מתוך ״פוקסטרוט״ של שמוליק מעוז. צילום: גיורא ביח
ברוכים הבאים לעונת האוסקרים. אנחנו בדרך כלל מתחילים אותה רשמית בבלוג רק בתחילת דצמבר, אבל כותרות אמש מחייבות אותנו להקדים בכמה ימים. NBR, הנשיונל בורד אוף ריוויו, פרסם אמש את רשימת סרטי השנה שלו, והזניק כלפי מעלה את המניות של כמה סרטים ישראליים, או כאלה שיש בהם שמות ישראליים:
שבעה סרטים חדשים התכנסו לטבלת המבקרים (בשבוע שעבר לא התפרסמה טבלה כי הייתי בדרך חזרה מסנט פטרסבורג ולא הספקתי להעלות אותה). הסרטים הם: ״ליגת הצדק״ (גל גדות!), ״פלא״ (ג׳וליה רוברטס!), ״סוף טוב״ (איזבל הופר!)ֿ, ״הפורצת״ (הגר בן אשר!), ״קרב המינים״ (אמה סטון!), ״סה לה וי!״ ו״Mudbound״. שימו לב לכמה דברים מעניינים: שלושה משבעת הסרטים בוימו על ידי נשים (״הפורצת״, ״קרב המינים״ ו״Mudbound״). שניים בוימו על ידי צמדים (״סה לה וי״ ו״קרב המינים״), ושניים מהם דוברי צרפתית (״סוף טוב״ ו״סה לה וי״). ״ליגת הצדק״ ו״פלא״ הם גם שני הסרטים הכי נצפים בקולנוע בשבוע האחרון.
הנה הפודקאסט של סינמסקופ ברדיו הקצה בו תוכלו לשמוע על ״Mudbound״, הפורצת״ ו״פיגומים״. האזינו כאן
מילה או שתיים לגבי ״סה לה וי״: השם המקורי של הסרט הוא ״Le sens de la fête״, בתרגום מילולי: ״משמעות החגיגה״. או בעברית פשוטה: ״סיבה למסיבה״. אלא שבכל העולם, חוץ מצרפת, הוחלט לקרוא לסרט בשם הצרפתי ״סה לה וי״ (ככה זה בחיים). וכך, בישראל כמו ברוב העולם, השם הצרפתי המקורי תורגם לשם צרפתי אחר ונשאר בשפת המקור. כי, איך אומרים: סה לה וי.
יצאו מהטבלה: ״פוקסטרוט״, שעם צאתו מילא אולמות והיה קשה למצוא לו כרטיסים אבל חשבתי שהוא ימכור יותר (מפיציו לא מפרסמים נתוני מכירה אבל ההערכות בתעשיית הקולנוע הן שנמכרו כ-70,000 כרטיסים), ובגלל ש״פוקסטרוט״ יצא מהמקום הראשון, יש לנו השבוע סרט ישראלי אחר שמתחיל ב-פ׳ במקום הראשון. יצאו גם: ״קינגסמן 2״, ״סיפורי מאירוביץ״ (סרטי נטפליקס יוצאים מהטבלה אחרי חודש), ״אמא״ (הופתעתי שהוא בכלל עלה), ״להעיר את המלכה״ (שמוקרן רק במסגרת ״שלישי בשלייקס״), ו״רוחות קרות״, בשבוע שבו קטע מהפסקול של הסרט פתח את הופעתו של ניק קייב.
