (ב"זה ייגמר בדם") הם אותו איש. ובכן, לא חשבתי על זה, אבל גם לא ראיתי שהסרט סוחב לכיוון הזה (למרות שאין לי הסבר למה דניאל פליינוויו מוזג שלוש כוסות וויסקי בסוף). עניין האחים מאוד דומיננטי בסרט, הרבה יותר מאופציה של פיצול אישיות. לאבא של פול ואיליי סאנדיי קוראים הבל (Abel), האח המת מקין והבל. אח של דניאל פתאום צץ באמצע הסרט. ובסוף הסרט, כפי שאיליי מזכיר, איליי ודניאל הופכים לגיסים (Brothers-In-Law). ודניאל שואג באוזניי איליי שפול היה האח הנבחר, לא הוא. ולאורך כל הסרט, מרגע שיש שני לנו בעלילה שני אחים אחד מהם ימות, והשני יחיה.
גם העובדה שכל שמות הדמויות תנ"כיים לוקחת אותנו לטריטוריה המיתית: דניאל, אלי, הבל.

ואהרון קשלס מנתח באופן מקורי ומבריק את "זה ייגמר בדם" כאלגוריה על הוליווד עצמה.

********

ביום שישי התפרסם קטע שלי ב"7 לילות" בו אני מהלל את איכות סרטי 2007 וטוען שאם "לא ארץ לזקנים" או "זה ייגמר בדם" ייזכו זה יהיה רגע נדיר בו באמת אחת משתי היצירות האמריקאיות הדגולות של אותה שנה ייזכו באוסקר, לראשונה מאז "צייד הצבאים". ארז המדמם בתגובות טען שזה צריך להיות מאז "בלתי נסלח" של קלינט איסטוווד, ובמחשבה שנייה אני חושב שאני מסכים איתו ואכן דילגתי בטעות על הסרט המופתי הזה. אבל הטענה הזאת אינה ממעיטה באיכותם של רבים מהסרטים האחרים, שאני מאוד אוהב: "אנשים פשוטים", "מרכבות האש", "אמדיאוס", "פורסט גאמפ" ו"טיטאניק" (ורבים אחרים). אלא שלדעתי בכל שנה היה לפחות סרט דגול אחד שהיה מגיע לו יותר. גם בשנה של "בלתי נסלח" היה את "כלבי אשמורת", "באטמן חוזר" ו"הנוסע השמיני 3", שהלהיבו אותי לא פחות. אבל עם כל אהדתי ל"אנשים פשוטים" ול"מרכבות האש", אני עדיין חושב ש"אפוקליפסה עכשיו" ו"אדומים", שהפסידו להם, היו סרטים כבירים יותר.

1. מילאתם כבר את טוטו האוסקר של "סינמסקופ"? מי שישיג את הניחוש הכי טוב, יזכה בפרס סמלי מתנת הבלוג.

2. האם כבר כיוונתם שעון מעורר ליום ראשון ב-3:00 לפנות בוקר? אז יתחיל כאן לייב-בלוג האוסקר השלישי, בו אלווה – בהשתתפותכם – את הטקס דקה-אחר-דקה. זו דרך טובה לדעת מה קורה בכל רגע על הבמה (ולא רק מי זוכה), אם אין לכם טלוויזיה. וזו דרך חביבה להעביר את הטקס גם אם יש לכם טלוויזיה. עין אחת על המסך, עין שניה על המחשב, ריפרש כל כמה דקות, ואנסה להוסיף לכם פרטי מידע, טריוויה ואבחנות בכל רגע, וכך גם אתם בתגובות. כך זה נראה ב-2006. וכך זה היה ב-2007.

ועוד קצת הימורים אחרונים של אחרים: אדוארד דאגלס מהמר ש"בופור" יזכה. עמנואל לוי מנבא ש"הזייפנים" יזכה.

וכחימום לאוסקרים, אל תשכחו שיש טקסי פרסים גם בשבת: הסזאר הצרפתי בערב, ופרסי האינדיפנדנט ספיריט בלילה, שם מועמד "ביקור התזמורת" לפרס הסרט הזר.

והנה הרגע המכריע. אני מנסה להמר על הזוכים. ואני מודה, זו שנה קשה. ואולי היא לא. אולי בגלל שאנחנו כל כך דשים בזה, פתאום כל הדברים שאמורים להיות מובנים מאליהם פתאום מתחילים להיות מוטלים בספק. לכן, לפני הכל, הנה מה שאמור להיות ההימור הבטוח, או הפייבוריטים בקטגוריות המרכזיות:
להמשך הקריאה…

(ויה Hollywood-Elsewhere)