פרסי אופיר 2016: כל הזוכים (והנאומים והאירועים)
אנחנו מתחילים את הדיווח החי שלנו מערב חלוקת פרסי אופיר. הטקס יתחיל ב-21:00 ויועבר בשידור חי בערוץ 24 (מיד אחרי ״איל גולן קורא לך״). אנחנו נעביר לכם אותו כאן, פרס פרס, שורה שורה, עם פרשנויות בזמן אמת. רפרשו לעדכון הטרי ביותר.
עד שהטקס יתחיל אתם יכולים…
להקשיב לפודקאסט של סינמסקופ ברדיו הקצה שהוקדש השבוע לפרסי אופיר וליום הקולנוע הישראלי, עם השירים מתוך ״לעבור את הקיר״, ״שבוע ויום״, ״סופת חול״, ״ג׳נקשן 48״, ״אנשים שהם לא אני״ ו״באבא ג׳ון״ (הזוכה משנה שעברה, שהפסקול שלו יצא רק עכשיו). האזינו או הורידו כאן
לעבור על רשימת המועמדים ולנסות לסמן לכם את הפייבוריטים שלכם.
לקרוא את התחזית שלי לגבי הזוכים הערב ולעבור עליה בזמן אמת כדי לבדוק עד כמה היא אמינה.
20:45: האולם באשדוד עדיין ריק:
עד שיתחילו שם אתם מוזמנים להמר: מה יהיה הסרט שיזכה בהכי הרבה פרסים הערב. ההימור שלי: ״אבינו״.
21:00: השידור החי מתחיל. קפה שחור חזק פותחים את הערב.
גורי אלפי, מנחה הערב, עם טוקסידו ופפיון. ״חבורה של אנשים שאף אחד לא מכיר בוחרים בסרטים שאף אחד לא ראה מול קהל בכפכפים באולם באשדוד״. ״אני שמח שהתלבשתם יפה. אנחנו משודרים בערוץ 24, מה שאומר שאנשים רואים אותנו עכשיו בפיצוציות״. ״מירי רגב כאן, וראש עיריית אשדוד. אם נופל כאן טיל הלילה… הכל ימשיך כרגיל. לאף אחד לא יהיה אכפת. חוץ אולי מלגידי אורשר, שיהיה מאושר. אבל יהיה אסור לו לכתוב שום דבר״. ״בלי בדיחות על בדואים? אוקיי, אני מוחק את הבדיחה עם הפסלון וגנבי המתכות״. ״בואו ננסה להיות נחמדים הלילה, לפחות עד לנאום של מירי״. מונולוג חביב ומושחז ורלוונטי של גורי.
21:12. פרס ראשון. הזוג הנשוי מוריס כהן ורותם זיסמן-כהן עם פרס הצילום.
צילום:
הזוכה: שי גולדמן, ״תיקון״.
21:16: טליה לביא מציגה את פרס העריכה.
עריכה:
הזוכה: שירה ארד, ״אבינו״.
רגע, האל הרטלי, בן זוגה של ארד, גם באולם?
21:20: זוהר יעקובסון, סוכנת שחקנים, מגישה את פרס הליהוק.
ליהוק:
הזוכה: לימור שמילה, ״סופת חול״.
בשנה הבאה לימור שמילה תוכל להיות מועמדת גם כבמאית על סרט הביכורים שלה, ״מונטנה״. שמילה התחרתה השנה נגד עצמה. היא גם ליהקה את ״אבינו״.
21:25: קובי פרג׳ עם פרס קטגוריית העיצוב האמנותי.
עיצוב אמנותי:
הזוכה: ניר אדלר, ״סופת חול״
אוקיי, כך נראית התחלה של סוויפ. לא הייתם אומרים ש״סופת חול״ הוא הסרט עם העיצוב הכי טוב של השנה, אבל הוא מתחבר לסרט שמסתמן כאהוב ביותר הערב.
21:28: לאה פרץ, ראש המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, עם פרס התלבושות (מה הקטע עם המגישים השנה? אני מבין שיש כאן איזשהו קטע, אבל הוא קצת משונה ובעיקר לא ממש מעניין).
עיצוב תלבושות:
הזוכה: חוה לוי רוזלסקי, ״לעבור את הקיר״.
21:32: יוצאים לפרסומות. הנה חידוש משמח: לא מחלקים פרסים בזמן הפרסומות! בשעה טובה.
