25 אוקטובר 2012 | 19:28 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

סוף ל”סופעולם”; תוספת ל”סקייפול”

גפן גנני בצילומי ההשלמה ל”סופעולם” של רוני קידר. היום

לפני כשלושה חודשים דיווחנו על הפרויקט החדש והניסיוני של רוני קידר, “סופעולם” – סרט עתידני/מד”בי/אפוקליפטי אותו היא צילמה בלילה אחד, בבית אחד. ובכן, הסרט כבר ערוך כמעט לגמרי, והיום היא יצאה לצילומי השלמה של סצינה שהיא לא הספיקה לצלם באותו לילה, חשבה שאולי היא תסתדר בלעדיה, ולבסוף החליטה שהיא צריכה אותה. לפני שבוע היא פנתה לעוקביה בפייסבוק ושאלה למי יש חדר אמבטיה שאפשר לצלם בו סצינת התאבדות. מישהו מפייסבוק התנדב להשאיל את האצבטיה שלו והסצינה צולמה היום. קידר שלחה את התמונה הנ”ל תוך כדי הצילומים (הבמאית היחידה שהיא גם ה-Unit Publicist וגם ה-On Set Photograher).

בצילום באמבטיה נראית גפן גנני, ש”סופעולם” יהיה תפקידה הקולנועי הראשון.

=================

אנשי איימקס מצהירים ש”סקייפול”, סרט הג’יימס בונד חדש, עבר עיבוד מיוחד לגרסת האיימקס שתעלה החל מהערב גם בישראל, ושהפריים האיימקסי גדול יותר מהפריים הסטנדרטי של הסרט, זאת למרות שהסרט לא צולם במצלמות איימקס.

הנה תמונה שבה הם מנסים להמחיש את ההבדל בין כמות המידע שנראה בפריים סינמסקופי בהקרנה רגילה, בפריים האיימקס שהם יצרו בשיתוף עם יצרי הסרט, ואיך היה נראה הפריים לו היה הסרט מצולם במצלמות איימקס (כלומר, שהפריים המוקרן ב”סקייפול” לא ימלא את המסך במלואו). לחצו להגדלת התמונה מאוד מאוד.

אם יש כאן מישהו שמבין בצילום ובאיימקס, אשמח לשמוע על הצדדים הטכניים של העניין, אבל הנה מה שאני מבין. בכל צילום, גם במצלמות דיגיטליות, יש איזורים שנקלטים מעל ומתחת לתמונה, אבל שלא נכנסים לפריים הסופי. זה נקרא אובר-סקאן, לראש הפריים (שנמצא מחוץ למסך) ואנדר-סקאן, לתחתית הפריים. האיזור הזה מכוסה בעת ההקרנה על ידי הגייט במקרנה והוא זה שנותן לפריים המוקרן את צורתו. האיזורים האלה עשויים להכיל את הטעויות של ההפקה – זה המקום שבו הבום נכנס לפריים, למשל. אבל נוכחותו גם יכולה להציל שוט אם יש בעיה כל שהיא באחת הקצוות ובמעבדה יהיה אפשר לתקן את הקומפוזיציה לכיוון מעלה או מטה. אם אני מבין נכון, מה שבאיימקס עושים זה בעצם להקרין את הפריים המלא (בתקווה שאף בום לא נקלט בו) ולכן התמונה תהיה קצת יותר גבוהה מהפריים בקולנוע הרגיל.

במילים אחרות – ושוב, אם אני מבין נכון – צילום והקרנה דיגיטליים זה קצת כמו צילום בסופר 35 מ”מ: בסופר 35 הצילום היה נעשה על גובה ורוחב הפריים המלא, ואז היה נעשה עליו crop לפריים סינמסקופי. אז בעצם זה מה שנעשה כאן, לא? באיימקס מקרינים את הפריים המלא ובקולנועים הרגילים עושים לו crop למסך רחב (ג’יימס קמרון השתמש בשיטה הזאת כדי להמיר את סרטיו מהקרנה סינמסקופית בקולנוע להקרנה מרובעת בטלוויזיה בימי קלטות הווידיאו).

אם אני צודק בזה, זה בעצם אומר שבעידן הצילום הדיגיטלי אין יותר עדשות אנמורפיות? אם כן, זה חבל. אחד הדברים שאהבתי בפריים הסינמסקופי זה לא סתם את הגיאומטריה הרחבה שלו, אלא את האופן שבו העדשה האנמורפית מייצרת את התמונה, והאופן שבו העדשה הזאת מגיבה לאור ולעומק שדה.

כאמור, אם יש צלם בקהל אשמח לדעת האם אני צודק או טועה בהנחות שלי כאן.

נושאים: בשוטף

6 תגובות ל - “סוף ל”סופעולם”; תוספת ל”סקייפול””

  1. טל רום 25 אוקטובר 2012 ב - 20:43 קישור ישיר

    בצילום אנלוגי העדשה היתה מותאמת למצלמה ולסרט כמובן.

