עוד המלצות ליום הקולנוע הישראלי, וגם השמעת בכורה לשיר שפותח את "מאמי" בגרסת דודו טסה ונטע אלקיים (ובהפקת טסה וניר מימון), בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן או כאן

יום הקולנוע הישראלי, שבדרך כלל משובץ לפני פרסי אופיר כדי לתת לקהל הזדמנות להבין מי נגד מי, מגיע היום דווקא אחרי, הזדמנות לטעום את הזוכים רגע לפני עלייתם להקרנות מסחריות. למשך כל היום יוקרנו בכל בתי הקולנוע רק סרטים ישראליים בעשרה שקלים (14 שקלים אם תזמינו כרטיסים באינטרנט, חוץ מאשר בקולנוע לב ובסינמטקים). זו הזדמנות קודם כל להשלים את סרטי תשע"ט שאולי החמצתם ובראשם "הבלתי רשמיים" הנהדר, שיצא כבר בקיץ שעבר ויחגוג היום את יום הקולנוע השני שלו ואת "מילים נרדפות", זוכה פרס דב הזהב בפסטיבל ברלין, ואחד מסרטי העשור של "אינדי–ווייר". זו ההזדמנות שלכם לעשות דאבל–פיצ'ר של סרטים על קולנוע. התחילו עם "קצפת ודובדבנים" המקסים שהתלהבנו ממנו כאן בשבוע שעבר, ואז עברו ל"תל אביב על האש", שהופך את הסכסוך הישראלי–פלסטיני לסיטקום משעשע, בסרט טס בארץ מתחת לרדאר של הצופים, אבל זוכה להצלחה גדולה באירופה (והפך אתמול במפתיע לנציג לוקסמבורג לאוסקרים). בסרט הראשון יוצר נקלע למשבר אישי; בסרט השני יוצר נקלע למחסום כתיבה ליטרלי: במחסום שבין שכם לירושלים, ועליו להכריע למי עליו להיות נאמן ביצירתו, לעצמו, למפיק שלו, או לקצין הישראלי שמייצג את הכיבוש, אבל גם את הצופים. משל שנון, גם אם לא מפותח דיו, על יצירה בתנאים פוליטיים, ועל יוצרים כמשרתם של כמה אדונים.

יום הקולנוע הוא גם הזדמנות למפיצים להבין מה מושך את הקהל הישראלי, מעין דרבי סרטים. בשנה שעברה "סיפור אחר" שבר קופות ביום אחד וחזה את הצלחת הסרט עם צאתו כמה שבועות אחר כך. השנה, התחרות העיקרית תהיה בין "מחילה", סרטם של חנן סביון וגיא עמיר (ש"מכתוב" שלהם היה שובר קופות היסטרי), ובין "בשורות טובות" של ארז תדמור. שני אלה – על פי כמות האולמות בהם שובצו – צפויים להיות הסרטים הנצפים ביותר היום. אם אתם עומדים מול הקופות ולא יודעים במה לבחור, הנה חמשת הסרטים שהכי אהבנו, מבין אלה שיוצגו היום בטרום–בכורה:

1. "בשורות טובות". רועי אסף ונלי תגר מככבים בדרמה–קומית מקסימה שמשלבת באופן נהדר צחוק ודמעות, על זוג שמתחיל טיפולי הפריה ועל הלחצים שמופעלים עליהם מצד ההורים. תדמור אמנם עשה כמה סרטים רציניים מאוד באחרונה, אבל הסרט הזה מזכיר את המיקס המוצלח של הומור וכאב שאפיין את "סיפור גדול", אותו ביים יחד עם שרון מימון.

2. "ימים נוראים". הסרט יוצא מחר לבתי הקולנוע וזו הזדמנות לראות אותו יום לפני במחיר מבצע. הדיבור סביב הסרט הזה פוליטי בעיקרו – סיפורו של יגאל עמיר בדרך אל כיכר מלכי ישראל ב-4 בנובמבר 1995. אבל זהו קודם כל מותחן פוליטי מלחיץ ומטריד מאוד. כדאי מאוד לראות את הסרט מאיץ פעימות הלב הזה, ואז להשתתף בדיונים סביבו. הבטחה: לא משנה למי הצבעתם בבחירות, הוא יפתיע אתכם.

3. "מאמי". קרן ידעיה ("אור") יזמה פרויקט יוצא דופן: עיבוד קולנועי לאופרת הרוק של הלל מיטלפונקט מ-1987. זה מתחיל עם ריאליזם קודם וממריא לסוריאליזם, אבל הכוח הגדול של הסרט מצוי בשילוב בין התמונות ובין המוזיקה שהלחינו אהוד בנאי ויוסי מר–חיים וזכה כאן לביצועים מופלאים בניצוחו של דודו טסה, שמבצע את כל הפסקול חי מול המצלמות ללא פלייבק.

4. "כאן ועכשיו", "קולות רקע". שני סרטים שונים לחלוטין העוסקים בעליה מרוסיה, כל אחד מוצלח בדרכו. "כאן ועכשיו" האגרסיבי הוא סרט עלילתי עם מראה דוקומנטרי העוסק בראפרים רוסיים באשדוד, ובאופן שבו הם נלחמים בעוני ובאפליה באמצעות מילים וביטים. "קולות רקע" העדין והמשעשע, המתרחש בתחילת שנות התשעים, מספר על זוג מבוגר שנוחת בישראל ומגלה שזה לא מה שהובטח לו.

ציוץ