"סרט המשך בוראט". תרגילי מתיחות

עוד על "סרט המשך בוראט" בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן

כדי לדבר על "סרט המשך בוראט", שעלה ביום שישי בשירות הסטרימינג של אמזון פריים וידיאו, ועשה כותרות בינלאומיות במהדורות החדשות יממה לפני כן, צריך ליישר קו ולהסכים ש"בוראט" מ–2006 הוא אחד הסרטים הכי מצחיקים בכל הזמנים, ובוודאי אחד הסרטים הכי מצחיקים של המאה ה–21. "בוראט" היה הרחבה ופיתוח לדמות שהמציא סשה ברון כהן בתוכנית המערכונים הבריטית שלו "המופע של עלי ג'י" שש שנים לפני כן, כשכל שלוש הדמויות הבולטות מאותה תוכנית – הראפר עלי ג'י, העיתונאי בוראט סדגייב והפשניסטה ברונו גהרד – זכו לסרטי קולנוע משם עצמם, אבל רק בוראט הפך לתופעה עולמית.

ב"בוראט" ברון כהן מגלם את דמותו של עיתונאי קזחי עם דעות פרימיטיביות, מחסור חמור בטקט ובורות גמורה בפרוטוקול ההתנהגות האמריקאי, ומי שנוכחותו נטולת המודעות קורעת את מסיכת הצביעות והשמרנות של האמריקאים, שששים לעמוד ולהפליל את עצמם מול מצלמה. הקרנת טרום הבכורה הישראלית של הסרט בפסטיבל חיפה 2006, כשבני משפחתו החיפאים של סשה ברון כהן באולם, היתה אחד האירועים הכי מופלאים שנכחתי בהם, כשאלף איש שישבו באודיטוריום בחיפה מתפוצצים מצחוק, וצוחקים חזק יותר מכל מקום אחר בעולם כשמתברר שהקזחית של בוראט היא בעצם העברית הרצוצה שברון כהן למד מאמו הישראלית ומשנת השירות שלו בקיבוצי ישראל, ושמשפט ההתפעלות שלו "ווה ווה ווי ווה" נלקח הישר מהדמות של דבל'ה גליקמן בפרסומת של שאול פרחים ובניו לדפי זהב. בסוף אותה שנה בחרתי ב"בוראט" – חציו סרט מתיחות, חציו סאטירה פוליטית ארסית ונושכת – לסרט השנה שלי.

שנה אחר כך – אחרי ש"בוראט" היה מועמד לאוסקר על תסריט ואחרי שהסרט הכניס 250 מיליון דולר בעולם, ומכר כ–200,000 כרטיסים בישראל – ברון כהן הודיע שהוא מוציא את הדמות הזאת לפנסיה. מרגע שהדמות נהייתה מזוהה ואיקונית, הוא כבר לא יכול להסתתר מאחוריה ולגרום לאנשים להתנהג בטבעיות מפלילה.

13 שנה אחר כך. בתחילת יולי פורסמה ידיעה משונה בתקשורת האמריקאית: רודי ג'וליאני הזעיק משטרה אחרי שתפס את סשה ברון כהן מנסה להפיל אותו בפח בעת צילומים לסרט חדש. מהידיעה השתמע שג'וליאני הצליח לטרפד את המתיחה של ברון כהן, אבל היא גם חשפה את העובדה שבשעה שהאמריקאים היו תחת סגר ונלחמו לא-בהצלחה בווירוס הקורונה, סשה ברון כהן הקים לתחייה את בוראט סגדייב, ויצא לצלם סרט המשך, כשהפעם פוראט חוזר לאמריקה – אחרי 14 שנה בגולאג – עם בתו בת ה-15 שחולמת להיות מלאניה טראמפ ולמצוא לעצמה בעל אמריקאי עשיר ורב השפעה. כשם ש"בוראט" ב–2006 חשף את הגזענות האמריקאית וגרמה לציבור שלם להתעורר ולהכניס לבית הלבן את ברק אובמה שנתיים אחר כך, כך "סרט המשך בוראט" מנסה להפליל את תושבי טראמפלנד בתקווה שהסרט הזה יביא להעפתו מהבית הלבן. "ב–2005 הייתי צריך דמות מיזוגנית, גזענית ואנטישמית כדי לגרום לאנשים לחשוף את הגזענות החבויה בתוכם", אמר ברון כהן למורין דאוד ב"ניו יורק טיימס" בכתבת פרופיל שהתפרסמה בשבוע שעבר. "אבל כיום, הגזענות הזאת כבר מוחצנת. הגזענים גאים להיות גזענים".