קרולינה מבצעת את השיר מתוך ״השוטר אזולאי״. קרולינה נהדרת, מאוד שמח שהיא שם. אבל אני מבקש שמישהו יבדוק ויגיד בכמה מטקסי פרס אופיר בוצע השיר הזה? אני מוכן להתערב שזו לפחות הפעם השלישית או הרביעית (ובפעמים האחרות את ״תן לשים את הראש על דיונה״). למה לא לנגן שירים מסרטי השנה? תחזרו לראש הפוסט ללינק לפודקאסט שלי. היו שירים נהדרים השנה בקולנוע הישראלי. למה לא להביא את ניצן חורש שיבצע את ״לא צריך שתדליקו לי נר״ מתוך ״הכל שבור ורוקד״?
21:43: מוש דנון, יו״ר האקדמיה עולה לשאת דברים. אגב, חליפה וסניקרס, זה מה שהולך הערב. ״זה יהיה קצת ארוך״, הוא פותח ואומר. בעוד הוא מדבר, אני אשאל: אין פרומפטר באשדוד? למה כולם קוראים מניירות בהשפלת עין ללא מבט למצלמה ולקהל? דנון מדבר על התלונות שנשמעו לגבי הרכב אנשי האקדמיה והיעדרותם של חברי אקדמיה ערבים או ממוצא אתיופי. דנון אומר שחברי האקדמיה נבחרו על פי קריטריונים של ניסיון. ואני תוהה: האמנם? האם מגישי טלוויזיה הם מצביעים בעלי ניסיון לסרטי קולנוע? העירבוב בין האקדמיה לקולנוע והאקדמיה לטלוויזיה יוצר דילול של המצביעים.
דנון מכריז שהחל מהשנה הבאה בטקס פרסי אופיר יוכל להשתתף רק סרטים שהופצו ברחבי הארץ.
כבר 21:52. מוש דנון עדיין מדבר. איבדתי אותו כבר. מנאום זה הפך לפיליבאסטר. פתח בלוג.
21:54. מוש דנון ירד מהבמה. אבקש ממנו לשלוח את הטקסט כדי שנבין מה נאמר שם. זה נשמע חשוב.
הנה דבריו של מוש דנון, שעם עריכה מאסיבית היו יכולים להיות ממוקדים וראויים, וכמו שהם נוסחו והוגשו נשצעו כמו בליל של מילים לא ברורות שפוסט פייסבוק מתאים להן יותר:
פרס הוקרה להישגים מקצועיים למעצב איתן לוי. מלווה בצפצוף פידבק שקט וגבוה שמורט את העצבים של מי שרגיש לצלילים גבוהים. איתן לוי עיצב את ״מאחורי הסורגים״ ו״החולמים״ של אורי ברבש ואת ״עד סוף הלילה״ של איתן גרין. הפידבק משגע אותי, אף אחד לא שומע את זה חוץ ממני?
22:00: ירין שחף, מנהל בית הספר למקצועות האיפור, עם… פרס האיפור.
פרס האיפור:
הזוכה: כרמית בוזגלו, ״סופת חול״.
22:04: הפסקת פרסומת שניה. ״סופת חול״ מוביל עם שלושה פרסים.
22:09: עברי לידר עם פרס המוזיקה. תזכורת: בשנה שעברה פרס המוזיקה המקורית חולק בזמן הפרסומות.
מוזיקה:
הזוכה: איתמר ציגלר ותאמר נפאר, ״ג׳נקשן 48״.
תנו לראפרים לזכות. נאום קצבי, בעברית ובערבית, מרגש, פוליטי, מהבטן.
22:14: קרולינה חוזרת עם פרס לפסקול (עיצוב הפסקול). ״רציתי להגי לכם שהחלום שלי הוא להיות שחקנית. אז קחו אותי״.
עיצוב פסקול:
הזוכה: איתי אלוהב וגיל תורן, ״ג׳נקשן 48״.
שני פרסי הפסקול לסרט המוזיקה של אודי אלוני.
22:18: יעל אבקסיס עם מחווה לזכר רונית אלקבץ. הספד ארוך, נטול קטעי וידיאו. ועכשיו אניה בוקשטיין מלווה בשיר ״את לי לילה״ מונטאז׳ של אנשי הקולנוע והטלוויזיה שנפטרו השנה. ביניהם: יוסי גרבר, יענקלה בן סירה, נחום הימן, המפיקה שושנה צחור, הצלם חיליק נאמן, גבי שושן, המפיק ברוך אלה, השחקן אריאל פורמן, עוזר הבמאי והמפיק דב מעוז, השחקנית רונית איבגי, השחקן אהרון איפלה, מוטי קירשנבאום.