״מטילדה״ של אלכסיי אוצ׳יטל
את הימים האחרונים העברתי בסנט פטרסבורג, רוסיה. אני משתתף במשלחת בינלאומית של מבקרי קולנוע מטעם פיפרסקי, שהתארחו באירוע בן שלושה ימים של תעשיית הקולנוע הרוסית. הקולוקוויום הראשון לקולנוע רוסי, כפי שקראו למפגש הזה, ביקש להציג בפני התקשורת העולמית חלון ראווה למיטב היבול הקולנועי הרוסי מהשנה האחרונה. אם אתם מסתובבים בפסטיבלי קולנוע – בעולם או בארץ – בוודאי שמתם לב שאכן היתה השנה נוכחות רוסית מורגשת ומשובחת. את החבורה מוביל ״אהבה חסרה״ של אנדריי זוויאגינצב (הוקרן בארץ בפסטיבל חיפה והשבוע בפסטיבל סרטים בערבה ובקרוב בהפצה מסחרית), ״הפרעה בקצב הלב״ (כנ״ל) ו״קרבה״ שהוקרן בפסטיבל חיפה (וכמו ״אהבה חסרה״ התחיל את דרכו בפסטיבל קאן). ומכיוון ששניים מהסרטים שראיתי השבוע ברוסיה הוקרנו בסוף השבוע הקרוב בישראל בשני פסטיבלים נפרדים, נתחיל את הדיווח שלנו איתם:
״ההצעה״ (2005). ניק קייב חתום על התסריט ועל הפסקול
האזינו לשעה עם הפסקולים של ניק קייב בפודקאסט הקולנוע סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו על הנגן או הורידו/האזינו כאן
חמישה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה: שלושה מהשבוע ושניים מהשבוע שעבר (בו לא התפרסמה הטבלה). מילת הקסם שמאחדת את כל הסרטים היא: קנת בראנה. בראנה הוא הבמאי והשחקן של ״רצח באוריינט אקספרס״, עיבוד לספרה של אגתה כריסטי (שכבר היה סרט ב-1974 בבימויו של סידני לומט). והוא גם ביים את הסרט הראשון של ״תור״, שכעת מגיע אלינו הסרט השלישי בסדרה שלו, ״תור: ראגנארוק״. והוא גם ביים פעם סרט בשחור-לבן בשם ״החברים של פיטר״, שהסרט החדש ״המסיבה״ של סאלי פוטר (גם הוא בשחור-לבן) קצת מזכיר אותו. כמו כן תמצאו בטבלה (למטה) את ״סודות הפרברים״, שיתוף הפעולה הכושל של ג׳ורג׳ קלוני (כבמאי) עם האחים כהן (״אמרנו לך שהתסריט הזה לא גמור״); ולבסוף את ״פיגומים״, סרט ישראלי קטן ומלא כנות ששבה את לב (רוב) המבקרים.
זכרו א׳: תמצאו ביקורות של רוב הסרטים האלה בפודקאסט שלנו כאן
זכרו ב׳: במחשב, כשתרחפו עם העכבר מעל הכוכבים תראו את הציון של כל מבקר וכן את הממוצע הסופי המדויק.
יצא מהטבלה: ״רוחות קרות״, עם הפסקול של ניק קייב, עשרה ימים לפני שהוא מגיע להופעות בארץ.
״תור: ראגנארוק״. תור הפרוג-רוק
ביקורות קולנוע מקיפות תמצאו ממש כאן: האזינו לפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן
הסידור בזמן הנוכחי הוא כזה: יש לנו שלל פרויקטים בקנה, כולל עונה שלישית של ״מדברים סרטים״ שאנחנו עובדים עליה במרץ ושעולה בתחילת דצמבר ותרוץ עמוק לתוך 2018. כתוצאה מכך אני מפספס לא מעט הזדמנויות לכתוב על הסרטים המסקרנים והבולטים שחולפים לידינו. לכאורה, החוקיות אמורה להיות שסרט שממש אהבתי אני מנסה לכתוב עליו לא משנה מה. אלה שהשאירו אותי קצת מתוסכל או מאוכזב איכשהו נשמטים הצידה. בפועל, אני מודה שלא תמיד החוקיות הזאת תופסת. סליחה, ומבטיח להשתפר. אבל, וזה חשוב, אני מנסה לכסות את כל הסרטים האלה באופן נרחב ומקיף למדי מדי שבוע בפודקאסט. אז עשו לכם הרגל לעקוב אחריו. השבוע דיברתי בפודקאסט על ״תור: ראגנארוק״, על ״סודות הפרברים״ המפוספס של ג׳ורג׳ קלוני (והניסיון שלי להסביר מה האחים כהן יודעים על בימוי שקלוני לא), ועל ״המסיבה״ של סאלי פוטר. בשבוע שעבר דיברתי על הסרט התיעודי ״המחברות של אליש״. אתם יכולים לעקוב בנוחות אחרי כל המהדורות של סינמסקופ ברדיו הקצה כאן.
