״סיקאריו״. המלצת היום

היום יתקיים בכל הארץ בכל בתי הקולנוע יום הקולנוע. כן, זה מגיע פעמיים בשנה. אבל להבדיל מיום הקולנוע הישראלי, שהפך לפסטיבל קולנוע מרשים המוקדש לקולנוע ישראלי ומכיל לא מעט בכורות, יום הקולנוע הכללי, המתקיים היום בפעם השלישית, הוא יום רגיל, שבו תוכלו לרכוש כרטיסים בכל רשתות הקולנוע לכל הסרטים בעשרה שקלים (או 14 שקלים לתלת מימד ו-21 שקלים לאיימקס). זה היום להדביק פערים, לראות סוף סוף את הסרטים שרציתם אבל לא יצא, רציתם אבל לא הייתם בטוחים שזה יהיה שווה את הכסף. אז בעשרה שקלים, לכו להשתולל.

אבל הנה מגיע הבאג: אני חושב שיום כזה הוא הזדמנות לעשות מרתון, לצפות בשלושה-ארבעה סרטים (במחיר של סרט אחד ביום רגיל), אבל אני לא בטוח שיש מספיק סרטים טובים. שמתם לב שיום הקולנוע הלא-ישראלי מגיע בעונה המתה? סרטי הקיץ כבר ירדו, סרטי האוסקר עוד לא הגיעו. את ״משחקי הרעב״ האחרון לא יצטרכו למכור במכירת חיסול בעשרה שקלים.

כך שזה יום נפלא עם חמצמצות מסוימת: נראה שהתאריך בו הוא משובץ אינו רנדומלי, אלא נועד לתגבר את בתי הקולנוע בתקופה חלשה. לפני שנתיים, כשיום הקולנוע הראשון התקיים, נמכרו כ-200,000 כרטיסים ביום אחד. זו חתיכת תיגבור. מצד שני, סרטים בעשרה שקלים, זו הצעה שקשה לסרב לה. לכן אמשיך ואציע: למה פעם בשנה? למה לא, כמו הרבה מקומות בעולם, פעם בחודש? כל יום ראשון ראשון של החודש. אפשר גם להוסיף שסרטים שעלו בשבוע האחרון לא כלולים במבצע. מכירות הפופקורן, מקור הכנסה משמעותי של בתי הקולנוע, יזנקו.

ובינתיים, זה מה שיש. פעם בשנה. סרטים בעשרה שקלים. מחיר מצוין. נגיד תודה וניקח.

אז מה כדאי לראות?

אתם יכולים להיעזר בטבלת המבקרים שלנו, לראות במרוכז את דעתם של 15 מבקרי הקולנוע המובילים בישראל לגבי 28 הסרטים הכי מומלצים שמוקרנים כרגע.

או: הנה ההצעות שלי (לחצו על שמות הסרטים לקרוא את הביקורות המלאות):

continue reading…

תנו רבנן: מאימתי מציינים יום הולדת 30 לבכורת ״בחזרה לעתיד״? בית שמאי אומרים ביולי, אז הופץ הסרט לראשונה בארצות הברית, מולדתו. בית הלל אומרים בדצמבר, אז בסמוך לפרסומי ניסא דחנוכה, חגגו היהודים את בכורת הסרט בארצם. וחכמים אומרים: ב-21.10.2015, שזה היום אליו מגיע מרטי מקפליי, כשהוא קופץ 30 שנה קדימה בזמן בתחילת ״בחזרה לעתיד 2״. והלכה כחכמים.

שנאמר:

וכך, היום, 21.10.2015, תאריך שלקוח מתוך ״בחזרה לעתיד 2״, אנחנו חוגגים יום הולדת 30 ל״בחזרה לעתיד״ (שאבנר שביט הזכיר לנו בכתבתו לפני כשבועיים, שבמקור קראו לו בישראל רק ״חזרה לעתיד״. ה-ב׳ נוספה כשהסרט יצא אחר כך בווידיאו). אתמול הקדשתי לסרט את פודקאסט הקולנוע השבועי שלי ברדיו הקצה, בהשתתפות עמיתיי, תומר קמרלינג מ״פנאי פלוס״ ובנימין טוביאס מ״ידיעות אחרונות״, עם המוזיקה הבלתי נשכחת של אלן סילבסטרי לסרט, ועם שירים משנת 1985. האזינו לשיחה שלנו כאן

את טרילוגיית ״בחזרה לעתיד״, שביים רוברט זמקיס (שכתב את התסריט עם בוב גייל) והפיק סטיבן ספילברג, תוכלו לראות ברגע זה ב-vod של יס, או ב-19:00 בסינמטק חולון. ב-21:00 בסינמטק תל אביב יוקרן ״בחזרה לעתיד 2״ (בתשלום עם הרצאה), וב-22:00 בבית רומנו בדרך יפו (בחינם עם הרצאות ודי.ג׳יי), ובסינמטק ירושלים הוא יוקרן מחר. ובמילים אחרות: ביום חמישי בבוקר לא אמור להיות אף אחד בישראל שלא ראה לפחות סרט אחד מהטרילוגיה, כי אין תירוצים.

continue reading…

אוקיי. ההתרגשות מתחילה להתגבר. זה קרה לפני כשבועיים, כשהלכתי לראות באיימקס בראשל״צ את ״על חבל דק״ אבל אז הופיע לפני הסרט הטריילר המלא הראשון ל״מלחמת הכוכבים, הכוח מתעורר״ – באיימקס, ובתלת מימד. ראיתי את הטריילר כמה וכמה פעמים ביו-טיוב, אבל הצפייה באיימקס… ובכן, וואו.