22:26: נטע גרטי עם פרס שחקנית המשנה שמציגת את ״חמשת השחקניות״.
שחקנית משנה:
הזוכה: רובא בלאל-עספור, ״סופת חול״.
הזוכה הישראלית-פלסטינאית השניה הערב. נאום הזכיה השני הערב בעברית ובערבית.
22:30: אלון אבוטבול מציג את פרס שחקן המשנה. רואים מה קורה כששחקן מציג פרס? המסך נדלק. הקהל עם אורות.
שחקן משנה:
הזוכה: תומר קאפון, ״שבוע ויום״
קאפון בתאילנד. אסף פולונסקי, במאי הסרט, מקבל את הפרס בשמו ומקריא נאום תודה ששלח לו קאפון.
אגב, שמתם לב שגם כאן שמות המועמדים מסודרים לפי סדר הא׳-ב׳ לפי שם פרטי? מה יהיה הסוף עם זה?
ועוד אגב, שמתם לב שכל הזוכים מתכופפים מול ממיקרופון הנמוך מדי?
22:42: ד״ר יחיאל לסרי, שחקנית מפורסמת כנראה, עם פרס השחקנית.
שחקנית:
הזוכה: נועה קולר, ״לעבור את הקיר״
שני פרסים ל״לעבור את הקיר״. קולר מצחיקה. ״תודה לעמוס עוז. לא לעמוס עוז, אלא לעמוס תמם ועוז זהבי״. ככה! ככה מקבלים פרס.
22:50: רועי אסף, שזכה בשנה שעברה על ״ארץ פצועה״, עם פרס השחקן.
שחקן:
הזוכה: מוריס כהן, ״אבינו״
זכרו: רועי אסף זכה בפרס האופיר הראשון שלו על ״המשגיחים״ של מני יעיש. ועכשיו הוא מגיש פרס למוריס כהן, מסרטו השני של יעיש.
מוריס כהן, בקרוב אבינו בעצמו, עם נאום מתוק מדבש.
השעה 23:00 ועדיין צריך לחלק פרסים לסרט התיעודי הקצר, סרט עלילתי ארוך, סרט תיעודי ארוך, מפעל חיים, בימוי, תסריט וסרט. אני מקווה שישנתם שנ״צ.
פרינסס וקותימאן והאורקסטרה שלו (בלי קרולינה הפעם) עם אחד השירים המוצדקים הערב מתוך ״פרינסס שואו״.
22:08: נלי תגר מגישה לדן וולמן פרס מפעל חיים. וולמן נתן לתגר את התפקיד הראשון שלה כשהיתה בת עשר.
דן וולמן בפסטיבל בסין עם סרטו החדש ״סיפור אהבה ארץ ישראלי״ אז הוא בכלל לא הגיע לקבל את הפרס. אשתו ועורכת סרטיו, שושי וולמן, לקבל את הפרס. עכשיו תסבירו לי איך זה יכול להיות שיוצר שמקבל פרס מפעל חיים מעדיף להיות בפסטיבל בסין במקום להיות נוכח בהענקת הפרס?
תודה לכל חברי האקדמיה שנכנסו לאתר והפילו לי את השרת, ותודה ליוסטין מחברת האיחסון סוויטהום שנגב שרת מאתר אחר כדי להרים אותו. סליחה בפני האתר השני שנפל.
23:18: תאמר נאפר ויוסי צברי עם השיר ״אנא מיש פוליטי״. עוד רגע מוצדק וראוי בטקס.
23:22: שי אביבי עם הפרס לסרט הקצר. ״הסכמתי להגיש את הפרס כי עוד מעט יהיה את הרגע הזה שבו אחזיק את הפסלון… כדי להעביר אותו לידיים של הזוכה״.
סרט עלילתי קצר:
הזוכה: ״אנה״, אור סיני
שנה שניה ברציפות שסרט גמר של סם שפיגל זוכה בפרס. לפני שנה זה היה ״אחד באפריל״ של יונתן דקל. ״אנה״ כבר זכה השנה בפרס הראשון בסינפונדסיון בקאן.