הנה, בכל זאת, ולמרות איזו תחושה של אכזבה והשתוממות, כמה מילים נוספות על ״תור: ראגנארוק״ ו״סודות הפרברים״, כתוספת על מה שאמרתי בפודקאסט:
״ג׳יין״. חומרי הגלם הגנוזים של חוקרת השימפנזים
היום נפתח פסטיבל דוקאביב גליל במעלות תרשיחא בגליל ומחרתיים ייפתח פסטיבל סרטים בערבה במושב צוקים בנגב, מרחק 400 קילומטר משם. עלעלנו בהיצע של שני הפסטיבלים (ואחרים) לפני שבועיים, אבל עכשיו הבה נתמקד בכמה סרטים בולטים וראויים המוצגים בשניהם. אני לא יודע כמה מקוראיי גרים באיזורים האלה או מתעתדים לנסוע במיוחד לאחד מהם לצרכי נופש כפרי וסרטים (כמה באמת?) אבל אני גם יוצא מנקודת הנחה שהסרטים האלה עוד יהיו זמינים לצפייה בקרוב, בין אם בהקרנות סינמטקיות או באחד מערוצי הטלוויזיה.
דיברתי על סרטי דוקאביב גליל, פסטיבל סרטים בערבה וסרטי שבוע הקולנוע היפני ופסטיבל האנימציה בירושלים בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה בשבוע שעבר. לחצו על הנגן או נגנו/הורידו כאן
״אמא!״
זכרו! קודם צופים בסרט ורק אחר כך קוראים את הביקורת עליו. ננסה לגעת כאן בסרט לכל אורכו ומשמעויותיו.
דיברתי על ״אמא!״ בפתיחת פודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן
ארבעה סרטים חדשים בטבלה, שלושה מהשבוע ואחד שארית מהשבוע שעבר. ״פאטי קייקס״ הוא סרט ביכורים עצמאי וקטן תוצרת אמריקה; ״לנשום״ הוא סרט ביכורים תוצרת אנגליה; ״איש השלג״ היה אמור להיות שובר קופות אמריקאי-בריטי, אבל משהו שם התפספס; ושימו לב ל״רק האמיצים״, שעלה בשבוע שעבר בלי שום קידום או תשומת לב לכן יש סיכוי שהוא גם יירד מהר, אבל הוא מייצג עשייה קולנועית כל-אמריקאית מהוגנת שכדאי לראות.
יצאו מהטבלה: ״וונדר וומן״, הסרט הכי ותיק בטבלה (מאז יוני) ואחת מהצלחות הענק השנה בארץ, ״בייבי דרייבר״, ״רוחות קרות״ ו״שומר הראש והמתנקש״.
״בלייד ראנר 2049״. יותר ״סולאריס״ מ״בלייד ראנר״
כולם כאן כבר ראו את ״בלייד ראנר 2049״, נכון? אז אפשר לדבר על הסרט בחופשיות, כן? אז הנה הטקסט שלי על ״בלייד ראנר 2049״ של דני וילנב.
דיברתי עליו בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה, כולל קטעים מהפסקול של האנס זימר ובנג׳מין וולפיש. האזינו או הורידו כאן
תגובות אחרונות