"אפס ביחסי אנוש״. סינמה סיטי, חצי שעה לפני ההצגה של 19:30

אחרי הביקורות המעולות, התשואות, וגם המלחמות סביב הפצת הסרט, הגיע הזמן גם לבדוק האם הבאז, החיבוקים והפיבדקים גם באו לידי ביטוי בקופות. ובכן, כן. מי ששוטט באתרי הזמנות הכרטיסים של קולנוע לב בסוף השבוע ראה שהאולמות של ״אפס ביחסי אנוש״ היו מלאים. הביקוש בסינמה סיטי גם היה נאה. ובסופו של סוף שבוע כל מה שנותר הוא לעשות מה שאנחנו עושים כאן בכל פעם שסרט ישראלי משמעותי עולה למסכים ושואלים את מפיציו: כמה אנשים ראו אותו?

אח, אויה. קולנוע לב/סרטי שני באופן עקבי מסרבים למסור נתונים לגבי הסרטים שהם מפיצים. כשזה סרט של וודי אלן, שהם מפיצים מכיסם ורוצים לשמור על ארשת של מיסתורין ורומנטיקה (וגם כדי להרחיק את מס הכנסה מדלתם) אני יכול לקבל את מדיניות החנות המשפחתית הקטנה מעבר לפינה. אבל כשזה מגיע לסרט ישראלי, שהפקתו – וחלק מהפצתו – ממומנת על ידי כספי ציבור, הייתם מצפים שהכסף הזה היה מגיע גם עם סעיף שקיפות מובנה. שקיפות שמיפות. לא מוכנים למסור.

מה שמשאיר לי להתחיל להסתובב בין אנשים שהפצה הוא המקצוע שלהם ושהם רואים את נתוני סוף השבוע ולהתחיל להצליב נתונים. ובחיי, זה לא היה קל. ההערכות והאומדנים היו מאוד רחוקים זה מזה, ולקח לי זמן להצליח להגיע לנתון שנראה סביר ואמין וכנראה מציאותי. אז בלי רשת גלובוס ועם 20 בתי קולנוע ״אפס ביחסי אנוש״ מכר עד כה כ-20,000 כרטיסים.

בואו נמקם את זה על סקאלת הפרופורציות: 20,000 כרטיסים זה בערך מה שמכרו ״פלאות״, ״פעם הייתי״, ״הסודות״ ו״הערת שוליים״ בסוף השבוע הראשון שלהם. לא מספרי שיא, אבל מספר שמציין הצלחה. ההערכות בשוק ההפצה הן שהסרט יגיע ל-200,000 כרטיסים.

ציוץ