16 דצמבר 2019 | 07:29 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

"האפיפיורים", ביקורת

"האפיפיורים". top of the popes

בפברואר 2013 הודיע האפיפיור בנדיקטוס ה16 באופן מפתיע על התפטרותו מתפקיד ראש הכנסיה הקתולית, והיה לאפיפיור הראשון מזה 700 שנה שעושה זאת. בקרב 1.2 מיליארד קתולים בנדיקטוס נחשב לכומר שמרן, שעשה הכל כדי לא לאפשר לכנסיה לעסוק בנושאים שהעסיקו את האנושות במאה ה21הומוסקסואליות, גירושין, הפלות, אמצעי מניעה ובעיקר עצימת עין מול הדיווחים ההולכים ומצטברים על כמרים קהילתיים שניצלו את תפקידם ומעמדם לתקיפות מיניות חוזרות ונשנות של ילדים. את מקומו ירש האפיפיור פרנציסקוס, הקרדינל הארגנטינאי הראשון מיבשת אמריקה שמתיישב על הכס הקדוש בכנסיית סן פטרוס, ומי שבעבר מתח ביקורת על הבוסים שלו בדיוק מהסיבות האלה, על כך שהכנסיה מסרבת לעסוק בנושאים שבאמת מעסיקים את מאמיניה ומציגה חזות של עושר ורהב בשעה שרוב המטמינים שרויים בעוני. בגלל שהתואר אפיפיור נמסר לו למשך כל חייו, נוצר מצב שבשש השנים האחרונות מבחינה רשמית יש שני אפיפיורים: האפיפיור פרנציסקוס אמנם מכהן בפועל, אבל האפיפיור בנדיקטוס (קרדינל יוזף רצינגר בשמו האמיתי) עדיין בחיים בגיל 92 וגר בגרמניה, ארץ הולדתו. פרנציסקוס אכן אימץ גישות רפורמיסטיות שהיוו קונטרסט לקודמיו והוא רק מרבה לעסוק בשינויי האקלים ובמצב הפליטים, כמו גם בנושאים הנפיצים שקוראים תגר על הדוגמה הקתולית.

המצב הדרמטי יוצא הדופן הזה, בו אפיפיור מתפטר מתפקידו ומוחלף על ידי קרדינל שהוא ההפך הגמור ממנו, גרם לכך שהאפיפיור הנוכחי הוא אולי הדמות הדתית שהכי מסעירה את הקולנוע העולמי בעשור הנוכחי. החל מהעובדה שסיפור ההתפטרות נראה כמו הגשמה מדויקת לסיפור הבדיוני שהגה נני מורטי ב"יש לנו אפיפיור", שיצא שנה וחצי לפני ההתפטרות, והמשך בסדרה "האפיפיור הצעיר" של פאולו סורנטינו שמפנטזת על אפיפיור הולל. את הפורטרט הכי אוהד לאפיפיור הנוכחי יצר השנה וים ונדרס בסרט התיעודי "האפיפיור פרנסיס: במילים שלו", שזמין לצפיה ביס דוקו שהוקרן במוצ"ש בסינמטק תל אביב בנוכחות הבמאי). ועכשיו מגיעה היצירה הרביעית בעשור הזה שעוסקת באפיפיורות, סרטו של הבמאי הברזילאי פרננדו מיירלס ("עיר האלוהים", "הגנן המסור") על פי תסריט מאת אנתוני מקארטן, שיש סיכוי שיהיה מועמד עליו לבאפט"א בפעם הרביעית ברציפות (אחרי "התיאוריה של הכל", "שעה אפלה" ו"רפסודיה בוהמית").

ב"האפיפיורים" – ההפקה השלישית של נטפליקס מגיע אל בתי הקולנוע בישראל בחודש האחרון, ושזכתה השבוע לארבע מועמדויות לגלובוס הזהב, כולל לסרט הטוב ביותר מקראטן ומיירלס מדמיינים מפגש בין האפיפיור הקשיש (אנתוני הופקינס) ששוקל את התפטרותו ובין הקרדינל חובב הטנגו והכדורגל (ג'ונתן פרייס, הכוכב האמיתי של הסרט) שעתיד לרשת אותו. מפגש כזה ככל הנראה מעולם לא קרה, וגם אם קרה איש לא יודע מה נאמר בו. אבל ההיסטוריה, המעשים והמילים של שני האנשים האלה מהווים את הבסיס למה שנראה כמו דיאלוג אפלטוני תיאולוגי, דו קרב של מילים והגות בין שני אנשים שמגיעים מאותו עולם, אבל רואים אותו אחרת לגמרי.

"האפיפיורים" יוצא מתוך השקפת עולם נוצרית, דתית ואמונית, מתוך נקודת מוצא קתולית שהעולם אכן זקוק לאפיפיור בתור סמכות דתית עליונה. אבל כדרכם של אנשי דת רשמיים, שנעים בין אורתודוקסיה לרפורמה, הסרט מציג עימות בין שני מאמינים שחיים את חייהם כדי לברר "מה ישו היה אומר", ומה תפקידם של כהני הדת בחברה המודרנית האם על הכנסיה ליישר קו עם עולם הערכים, המושגים ומצוקות של החברה המודרנית, או האם לדרוש מהמאמינים ליישר קו עם ערכי הכנסיה העתיקים, ולהסתכן בנידוי ממנה אם הם נכשלים.

"האפיפיורים" מציג לא מעט רגעים מקסימים של מלל, של עימות בין דעות, רעיונות וערכים, מתוך ניסיון עקבי להציג את שני הקרדינלים הקדושים למאמיניהם כאנשים בשר ודם, חובבי פיצה ופנטה. האחד מנגן שירי קברט גרמניים בפסנתר, השני שורק את "דנסינג קווין" של אבבא. מיירלס מצליח לביים היטב את מבול המילים הזה, עם עריכה אנרגטית ונקודות מבט לא שגרתיות על דמויותיו, שמציגות אותן מזוויות שלעיתים מפריעות ומסתירות את מושאי הצילום, כאילו רומזות שלא הכל גלוי וברור אצל האנשים האלה שחיצוניותם לא מסגירה בהכרח את השדים והספקות שבתוכם. אבל בשעתיים של דיאלוג יש גם לא מעט רגעים שבהם המילים והדימויים חוזרים על עצמם, מכים שוב ושוב על אותה נקודה, וממחזרים רגע מוצלח שכבר מוצה קודם. לא הכל מלוטש ב"אפיפיורים", אבל המפגש בין מיירלס ומקראטן, הופקינס ופרייס מציג היטב את מה שהם רצו להגיד: יש לנו אפיפיור, ולראשונה בתולדות הכנסיה הוא גם חמוד לאללה.

(גרסה מורחבת וערוכה לביקורת שהתפרסמה ב"כלכליסט", 15.12.2019)

(עדכון: הגרסה המקורית של הפוסט ציינה שמקארטן היה מועמד לאוסקר על שלושת הסרטים שהיה שותף ליצירתם, הוא היה מועמד לבאפט"א. לאוסקרים הוא היה מועמד רק על "שעה אפילה" כמפיק, ו"התיאוריה של הכל" כמפיק ותסריטאי. הפוסט תוקן).

נושאים: בשוטף

השאירו תגובה