״פרויקט פלורידה״. מבעד לעיני הילדות

מה לראות בפסטיבל חיפה השנה? שאלה טובה, כי נראה לי שהמטמונים והאוצרות פוזרו בין כל הסקציות. הפסטיבל ייפתח עם ״בלייד ראנר 2049״, עליו כתבתי בחרדה גדולה כאן. את הסרטים המסקרנים ביותר בו ריכזתי כאן. פרסמתי בעבר מדריך עקרוני לקריאת תוכניה של פסטיבל, אבל התוכניה של חיפה השנה לא מצייתת לכללי האצבע שניסחתי. או במילים אחרות: התחרות הבינלאומית (תחרות כרמל), שבשנים קודמות הכילה את הסרטים הבולטים בפסטיבל, השנה לא מייצגת את הפריים-טיים שלו (אולי אלה הסרטים הכי טובים, אבל הם לדאו דווקא הכי מדוברים).

את מקבץ ההמלצות המנומק שלי, כולל קטעים מפסקולי הסרטים, תוכלו לשמוע בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. יש שם כמה הפתעות, אז כדאי להקשיב. האזינו כאן או כאן

דיברתי על:

continue reading…

״פוקסטרוט״, סרטו של שמוליק מעוז. צילם נפלא: גיורא ביח

דיברתי באריכות על ״פוקסטרוט״ כולל העניין עם פסקול הסרט, בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן או כאן

continue reading…

אלה היו שבועיים מבולגנים. לפני שבועיים הייתי עסוק בהכנת מדגם פרסי אופיר ולא היה לי זמן לטבלה, ושבוע אחרי זה היה ראש השנה, ובין לבין עלו כאן כמה סרטים מצוינים, וירדו מהמסכים המון סרטים, והנה אנחנו מתקרבים לסוף השבוע של יום כיפור, שברובו לא יתקיימו הקרנות סרטים. אז אנחנו מקדימים השבוע את הטבלה, כל עוד יש בה שימוש. ויש בה ארבעה סרטים חדשים, ובראשם ״פוקסטרוט״, זוכה פרס אופיר מלפני שבוע. וגם: ״זה״, סרט האימה על פי ספרו של סטיבן קינג, שהפך ללהיט גדול בארץ ובעולם; ״יוצא מן הכלל״, סרטו של מישל הזווניציוס, שפתח את פסטיבל ירושלים ושמלגלג באהבה ובהומור על ז׳אן-לוק גודאר; ו״קינגסמן, מעגל הזהב״, סרט ההמשך ל״קינגסמן״.

שימו לב ש״דנקרק״, שהיה במקום הראשון מאז יולי, עזב את הטבלה. סרט צבאי אחר ירש את מקומו.

דיברתי על ״פוקסטרוט״ (וגם על הבחירות המוזיקליות בפסקול), על ״געגוע״ ועל ״מכתוב״ (שייצא בשבוע הבא) בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן או כאן

יצאו מהטבלה: ״דנקרק״, ״אונה״, ״לוגאן לאקי״, ״ארמון הזכוכית״, ״וונדר וומן״, ״חיבור פשוט״, ״משמר המפרץ״, ״גנוב על העולם״, ״הפרה ז׳קלין״, ״בייבי דרייבר״, ״ספיידרמן, השיבה הביתה״.

continue reading…

היכל התרבות באשדוד, בשעת השקיעה הערב, כשהתחילו להתאסף המוזמנים לטקס. צילום: אנונימי

יצאנו לדרך. השידור החי יתחיל ב-21:00 בערוץ 10, ואנחנו מלווים את הטקס עם דיווחים בזמן אמת ופרשנות ויש לנו גם את צוותי ״סינמסקופ״ הסמויים שפרושים בתוך היכל התרבות באשדוד ויוסיפו לנו מידע שלא תקבלו בטלוויזיה.