    היום לא רק הצילום, אלא גם כל התהליך- איסוף החומרים לאחר הצילום, עריכה, תיקוני צבע ואפקטים וכמובן הקרנה כולם השתנו.
    בצילום דיגיטלי העדשה מותאמת להכניס את מירב האור לחיישן (בדיוק כמו בצילום האנלוגי)

    מתיחת התמונה בהקרנה, היתה פתרון לבעייה שבה הכניסו “יותר תמונה” ב”פחות רוחב פילם”
    היום לא צריך לעשות את זה, אבל עדיין החיישן הדיגיטלי הוא גדול יותר מהפריים המוקרן
    ולכן חותכים ב-Crop את מה שלא צריך בתמונה כדי להתאים.

    דוגמה טובה לכך אפשר לראות בסרט “נערה עם קעקוע דרקון” האמריקאי, שבו כל התהליך היה דיגיטלי.
    הסרט שהוקרן בקולנוע ביחס של 2.35:1 הראתה פחות תמונה מההקרנה הטלוויזיונית או ה-Blu-Ray 16×9 שהיא 1.78:1
    http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/f/f2/Comparison_of_film_aspect_ratios.png

    הנה הסבר של מייקל צ’יקוני ראש מחלקת הפוסט של דויד פיצ’ר שמסביר
    http://youtu.be/Qztrb9arZl4

    • יא יא 25 אוקטובר 2012 ב - 23:02 קישור ישיר

      נכון, “נערה עם קעקוע דרקון” צולם ב-RED ב-16:9.
      אבל לא ידעתי שבגרסאות הבלו-ריי נותנים לנו לראות את כל הפריים המקורי. האם זה רק במקרה של “נערה עם קעקוע דרקון” או שזה סטנדרט עכשיו בבלו-ריי?
      נראה לי שנפתח פה עולם שלם לכאלה שמחפשים פאשלות בסרטים (כל מני דברים שלא היו אמורים להיכנס לפריים).

  2. יא יא 25 אוקטובר 2012 ב - 22:38 קישור ישיר

    למיטב הבנתי אתה צודק, והנה ההסבר (בבקשה לא להתנפל עלי אם יש פה טעויות):

    1. לפי מה שאני זוכר, ואם אני מבין נכון, “סקייפול” צולם ב-ARRI Alexa, שבה גודל החיישן הוא 16:9. אני חושב שגם ב-RED גודל החיישן הוא 16:9. בהנחה שמפיקי הסרט רוצים להקרינו בפורמט הקרנה של 1:2.40, צילום בעדשות אנמורפיות ברוב המקרים בעצם יגרום לנו לחתוך קצת מהצדדים ולא לנצל את מלוא גודל החיישן. כך שבמקרה של סקייפול, אם אני מבין נכון, הסרט צולם בפורמט 16:9 ונעשה עליו קרופ ל-1:2.40. ואם זה נכון, אז זה ההסבר לאי השימוש בעדשות אנמורפיות בפורמט דיגיטלי, או לפחות ב”אלקסה” וב”רד”, עד שימציאו חיישן ביחס של 1:2.40.
    ואם מה שכתבת למעלה נכון, שבדרך כלל נעשה קרופ מסויים לפריים, אז כנראה שבמקרה של סקייפול באיימקס פשוט החליטו להשאיר אותו. אני מניח שבצילומים לקחו בחשבון את העניין הזה ולקחו אקסטה מרווח ביטחון עם הבום וכל מני הפרעות אחרות בפריים.
    2. אחד היתרונות של צילום אנמורפי בפילם (בפורמט 1:2.40) הוא שהנגטיב יותר גדול, ולפיכך יש פחות גרעיניות (מאשר בצילום בפורמט 35מ”מ ואחר כך קרופ). בעידן החדש של צילום דיגיטלי הגרעיניות היא לא פקטור רציני, ובגלל זה, לפחות באספקט הזה, אין כ”כ צורך לצלם אנמורפי. דרך אגב, לפעמים נאמר שסרט שצולם באנמורפי הוא בעל תמונה יותר חדה, שזה גם נכון, מאותה הסיבה (גודל הנגטיב), ולא בגלל העדשה, שכן ברוב המקרים עדשות אנמורפיות הן דווקא פחות חדות מהעדשות הספריות הטובות.
    3. בקשר לעומק שדה בעדשות אנמורפיות – ברכיבים של עדשה אנמורפית אין משהו שמפחית את עומק השדה, אבל עצם העובדה שהיא מותחת את הפריים ופועלת כסוג של עדשה רחבה מחייב את הצלם להשתמש בעדשה עם אורך מוקד כפול בערך ממה שהוא היה מצלם עם עדשה ספרית. הגדלת אורך המוקד מקטינה את עומק השדה.

    אם למישהו יש תיקונים אני יותר מאשמח לקרוא!

