לפני שנה, במקביל למועמדות לפרס אופיר של "ג'ו ובל", הוציאה רוני קידר סרט קצר בשם "באני לאב". "דניאל ג'יידלין, ששיחקה ב'סקינס' הבריטי ובארץ ב'הילדים של ראש הממשלה') כתבה את התסריט וכל כך אהבתי שהחלטתי להפיקו," מספרת קידר על הנסיבות שהובילו אותה לעשות את הסרט בן 17 הדקות. שנה לפני כן זכתה קידר בפרס הבימוי בפסטיבל סרטי נשים ברחובות על "ג'ו ובל", כספי הפרס מימנו את הפקת "באני לאב", שצולם בשלושה ימים. הסרט הוקרן בבכורה בדיוק לפני שנה בפסטיבל אייקון (לימים פסטיבל אוטופיה), שם זכה בצל"ש, בפסטיבל חיפה, בפסטיבל הקולנוע הגאה ובפסטיבל סרטי נשים. זיו ברקוביץ' ("לא בתל אביב" ובקרוב גם "בורג" של שירה גפן) צילם. דפנה קינן הלחינה. ענאל יונס (ששיחקה לצד קידר ב"פיתיון" של מיכל ויניק) ודניאל ג'יידלין הן השחקניות. רונן נגל, זוכה פרס אופיר על עיצוב הסאונד של "מי מפחד מהזאב הרע", על עיצוב הפסקול.

ועכשיו, אחרי סיבובי הפסטיבלים, הסרט – קומדיית אימה קאמפית רומנטית באנגלית (דוני דארקו עם פנדה, נדמה לי. או בעצם, "רוני דארקו") – זמין לצפייה חופשית.

"באני לאב" של רוני קידר

ואם אנחנו כבר כאן, קבלו עדכון: מה קורה עם שלל הפרויקטים של קידר, ותמונה חדשה מאחד מהם.

אני חושב שאני צריך לשנות את שם הבלוג שלי לסינמסקופ-קידר. בין השאר בגלל המעקב הצמוד שלנו כאן אחר הפרויקטים של רוני קידר, שאני מרגיש ש"סינמסקופ" הוא מהדוחפים הגדולים והראשונים שלה, וככל הנראה המעריץ הראשון של "ג'ו ובל" בארץ. תבדקו. בעדכון האחרון שלנו רוני קידר יצרה את הטריילר המבריק הזה לסרט הבא, "משפחה", בהפקת מוש דנון, ואז זכתה עליו בפרס הראשון מבין תסריטי חממת התסריטים של ירושלים. עכשיו היא מחכה לקבל תשובה מאחת מקרנות הקולנוע בארץ בתקווה לצלם אותו עוד השנה. "5.5 ימים בברלין", שזכה בתחרות הפיצ'ינג בחיפה לפני שנתיים, יהיה אחריו. ובינתיים, "סופעולם", סרט האימפרוביזציה האפוקליפטי שקידר הינדסה בלילה אחד עם שני צלמים וחבורת שחקנים, יהיה גמור סופית החודש. מתי נראה אותו? זו כבר שאלה אחרת. אבל הנה פריים מתוכו – ניתאי גבירץ, בריכה, גופה.

מתוך "סופעולם" של רוני קידר

ציוץ