עד שהטקס יתחיל, או כדי להפיג את השיעמום בין לבין, אתם מוזמנים להעביר את הזמן עם התכנים הבאים:

רשימת המועמדים לפרסי אופיר 2017

מדגם פרסי אופיר. המדגם הגדול והמקיף ביותר שערכתי אי פעם, ובו עלה ש״פוקסטרוט״ יזכה הערב.

פודקאסט סינמסקופ ברדיו הקצה, התוכנית שהוקלטה היום, שכוללת גם סרטים שוטפים, אבל גם סיכום מהיר של הסרטים הישראליים הכי טובים לדעתי בתשע״ז. האזינו או הורידו כאן

היכנסו פנימה לקרוא את הדיווח המלא, דקה אחר דקה:

continue reading…

ריאן גוסלינג ב״בלייד ראנר 2049״. סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה

היום התפרסמה הידיעה (אותה ניחשנו בקלות כבר מזמן) ש״בלייד ראנר 2049״ יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה 2017 ב-5.10. כל הכבוד לפסטיבל חיפה שבחר בסרט הכי מסקרן של השנה (וגם סרט שלא מתאים בעליל לקהל הקרנות הגאלה הרגיל של הכרמל, שהיה מתמוגג יותר מ״להעיר את המלכה״, ובדיוק הסרט שיביא לפסטיבל המון פרסום תקשורתי ומעמד אנין וקולי). מועד הבכורה כבר עוד שלושה שבועות, וזו הזדמנות מצוינת לרכז את כל מה שאמרתי על ״בלייד ראנר 2049״ בשבועות האחרונים, לפני שיגיע הרגע שבו באמת אצפה בסרט ואז יתברר לי האם התיאוריות והחששות שלי לגבי הסרט התגשמו או התבדו.

מאז מאי, כשהתפרסם הטריילר השני של ״בלייד ראנר 2049״, ואחרי שראיתי את ״הנוסע השמיני: קובננט״, אני קצת בחרדות מפני הסרט. יש לי שתי תהיות שטורדות את מנוחתי:

continue reading…

לפני כמה שבועות פורסם סקר שערך הבי.בי.סי בין מבקרי קולנוע בינלאומיים לקביעת רשימת הקומדיות הטובות בכל הזמנים. במקום הראשון: ״חמים וטעים״ של בילי וויילדר, אבל אני רוצה לדבר על המקום השביעי: ״טיסה נעימה״. ועל המקום ה-72: ״האקדח מת מצחוק״. ועל המקום ה-82: ״סודי ביותר״. את שלושת הסרטים האלה כתבו וביימו שלושה אנשים: דיוויד צוקר, ג׳רי צוקר וג׳ים אברהמס. במהלך שנות השמונים, שלושת האנשים האלה גרמו לי לצחוק לא פחות חזק מאשר מל ברוקס ואנשי מונטי פייתון.

השבוע ביקר דיוויד צוקר בישראל כאורח סינמטק הרצליה. ביום שלישי הבאתי אותו לאולפן הפודקאסט שלי ברדיו הקצה לכמעט שעה של שיחה על הסרטים שראיתי כל כך הרבה פעמים, אני מכיר את רובם בעל פה. ומתברר שלא רק אני. צוקר, שיהיה בן 70 בחודש הבא, הוא עדיין איש מצחיק. האזינו לשיחה לנו בנגן מתחת או האזינו/הורידו כאן

continue reading…

״פוקסטרוט״ של שמוליק מעוז. סרט, במאי, שחקן, צלם, מעצב

במקביל להצבעה על פרסי אופיר, שננעלה הלילה בחצות, פניתי לכמה עשרות חברי אקדמיה וביקשתי מהם להשתתף במדגם שלי כדי שאוכל, כמדי שנה, לאמוד מי הוא הזוכה עוד לפני הטקס עצמו. אני עורך את המדגם הזה, שכמות המשתתפים בו הולכת וגדלה משנה לשנה, מאז 2004. שני דברים שעליי להדגיש בכל שנה מחדש: זה מדגם פרטיזני לגמרי שלא עושה שימוש בשום כלי סטטיסטי מקצועי. ועם זאת, ב-13 הפעמים הקודמות שקיימתי אותו הוא היה שגוי רק פעם אחת בלבד (ב-2010: המדגם אמר ״הדקדוק הפנימי״, הסרט הזוכה היה ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״). אני מציין את זה כדי שתדעו שזה מדגם אמין מאוד, אבל הוא גם יכול להיות שגוי. מצד שני, השנה הוא מציג את מה שרבים הניחו מראש שהיא התוצאה הצפויה ואין כאן תחזית להפתעות (המדגם שלי ידע לחזות גם הפתעות בעבר).