הבעיה הכי גדולה של "סרט המשך בוראט" היא שהוא עומד בצילו של הסרט הקודם, שהיה הפתעה מוחלטת ומכת ברק של גאונות קומית. בסרט החדש מנגנוני העבודה וההצחקה של ברון כהן ובוראט כבר מוכרים – בשנים האחרונות הוא גם יצר את הסדרה "מי זה אמריקה?", בה הציג מגוון דמויות חדשות, ובה ניסה והצליח להפיל בפח לא מעט פולטיקאים אמריקאים. אבל עד מהרה, למרות החשש ממיחזור, "סרט המשך בוראט" – שגדוש כולו במוזיקה של גוראן ברגוביץ מתוך סרטיו של אמיר קוסטוריצה – מצליח להצחיק, להגעיל ולהבהיל, בכך שהוא מציג את העולם המערבי כנבער ושטוף שנאה. צריך לזכור: זה אולי סרט מתיחות, אבל זו לא מצלמה נסתרת, כל האנשים האמיתיים בסרט אומרים ועושים הכל מול מצלמה, שהן חושבים שמצלמת עבור הטלוויזיה הקזחית.

השיטה של ברון כהן בתור בוראט היא לומר מול קהל את הדברים הכי איומים על נשים, יהודים ומיעוטים ולראות אותם מהנהנים בהסכמה או מוחאים כפיים לדברים שמתברר שהם מסכימים להם, או לכל הפחות מוכנים שייאמרו לידם בלי התנגדות מצידם. יכולת ההפקה המרשימה של ברון כהן ומפיקיו, והעמדת הפנים שמדובר בעיתונאי קזחי בעל עמדות גזעניות, מאפשרת להם להסתנן למוקדי כוח שרואים בו בני ברית, ולבצע בהם אקט סמלי של התנקשות סאטירית. ב"סרט המשך בוראט" הוא מגיע לכנס בהשתתפות מייק פנס כשהוא מחופש לדונלד טראמפ, והוא גורם לרודי ג'וליאני – בקטע וידיאו שעשה כותרות בסוף השבוע – לשלוח ידיים לכיוונה של עיתונאית צעירה ונרגשת שבאה לראיין אותו, כשבוראט – שלבוש בחזיה ותחתונים ורודים – פורץ לחדר ועוצר אותה מלנסות לפתות אותו (בסרט, העיתונאית היא לכאורה בתו בת ה–15 של בוראט, שרוצה לגרום לג'וליאני להתחתן איתה כמתנה מטעם מנהיג קזחסטן, אבל בקטע המצולם ג'וליאני לא מודע לסיפור הרקע הזה). כשהקטע מופיע בסרט, פתאום הידיעה מיולי על כך שג'וליאני הזעיק את המשטרה מקבלת קונטקסט אחר: ברון כהן הוא זה שתפס את ג'וליאני, ולא ההפך. האם במחי פעלול אחד שצולם ביולי ועלה לאוויר באוקטובר סשה ברון כהן עזר לג'ו ביידן להביס את טראמפ?

באחת הסצינות בסרט באקט של להטוטנות קומית וירטואוזית ברון כהן מתחפש לבוראט שמתחפש לזמר בשם "קאנטרי סטיב" שמופיע בעצרת מחאה דרומית נגד הגבלות הקורונה. כשהוא על הבמה קאנטרי סטיב שר "הזריקו לאובמה את וירוס שפעת מווהאן" ו"תקצצו את העיתונאים כמו שעושים הסעודים" והקהל הכפרי מריע, צוחק ומהנהן בהסכמה, כשהמצלמות כלל לא נסתרות. זאת אמריקה.

סשה ברון כהן, בן 49, נולד באנגליה במשפחה יהודית, אמו ישראלית ואביו וולשי. לאחיו קוראים ערן ואמנון. ערן היה גם שמה של הדמות שגילם ברון כהן ב"מי זה אמריקה" של חייל ישראלי שמלמד את הפוליטיקאים האמריקאים קרב מגע והתגוננות עצמית. סבתו, שהלכה לעולמה לא מזמן בגיל 99, גרה בחיפה, ומאז שהוא התפרסם לא מעט חיפאים שיחקו את המשחק "זהו את סשה ברחוב" כשהיה מגיע לבקר אותה.

