הנגאטיב של ״הלהקה״. ״זעם ותהילה״, 33 שנה אחרי
ג׳וליאנו מר בתפקיד אדי הקצב ב״זעם ותהילה״ (1984). מחתרת הלח״י בסרט גנגסטרים. צילום: דוד גורפינקל
מחר (יום רביעי, 20.12) יוקרן בבכורה בסינמטק ירושלים עותק משופץ, משוחזר ויפהפה של ״זעם ותהילה״, סרט הגנגסטרים/מחתרות שביים אבי נשר ב-1984. האירוע מתקיים במסגרת פסטיבל הקולנוע היהודי, ועבודת השחזור נעשתה כחלק מפרויקט מבורך וקדוש ממש של סינמטק ירושלים וארכיון הסרטים הישראלי לשקם יצירות מופת ישראליות. ״זעם ותהילה״ מצטרף ל״שלושה ימים וילד״, ״מצור״ ו״אוונטי פופולו״ שהיו הראשונים בפרויקט הזה (ואליהם מצטרף גם העותק המשוחזר היפה והמשודרג של ״בלוז לחופש הגדול״ ששוקם במקביל). ״זעם ותהילה״ מתגאה בין השאר בצילום יפהפה ואפל מאוד של דוד גורפינקל (שפיקח באופן אישי על מלאכת השחזור). ״זעם ותהילה״ מ-1984 מספר סיפור (בדיוני המושפע מאירועים אמיתיים) המתרחש ב-1942, כלומר 42 לפני כן. אנחנו כעת מרחק של 33 שנים מאז בכורת הסרט, שבעצמו הפך מאז לפריט היסטורי, כזה שניתן להביט בו מבלי לדעת או להבין מה היה בסרט הזה שכל כך קומם את התקשורת נגדו בזמן אמת. כיום אפשר ומומלץ להביט בו בתור היצירה הקולנועית השאפתנית שהיא היתה, האודישן של נשר לקריירה ההוליוודית שהוא ישיק שנה אחר כך. יצירה שנסמכת על מוסכמות ז׳אנריים אמריקאיים, אבל שגם בהחלט מצליחה ללחוץ על הכפתורים הכי שנויים במחלוקת בהיסטוריה הישראלית, שגורמת לנו בכל רגע לתהות מה באמת עמדתנו הרגשית והמוסרית כלפי הדמויות האלה. ״זעם ותהילה״, מהמון סיבות, הוא אחד הסרטים הישראליים האהובים עליי. ולכן, אנחה את השיחה עם נשר מחר אחרי הקרנת הסרט והתבקשתי מהנהלת הסינמטק לכתוב את הטקסט המקדים לסרט בתוכניית הפסטיבל. הנה הוא כאן, בגרסה מורחבת.
תגובות אחרונות