אז בלי הקדמות נוספות, איך התפלגו הקולות בין משתתפי המדגם? בבקשה:

continue reading…

״Loveless״ של אנדריי זבייגינצב. מפסטיבל קאן לפסטיבל חיפה

פסטיבל חיפה (שייפתח ב-5.10 ויימשך עד 14.10) מפרסם הבוקר טעימה ראשונה מתוך התוכנית הבינלאומית שלו שמציגה גם מקבץ יפה מאוד של כמה מסרטי הפסטיבלים המדוברים של השנה החולפת, וגם תוכנית נפלאה של סרטים קלאסיים בעותקים משוחזרים: למשל, 50 שנה ל״הבוגר״ (אחד הסרטים האהובים עליי) ו״יפהפיית היום״ של בונואל (עם הצילום הנפלא של סשה ויירני).

אבל לפני שניגע בסרטים המסקרנים העכשוויים אני רוצה להפנות את תשומת לבכם למה שהוא עבורי, כרגע, האירוע הכי מלהיב בפסטיבל: הקרנת העותק הדיגיטלי המשודרג של ״סטאלקר״, סרטו של אנדריי טרקובסקי מ-1979. העותק הזה הוקרן השנה במשך כמה שבועות בלינקולן סנטר וקינאתי נואשות באנשי ניו יורק שזכו לראות אותו. ועכשיו העותק מגיע לישראל. אני ממש מקווה שהוא גם יעשה סיבוב סינמטקים כי אני חושב שכל מי שמגדיר את עצמו חובב קולנוע חייב לראות את הסרט הזה, ומי שראה כבר – גם. רגע לפני ש״בלייד ראנר 2049״ מגיע (הוא יוצא ביום פתיחת פסטיבל חיפה ואני עדיין מקווה שנגלה שהוא יהיה סרט הפתיחה של הפסטיבל) צפייה ב״סטאלקר״ תזכיר לנו מה היה הסרט ממנו הושפע רידלי סקוט כשהוא יצר את הסרט שאחר כך השפיע על רבים כל כך (״סטאלקר״ זכה להומאז׳ מקסים השנה גם ב״פצצה אטומית״).

סרטו החדש של אנדריי זבייגינצב (״לוויתן״), שזכה לסופרלטיבים בפסטיבל קאן, יוקרן גם הוא בפסטיבל. זווייגינצב נחשב בתחילת דרכו למעין יורש של טרקובסקי. והנה פיסת טריוויה סימפטית: פסטיבל חיפה יציג את סרטו החדש של שמוליק מעוז, את סרטו החדש של זווייגינצב ואת ״סטאלקר״ של טרקובסקי. מה המשותף לשלושתם? שלושת הבמאים האלה זכו עם סרט הביכורים שלהם בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה (״נעורי איוון״ של טרקובסקי, ״השיבה״ של זווייגינצב ו״לבנון״ של מעוז). כן, זה מאוד מאוד נדיר שסרט ביכורים זוכה בפרס הראשי בפסטיבל כזה.

אני גם נלהב ממש מהעובדה ש״אמא!״, סרטו החדש של דארן ארונופסקי (עם ג׳ניפר לורנס, חאווייר בארדם ומישל פייפר התפקידים הראשיים) יוקרן כחלק ממסגרת ״טירוף בחצות״.