היהדות שלו היא זו שהפכה אותו לפעיל משמעותי במלחמה נגד אנטישמיות. כשבוראט ובתו נכנסים לקונדיטוריה כדי לקנות עוגת שוקולד לשלוח לנשיא קזחסטן, בוראט מבקש מהמוכרת להוסיף כיתוב בקרם על העוגה: "יהודים לא יחליפו אותנו" – המשפט ששאגו אנשי האלט–רייט והקו–קלאקס–קלן במצעדים בשרלוטסוויל ב-2017. המוכרת מאחורי הדלפק מוסיפה את המשפט לעוגה – במיומנות מרשימה, יש לומר – בלי למצמץ.

מבחינתי, ברון כהן הוא הקומיקאי הגדול ביותר של דורנו, והוא לחלוטין בליגה של פיטר סלרס. כמו סלרס גם ברון כהן במשך שנים היה אבוד בתוך הדמויות שהוא גילם, כאילו שאין לו קיום בזכות עצמו כשהוא ללא איפור, תחפושת ומבטא. לתוכניות האירוח הוא היה מגיע בתחפושת בתור דמות ונדמה היה שהפרסונה של השחקן וזו של הדמות הותכו לישות אחת, באקט של משחק טוטאלי. רק בשנים האחרונות נדמה שברון כהן השתחרר קצת והתחיל לדבר יותר ויותר בתור עצמו, למשל בהתקפה שלו נגד פייסבוק שלא מונעת הפצת פייק ניוז ותעמולה. העובדה שבתוך שבוע עלו שני סרטים בהשתתפותו – "המשפט של השבעה משיקגו" בנטפליקס ו"בוראט 2" באמזון – היא לא רק עדות לוורסטיליות שלו כשחקן, אלא גם לכך שבשני הסרטים האלה הוא חש מחויב לחשוף לעולם את הצד המכוער והנקמני של אמריקה, לפוצץ את בועת העמדת הפנים והנימוסים הטובים שמסתירים שנים של עוינות כלפי אנשי שמאל, יהודים ושחורים.

מעבר לעיסוק של "בוראט 2" בקמפיין הבחירות של טראמפ ושותפיו, זהו למעשה סרט הקורונה הראשון שיוצא מהוליווד. הסרט לא רק צולם בימי הסגר מפני הקורונה, הוא גם מתעד את היחס של חלקים מהחברה האמריקאית לווירוס כמזימה ליברלית להצרת זכויות האזרח שלהם. בסצינה אחרת הסרט מנסה להציג את הגרסה שלו לאופן שבו וירוס הקורונה התפשט בעולם, בפאנץ'-ליין הכי טוב לסיכום שנת 2020. באחת הסצינות, בוראט וצוותו נכנסים להסגר של מספר ימים עם שני אנשים שניזונים ומפיצים תיאוריות קונספירציה, רק דמיינו את העובדה שברון כהן היה צריך להישאר בתוך הדמות של בוראט למשך כל אותם ימים מול אותם שני אנשים, בלי יכולת לצאת להפסקה, לצורך סצינה שנמשכת שש דקות. הסצינה הזאת, כמו סצינת היריד שבאה אחריה וסצינות נוספות בסרט, לא רק מציגות איך חלקים מאמריקה נראים כרגע – ואת העובדה שבאיזוריה הכפריים אין שום הבדל בין ארה"ב ובין קזחסטן – אלא גם אמורות לגרום לנו לתהות איך לעזאזל הם הצליחו להפיק ולצלם את זה. "סרט המשך בוראט" נראה כמו סרט תיעודי, אבל מלאכת אחיזת העיניים שלו – באופן שבו הוא משלב את הסצינות הדוקומנטריות עם הקטעים המבוימים – מרשימה. וכך, שבוע ויום לפני הבחירות לנשיאות ארצות הברית, בוראט סגדייב הוא גיבור העל שמגיע משום מקום. אולי הוא יצליח להציל את המצב.

(גרסה מורחבת לביקורת ב"כלכליסט", 26.10.2020)

ציוץ