23:27: זיו קורן עם הפרס לסרט תיעודי קצר.
סרט תיעודי קצר:
הזוכה: ״מוות בבאר שבע״, אסף סודרי וטלי שמש
זה פרס אופיר שלישי לאסף סודרי, שזכה פעמיים כצלם על ״עטאש״ ועל ״למלא את החלל״.
המדגם שלי צפה זכיה ל״שבוע 23״. אני מתנצל בפני אוהד מילשטיין על ציפיות השווא.
23:31: אבי נשר עם פרס לתסריט.
תסריט:
הזוכה: רמה בורשטין, ״לעבור את הקיר״.
!!!
מגיע לה!!!
המדגם שלי לא חזה את זה.
במקביל מעדכנים אותי ששרת התרבות, מירי רגב, עזבה את האולם במהלך שירו של תאמר נפאר, בגלל השימוש בסימפול מתוך שיר של מחמוד דרוויש. הדוברת שלה מוסרת ״לא אהיה קהל לשיריו של מחמוד דרוויש״. איזה מעשה טיפשי, שהחמיץ את הספין המזרחי שנתן יוסי צברי לשיר. מתברר שכמו שחרדים יוצאים כשנשים שרות, כך ימנים יוצאים כשערבים שרים.
23:37: יובל דלשד, שזכה לפני שנה על ״באבא ג׳ון״, עם פרס הבימוי.
בימוי:
הזוכה: עילית זקצר, ״סופת חול״.
אתן שמות לב כמה זוכות יש בטקס השנה? תכף נספור.
אנחנו בפריים-טיים של הטקס, רגע לפני פרסי הסרט הטוב ביותר. וזה רגע לאתנתחא מוזיקלית מתוך הסרט שהפיק יו״ר האקדמיה.
23:53: אילנה דיין עם פרס הסרט התיעודי הארוך ועם נאום שמעורר תגובות מהקהל, על כך שלשלטון אין את היכולת לשלוט על הסיפורים שמספרים האמנים והעיתונאים.
סרט תיעודי ארוך:
זוכה: ״פרינסס שואו״, עידו הר
חצות.
גורי אלפי עם רגע השיא של הערב. ״רבותיי וגבירותי, תפתחו את הפייסבוק והטוויטר, הכינו את הפוסטים, כי אני רוצה להזמין לבמה את שרת התרבות והג׳ודו, מירי רגב״. ״אני יודע שלפעמים את נואמת ויש אי הבנות, אז החלטתי להישאר ולתרגם כל מה שאת אומרת״.
רגב: ״אני רוצה להסביר למה יצאתי מהאולם. יש לי הרבה סבלנות לאחר, אבל אין לי סבלנות לדרוויש ולמי שרוצה לחסל את עם ישראל״. ״יש לי גם הרבה להגיד על אילנה העיתונאית אבל זו לא הבמה״.
הרגע הזה יקבל איזכורים בתוכניות הניוז היום ומחר. ואני בעיקר תוהה: שוב הקראה מנייר עם המון גמגומים וטעויות? וכמה קלישאות. אבל יאמר לזכותה של רגב שעם כל גישתה הקנטרנית והפלגנית היא הצליחה לבצע ולהגדיל את תקציב התרבות למיליארד שקל. היא מכריזה מעל הבמה על הקמת קרן קולנוע חדשה לדרום, ״מיזם קולנוע לדרום״.
טוב, למעשה הטקס הזה מת. מירי רגב מדברת על קרנות ועל לקטורים והקהל צועק לה ״שקרנית״. הקהל מוחא כפיים בניסיון להשתיקה, ואילו היא לא מבינה שהמיקרופון שלה והמצלמה עליה, שפשוט תמשיך. מישהו צריך לעשות לה שיעור של הופעה מול מצלמה. הקהל בינתיים מתחיל לנטוש.
0:20: הנאום של מירי רגב הסתיים, אחרי צעקות ודחיפות וגערות ובושות.
אבתיסאם מרענה, נציגת מועצת הפיס (שביימה את הסרט התיעודי ״תרשום, אני ערבי״ על מחמוד דרוויש), עם פרס הסרט. ובגלל שאנחנו כבר באווירת הפיליבאסטר גם היא משתלטת על המיקרופון ונואמת. האמת, שהרגע שלה אחרי הרגע של רגב מאוד משעשע, בייחוד כי מרענה אמורה לייצג את הממסד של הפיס. אבל כבר מאוחר ועייפתי מהצעקות. זה כמו תיאטרון אימפרוביזציה.
