"איתנו זה נגמר", ביקורת
דיברתי על "איתנו זה נגמר" בחצי הראשון של פודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו בספוטיפיי, אפל פודקאסטים, או לחצו להאזנה כאן
האם העליתם על דעתכם אי פעם, כשראיתם תמונות יח"צ ופפראצי של ריאן ריינולדס ואשתו בלייק לייבלי, שיגיע רגע בתולדות היקום שבו שני האנשים האטרקטיביים אבל חסרי היחוד האלה פתאום יהיו הדמויות הכי משפיעות בעולם הקולנוע? הנה, זה קרה. רשמו לפניכם את התאריך: זה השבוע שבו "דדפול וולברין", אותו הגה ויזם והפיק ריינולדס, שגם מככב, חצה את קו מיליארד הדולר בהכנסות, וש"איתנו זה נגמר", שלייבלי, שגם מככבת ושותפה להפקה, הפך ללהיט השני הכי מצליח באולמות הקולנוע בעולם. לייבלי, מסםרים לנו, מופיעה בתפקיד אורח קטן ב"דדפול וולברים" (בתור גירלפול), וריינולדס, מדווחים לנו, עזר בשכתוב סצינות ב"איתנו זה נגמר". וכך, רוב כספי הקופות של אוגוסט השנה קשורים לזוגיות הזאת.
מודה, התנשאתי על הסרט עד שהואלתי לצפות בו באולם שהיה מלא כמעט עד אפס מקום, באולם כמעט לחלוטין רק בנות, בעיקר בגיל תיכון/צבא, כאלה שככל הנראה כבר הכירו את לייבלי מ"גוסיפ גירל" (שזוכה לעדנה בנטפליקס) או שקראו את הספר של קולין הובר עליו מבוסס הסרט, ושהיה להצלחת ענק מתמשכת ברשימת רבי המכר. כפי שהספר הפך לרב מכר בזכות אפליקציית טיקטוק, כך כנראה גם הסרט: הנשים הצעירות משווקות אותו בינן ובין עצמן, בלי תקשורת ובלי מבקרים.
הסרט עצמו נאה, רומן רומנטי, נטול קיטש ונטול ציניות, שיש בו משהו שמזכיר קולנוע של פעם, שבו אנשים יפים צריכים להתמודד עם מציאות מורכבת ולקבל החלטות קשות. במהלך הסרט ציינתי לעצמי שאני מרגיש שאני צופה בשיר של טיילור סוויפט שקם לתחייה כסרט, ואכן לקראת סופו מגיע שיר של סוויפט לפסקול (לייבלי וסוויפט, אני קורא, הן חברות טובות). ולמרות שנדמה שהוא צפוי, "איתנו זה נגמר" עושה מהלך תסריטאי מעניין, ואף די מסוכן, בכך שהוא מספר בפירוט ובאריכות סיפור התאהבות בין גבר ואשה, לפני שהוא מראה איך הסיפור הזה גם נגמר. היא מחפשת את האחד, הוא רוצה לפלרטט עם כולן. והסרט מקדיש חלק ניכר מ-130 דקותיו לסיפור החיזור, ההתאהבות והזוגיות של השניים, ורק בשלב מאוחר מאוד הוא מכניס פנימה את המשברים.
לייבלי מגלמת את דמותה של לילי בלום, רומנטיקנית חסרת תקנה, חובבת פרחים מושבעת, שלעולם לא מסתרקת (חוץ מסצינת מייקאובר אחת, שבו היא הופכת לסינדרלה ללילה אחד) והסרט מצליח לספר את הסיפור מנקודת מבטה של הגיבורה שמתאהבת בגבר שנראה כמעט מושלם – נוירוכירורג חטוב שמציג את עצמו כמי שנראה כמו דמות באופרת סבון. בסרטים מסוג זה יש לעיתים רגעים שמציגים אותות אזהרה על אופיו ועברו של מושא אהבתה, שהגיבורה מעדיפה להתעלם מהן. אבל הסרט הזה לא עושה את זה. במשך רוב דקות הסרט, נראה שהיא אכן התאהבה בגבר המושלם, והחיזור שלו אחריה הוא כמו בית ספר לרומנטיקה. ולכן כשהבעיות מגיעות, הדילמה של הגיבורה הופכת להיות הדילמה של הצופות: האם יש לקשר הזה סיכוי? זה מהלך מסוכן, כי החצי השני מושך את השטיח מתחת לרומנטיקה חסרת התקנה של ההתחלה והופך את "איתנו זה נגמר" לסרט שקשה לקטלג אותו. הוא סרט מאוד רומנטי – בול בזמן לט"ו באב שחל השבוע – אבל הוא גם ההפך הגמור. הסרט מסונכרן לחלוטין לגיבורה שלו וכמוה יש בו תפיסת עולם שאהבה היא סכנה. שיש משהו אלים ומאיים מיסודו בזוגיות. זו גיבורה שראתה אלימות אצל הוריה ואצל משפחתו של האהבה הראשונה שלה. האהבה על פי הסרט היא שדה מוקשים ויש סיכוי סבר לצאת ממנה חבולים. ואז השאלה היא האם עדיף אהבה מסוכנת, או בדידות בטוחה. מהבחינה הזאת, "איתנו זה נגמר" אולי לא מתוחכם במיוחד, אבל עבור קהל היעד שלו הדידקטיות שלו עשויה להיות חשובה: ללמוד להבין מתי חיזור הופך לשתלטנות, ומתי אהבה הופכת לאלימות.
וכנראה שמערכת היחסים המורכבת והטעונה בין שתי הדמויות הראשיות זלגה גם להפקה. הבמאי ג'סטין בלדוני (ככל הידוע לי הוא הבמאי הבאהי היחיד בהוליווד) מככב גם בתפקיד השרמנטי של רייל, הרופא המושלם למראה, והוא גם זה שקנה את זכויות העיבוד לספר ויזם את הסרט. על פי דיווחים הוא ולייבלי התנגשו בשלב העריכה, והיא השתלטה על הסרט ודחקה אותו הצידה והביאה עורך שיערוך את הגרסה שלה. לא ברור בשלב זה של מי הגרסה שהגיעה לבתי הקולנוע, שלה או שלו, אבל צריך לומר שהסרט ערוך נפלא. והרי, זה בדיוק מה שעושה דמותה בסרט, אז לייבלי, כנראה, יישמה את התסריט אותו היא ביצעה, דחקה את הגבר השתלטן החוצה ולקחה פיקוד על חייה.
(גרסה מורחבת לביקורת שהתפרסמה ב"כלכליסט", 19.8.2024)
הערת עריכה: בגרסה הראשונה של הטקסט פשוט לא הצלחתי להםנים איך קוראים לסרט הזה בעברית. זה נגמר איתנו? זה נגמר בינינו? זה יגמר איתנו? אני מקווה שהצלחתי למצוא ולתקן את כל שיבושי השמות שלי בטקסט לשם עם סדר המילים שהיה הכי פחות אינטואיטיבי וקליט עבורי.