הסרט התיעודי ״אמת מטרידה יותר״, סרט ההמשך לסרט התיעודי זוכה האוסקר מלפני עשר שנים, שממשיך לתעד את הקמפיין של אל גור להעלאת מודעות להשפעות של התחממות גלובלית, יוקרן כחלק ממסגרת חדשה המוקדשת לסרטים העוסקים בנושאים אקולוגיים.

continue reading…

שני סרטים חדשים נכנסו טבלה. שניהם אפלוליים ומעניינים ושניהם קיבלו ציונים די זהים מצד המבקרים, שרובם דירגו בחיבה מסויגת את שניהם. ״געגוע״ הוא סרטו החדש של שבי גביזון, שהופץ בכמות אסטרונומית של בתי קולנוע (42); ״הפיתוי״ הוא סרטה החדש של סופיה קופולה, עיבוד נוגה לסרט תקופתי של קלינט איסטווד במקור. שניהם צמודים אחד לשני בטבלה עם ממוצע כמעט זהה. אגב, סרטו של גביזון זכה שלשלום בפרס הקהל בחת המסגרות של פסטיבל ונציה, פסטיבל בו זכתה בעבר סופיה קופולה, על סרטה ״אי שם״ (על הסרט הנוחי היא זכתה בפרס הבימוי בפסטיבל קאן).

יצאו מהטבלה: ״כמעט מפורסמת״, ״קפטן תחתונים״, ״רוובטריקים, האביר האחרון״, ״הצד האחר של התקווה״ (שנבחר השבוע לסרט השנה של פיפרסקי) ו״המגדל האפל״, העיבוד הכושל לסטיבן קינג, שמפנה מקום ל״זה״, שובר הקופות על פי סטיבן קינג שיגיע בסוף השבוע הבא.

תראו, אני מופתע כמוכם ש״משמר המפרץ״ עדיין בטבלה אבל מה לעשות שבגלובוס מקס אשקלון הוא עדיין מציג פעמיים ערב-ערב.

continue reading…

שמוליק מעוז מקבל את פרס חבר השופטים מידי אנט בנינג, יושבת ראש חבר השופטים בפסטיבל ונציה. צילום: נאוה קפלינסקי

פסטיבל ונציה ננעל לפני שעה קלה עם טקס חלוקת הפרסים. שתי הכותרות הראשיות מתוך הטקס: גיירמו דל טורו זכה בפרס הראשי, פרס אריה הזהב, עם סרטו "The Shape of Water״. שמוליק מעוז זכה בפרס השני בפסטיבל – פרס אריה הכסף, הפרס הגדול של חבר השופטים, על סרטו ״פוקסטרוט״. שמוליק מעוז ביים שני סרטים עלעלתיים באורך מלא: הראשון, ״לבנון״ זכה ב-2009 בפרס אריה הזהב, ועכשיו ״פוקסטרוט״ זוכה בפרס חבר השופטים, השני בחשיבותו בפסטיבל. זה חתיכת הישג.

אתמול זכה ״געגוע״ של שבי גביזון, שהוקרן במסגרת העצמאית ״ימי ונציה״, בפרס חביב הקהל.

מהדיווחים שהגיעו מוונציה בשבוע האחרון נדמה היה שאכן, שני הסרטים הכי מדוברים היו אלה של דל טורו ומעוז, והם אכן שני הסרטים שזכו בפרסים הגדולים בפסטיבל. גם ״שלושה שלטים מחוץ לאבינג מיזורי״ זכה להרבה שבחים, בייחוד למשחקם של פרנסס מקדורמנד וסם רוקוול. הסרט הזה זכה בפרס התסריט.

כשנודע ש״פוקסטרוט״ יוקרן בתחרות הראשית של פסטיבל ונציה ניבאתי שליאור אשכנזי יזכה בפרס המשחק. טעיתי, אבל לא במרחק רב: מי שזכה לבסוף הוא השחקן הפלסטיני ממזרח ירושלים כאמל אל-באשה, ששיחק בסרט הלבנוני, ״העלבון״.

הנה רשימת הזוכים המלאה:

continue reading…