  3. רם שני 26 אוקטובר 2012 ב - 22:36 קישור ישיר

    יש פה קצת בילבול.
    אתם מדברים על שני דברים שונים
    איימקס/סינמסקופ
    סינמסקופ הוא פורמט של מסך רחב ביחס של 1:2.40
    ישנם 2 דרכים לצלם סינמסקופ:
    1- על ידי שימוש בעדשות אנמורפיות על פריים 35מ”מ רגיל העדשות בעצם מקווצות את התמונה על הנגטיב (ככה שהפריים נראה מתוח למעלה/מטה) ואז כאשר מקרינים ישנה עדשה הפוכה במקרן שמותחת חזרה את התמונה ליחס הנכון. החסרונות הם שהעדשות לא מהירות מבחינת מפתח הצמצמם ובנוסף כדי לעבוד עם עומק שדה סביר יש לעבוד בצמצם סגור מה שהצריך שימוש בהמון תאורה. מצד שני יש להן לוק מאוד מיוחד במיוחד הפלרים שיוצרם קו דק כחול ממקור האור וה”בוקה” של העדשה מקבל צורה אובלית.
    הדרך השניה היא על ידי צילום בנגטיב של סופר35 שזה פורמט צילום ולא פורמט הקרנה! סופר 35 הוא בעצם אותו נגטיב רק שמשתמשים בחלק הרייק ששמור לסאונד
    ואז שמים במצלמב גייט ביחס של 1:2.40 מכיוון שיש המון ביזבוז של נגטיב בנגטיב רגיל שבנוי מ 4 פרפורציות בסופר 35 כול פריים מכיל 3 פרפורציות. בפורמט הזה משתמשים בעדשות 35 רגילות שהם גם יותר מהירות. כאשר מקרינים סופר 35 הסרט עובר בלואפ ומוקרן מפוזטיב 70מ”מ או נעשה קרופ על פוזטיב 35 רגיל ליחס 1:2.40 בעיקרון סופר 35 הוא באיכות נמוכה יותר מאנמורפיק מכיוון שהוא לא משתמש בכול הנגטיב.
    איימקס הוא בעצם פורמט שמצולם על נגטיב 65מ”מ!!! ביחס מסך של איימקס ומוקרן מפוזטיב 70מ”מ או ממקרן דגיטלי בעל גייט מתאים.
    כול המצלמות הדיגטליות היום הן בעלות חיישן בגודל סופר 35מ”מ שעלייהן ניתן לקבוע את הפורמט שבו רוצים לצלם מ 16:9 שזה 1:1.78 דרך פריים קולנוע קלאסי שזה יחס 1:1.85 ועד לסינמסקופ שזה 1:2.40 תמיד על ידי שימוש בקרופ שזה “חיתוך ” על ידי פסים שחורים למעלה ולמטה. לכן כאשר צילמו את סקייפול צילמו אותו בעצם ביחס של 1:2.40 אבל “מוגן” ל 16:9 (כלומר אין באיזור הזה פנסים מיקרופונים וכ”ו). מיכוון שהיחס של 16:9 הוא 1:1.78 לא היה להם בעיה לייצר פריים ביחס של 1:1.9 . בעיקרון זה אומר עיבוד רזולוציה אבל מכיוון שגם האלקסה מסוגל היום בפורמט הRAW של לצלם באיכות של 3.5K זה אומר שעיבוד האיכות מינימלית מכיוון שברוב בתי הקולנוע המקרנות הדגיטליות הם באיכות 2K גם הרד אפיק מצלמה באיכות מוטרפת של 5K ולכן אין בעיה. לגבי הפצה בדי וי די מכיוון שהמסכים הביתיים הם ביחס של 16:9 יש חברות שככה יוציאו את הסרט שתראה אותו על כול המסך ולא עם פסים שחורים(כנראה לחץ של לקוחות).
    2 אנקדוטות מעניינות לסיום:
    1- בימים אלו ARRI מוציאה מצלמה אלקסה עם חיישן ביחס 4:3 לשימוש עם עדשות אנמורפיות וככה יוכלו לנצל את כול החיישן באיכות מלאה היא גם מחדשת את ליין העדשות האנמורפיות שלה
    2- מצלמת ה”איימקס” הדגיטלית היחידה היום היא באופן מצחיק מצלמה שעולה 3000 דולר וזאת הקנון 5D MARK2 והMARK3 מכיוון שגודל החיישן שלה הוא פולפריים של סטליס שזה מקביל ל 65מ”מ של קולנוע

    • יא יא 27 אוקטובר 2012 ב - 11:17 קישור ישיר

      1. האם אתה מתכוון ל-Studio? שמעתי משהו על זה שהחיישן בה יהיה ביחס 4:3, אבל לא חקרתי לעומק.
      2. האם יש מצב להסבר מפורט יותר, או לחילופין אתר אינטרנט טוב שמסביר את העניין עם ה-K הזה? כבר שנים שאני לא מצליח להבין מה זה בכלל אומר, 2K, 3k, 4K ומה האות K מייצגת. תודה.

  4. רם שני 27 אוקטובר 2012 ב - 12:54 קישור ישיר

    ישנם 2 דגמים של arri שהחיישן שלהם בנוי 4:3 האלקסה פלוס והאלקסה סטודיו

    ה K מתייחס לכמות הפיקסלים שיש בחיישן והוא מייצג את המספר 1000

    כלומר החיישן של הרד הוא 4095 על 2304 פיקסלים ולכן הוא נקרא 4K
    אותו הדבר לגבי האלקסה 2880 על 1620 ולכן נקרא 3K


השאירו תגובה