אחרי כל זה, אולי כבר שלפחות תהיה הפתעה בפרס הסרט?
הסרט:
״סופת חול״
״סופת חול״ זכה הערב בשישה פרסים. ״לעבור את הקיר״ בשלושה פרסים (תלבושות, שחקנית, תסריטאית). ״ג׳נקשן 48״ ו״אבינו״ זכו בשני פרסים כל אחד.
זו הזכייה השניה של המפיקים אסתי וחיים מקלברג בפרס אופיר לסרט הטוב. הם זכו על ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״.
רובא בלאל-עספור והצוות הבדואי מסרבים לעלות אל הבמה עם שרת התרבות.
וכמו שהבטחנו: תראו כמה זוכות הערב (לא כולל שחקניות) 9 – מעצבת תלבושות, מאפרת, מלהקת, עורכת, במאית סרט קצר, במאית סרט תיעודי קצר, תסריטאית, במאית, מפיקה. ושני זוכים פלסטינאיים, והזוכה בפרס הסרט דובר ערבית. לא מבין את המהומות, לא מהצד הזה ולא מהצד הזה.
אם יש טקס אחד שעדיף לראות בגרסה הערוכה והמקוצרת זה זה. כמו שהשרת שלי קרס לפני הסוף, כך גם הטקס הזה. טקס שהתחיל טוב משנים קודמות עם כמה רגעים יפים ומצחיקים, שהושמד עם רגעים מיותרים של נאומים אינסופיים. זה התחיל עם הנאום של מוש דנון שלמעשה נתן את הרשות לכל מי שבא אחריו להשתלט על הבמה. בשנה הבאה, אנא: רק שחקנים וזמרים על הבמה. בלי פונקציונרים, שרים, יו״רים ונותני חסות. תחשבו טלוויזיה, לא פייסבוק.
בעיניי זה דווקא נחמד הקטע עם המגישים. כמו שבממשלה יתנו תפקידי שרים לאנשים שבאמת מבינים בתחום, ככה נותנים לסוכנת שחקנים להגיש פרס ליהוק, ולמנהלת ב"שנקר" להגיש פרס על תלבושות. וזה מונע מבוכות. שמת לבה שלא היה מביך עד עכשיו, כן?!
==================
רוה לאיתן: לא מביך, אכן. אבל מאוד יבש. מגישי הפרסים לא מעניינים. רק גורי אלפי מקים את האירוע לתחיה בכל פעם שהוא מגיע. היו נותנים לקומיקאים להגיש את הפרסים שיהיו קצת בדיחות.
אני עם איתן בעניין המגישים, הורגש שהוקדשה מחשבה לעניין ולא הלכו על אוטומט. נכון שהם לא הכי פוטוגנים, אבל יש להם קשר ישיר לתחום, לרוב, ואני משער שבין המועמדים יש להם גם מעמד מיוחד כלשהו.
המונולג לש גורי אלפי היה מהטובים שזכורים לי. רלוונטי, מצחיק, לא מתנצל.
מסכימה לדעתך לעניין השירים. למה ללעוס שוב ושוב את אותו השיר כאשר היצע לא רע של שירים ומוסיקה עדכנית מתוך הסרטים שיצאו השנה
אם מישהו עוד צפה בטקס הוא נטש במהלך הנאום הארוך ארוך ארוך של מוש דנון
אני לא מסכים. נכון, היה ארוך, אבל היה חד, תקיף, וגם מפויס. נגד צוות ג'נקשן 48, שהתבכיינו שלא קיבלו את המקום שלהם במועמדויות, והשבהוע שוב התבכיינו על משהו בקשר לשיר. אין גזענות באקדמיה, אמר דנון. אל תתבכיינו.
ובמסר לשרה היושבת באולם: תעשיית הקולנוע היא לא תעשיית סרטי תדמית. יפה, קצת ארוך, אבל מעניין וענייני.
מה שכן, ההחלטה לשים כ"כ הרבה נאומים אחד אחרי השני היא לא מחשבה טלוויזיונית נכונה
ובעניין הלבוש הלא מפואר – גם זה נחמד בעיניי. פשוט, לא מנקר עיניים, כמו גם המגישים העניניים. בינתיים הכל דופק כמו שעון.
ובעניין הלבוש הלא מפואר – גם זה נחמד בעיניי. פשוט, לא מנקר עיניים, כמו גם המגישים העניניים. גרסה פשוטה של הוליווד. בינתיים הכל דופק כמו שעון.
לעניין הנאום של מוש דנון- ארוך מדי למרות שרובו היה לעניין- גם לא אהבתי את הנסיונות השקופים להתלקקות לשרה נירי רגב והאמירה של דיכוי מכוון ומודע של המזרחיים ושל הערבים בתעשיית הקולנוע
פיסת הרכילות על שירה ארד, באמת הכרחית?
=================
רוה להאל: אתה בארץ?
מצטרף למיכל אנגל מהתגובות של הפייסבוק: בימוי מצלמה מחפיר. לא רואים את השמות של המנוחים. עם כל הכבוד לאניה בוקשטיין (תבדל לחיים ארוכים, ושרה יפה גם) לא היו צריכים לראות אותה בכלל. זה רגע זכרון לאלו שהלכו, לא לאלה שעכשיו.
טקס חלש. דווקא בשנה כל כך עמוסת סרטים מעניינים היו יכולים ליצור טקס מותח, אבל התחושה היא שלאף מנחה אין כח, וגם ריכוז הנאומים ביחד לא עזר.
אוי, התחלנו. עד עכשיו הצליחו להינמע מנאומים של נותני חסות. מיותר.
מה אצה רוצה? בהוליווד זה נמשך שלוש שעות וחצי. אנחנו רק שעתיים לתוך הטקס. וגם: איזה מין קידום מכירות מטופש זה?! בהוליווד היו מעלים לבמה ביחד עם תגר גם את ג'וי ריגר.
בשביל לשמור על רמת עניין סבירה אצל הצופים כדאי ללמוד מהאוסקרים ולערבב קצת בין פרסי האיפור/תלבושות/עיצוב פסקול וכו׳ לבין פרסי השחקנים כדי לשמור על רמת עניין סבירה לאורך כל הטקס.
נכון שכך או כך הטקס לא מעניין אף אחד כי מי בכלל ראה את הסרטים, אבל אם החל מהשנה הבאה הוא אכן יהיה רלוונטי יותר בזכות שינוי המדיניות – עדיף שיחשבו על ההיבט הטלוויזיוני ועל חשיבותו של ליינאפ.
חוץ מזה, לא טקס מושלם או מרתק אבל טוב יותר מקודמיו, נראה שיש הפעם פחות יומרות וטוב שכך כי פה לא הוליווד. אני עם יאיר, לתת לאנשי מקצוע להעניק את הפרסים זו אמנם מחווה יפה שמכבדת אנשים שלאו דווקא עומדים באור הזרקורים, אבל שוב – אין כאן חשיבה על ההיבט הטלוויזיוני של הטקס, וכשמוענקים בזה אחר זה פרסים בקטגוריות טכניות יחסית ע״י אנשי מקצוע שלאו דווקא שופעים כריזמה ונוכחות (וזה בסדר, זה לא תפקידם) כל העסק לא סוחב.
הטקס הזה הפך משהו יפה ומכובד להתאבקות חופשית. אין מקום לפוליטיקאים בטקסים כאלו, וזהו (אלא אם כן קוראים לך אל גור. אבל זה עניין אחר)
מירי סיפקה את הסחורה – התלהמות, פרובוקציות ופילוג (״אנחנו״ לעומת ״אתם״).
גם המוחים בקהל סיפקו את הסחורה וכמו שאמרה מירי רגב, הם אכן היו צפויים. והם טעו כשהקימו כזו מהומה. ראשית, כי נפלו בפח ונתנו לרגב את תשומת הלב וההמיתוג שהיא חיפשה. שנית, כי הדברים שאמרה אולי מקוממים ביותר אבל היא לא חצתה גבול ברמה שמצדיקה נטישה המונית. קריאות ביניים היו מספיקות.
גם בעיני אין מקום לפוליטיקאים בטקס, גם אם ממלכתיים יותר ממירי רגב. אבל לפחות היה מעניין סוף סוף. חבל שזה העיב על שמחתם הראויה של כמה אנשים.
הנאום של אבתיסאם מראענה היה מקסים ומלהיב ומרגש ומלכד. אנטיתזה מושלמת לגסות של מירי רגב, וגם להתרסה של תאמר נאפר שלא היתה ראויה לדעתי.