אז היה לנו טיזר ראשון בנובמבר, ואז הטריילר המלא הראשון באפריל. ועכשיו, חודשיים לפני שהסרט מופץ מגיע הטריילר השני וכנראה האחרון שמספק עוד קצת גירויים, לפרק השביעי של ״מלחמת הכוכבים״, הפעם בבימויו של ג׳יי.ג׳יי אברמס:

continue reading…

ימד״ב. אני חב לו את הקריירה שלי

אתמול (17.10) חגג אתר האינטרנט IMDb (ימד״ב עבורנו, או Internet Movie Database בלשון ארוכה) יום הולדת 25. זה היה ב-17.10.1990 כשבחור בריטי בן 23 מבריסטול בשם קול נידהם, שעבד ב-HP, העלה לפורום יוזנט rec.arts.movies את ארכיון הסרטים שלו, בו הוא קיטלג מאז גיל 13 את כל הסרטים שהוא ראה. והוא ראה המון. לא רק זאת, נידהם – שהיה השילוב המושלם בין גיק קולנוע וגיק מחשבים – לא רק עשה רישום על המחשב שלו אילו סרטים הוא ראה, אלא העביר למחשב את כל רשימות הקרדיטים בסרטים האלה. מאז 17.10.1990 הקטלוג בן עשר השנים שלו הפך לנחלת הכלל וניתן היה לערוך בו חיפוש.

אבל רובנו לא שמענו על IMDb בשלב הזה. זכרו, זה בשלב שבו לא היה אינטרנט כמו שאנחנו מכירים אותו כיום, אלא סדרה של קבוצות דיון., או פורומים עולם ה-World Wide Web, שהומצא ממש במקביל, נכנס לשימוש עממי רק בסביבות 1994-1995, עם כניסתם של דפדפני האינטרנט – נטסקייפ ואקספולרר. רק אז IMDb הפך לאתר אינטרנט כמו שאנחנו מכירים אותו עכשיו. אבל הוא התחיל לצבור פופולריות רק מ-1996, אז עזב נידהם את עבודתו ב-HP והתחיל לעבוד בשכר ובמשרה מלאה בחברה שהקים. ב-1998 רכשה אמזון את האתר, והוא בבעלותה עד היום. נידהם הוא מנכ״ל החברה עד היום, והוא נע בין שלושת בסיסיה: מערכת התוכן יושבת בבריסטול, אנגליה. המערכת הטכנית נמצאת בסיאטל, כנראה בסמוך למפקדת אמזון, וההנהלה העסקית נמצאת בסנטה מוניקה, קליפורניה.

continue reading…

״מר הולמס״

continue reading…

״מסווג חריג״. ג׳בל אל-ניצוץ

continue reading…

חמישה או שישה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלת המבקרים, אחד מהם הצליח לזנק אל בין חמשת המקומות הראשונים. יש לנו שלושה סרטי אימה ושני סרטים ישראליים. ״מסווג חריג״ הוא מאש-אפ בין קומדיית צבא ובין סרט אימה, תוצרת ישראל (הסרט פיצל את מבקרינו לשתי מחנות מובהקים, באיזה צד אתם?); ״מגי״ הוא מאש-אפ בין מלודרמה משפחתית ובין סרט זומבים; ״מר הולמס״ הוא סרט על ימיו זקנתו של שרלוק הולמס (בהפקת אביב גלעדי); ״שובר את הכלים״ הוא סיפורו האמיתי של השחמטאי בובי פישר; ו״צמרמורת״ הוא מעין עיבוד לסדרת ספרי האימה לילדים של ר.ל סטיין. שימו לב, השבוע יוצא בהפצה רחבה גם ״באבא ג׳ון״, זוכה פרס אופיר, שכבר נמצא אצלנו בטבלה מזה שלושה שבועות, מאז הופץ בהפצה מצומצמת, כדי לעמוד בתקנון האוסקרים האמריקאים.

אקשן בצמרת: לפני שבוע הסרט במקום הראשון היה ״The Martian״, לפני שבועיים זה היה ״סיקאריו״. היום, בעקבות ציונים חדשים של עוד מבקרים שצפו בסרטו של רידל סקוט באיחור, שוב מהפך בראש הטבלה. נדנדה.

הקשיבו הקשיבו. שיחות על ״מסווג חריג״, ״מגי״, ״על חבל דק״, ״אגדת האחים קריי״, הסרט התיעודי של פול תומס אנדרסון וקטעים מהפסקולים בפודקאסט הקולנוע של ״סינמסקופ״ ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן

יצאו מהטבלה: ״שם קוד מ.ל.א.ך״ ו״איביזה״, ששלט בששבועות האחרונים במקום האחרון בטבלה. כן, יש לנו מקום אחרון חדש.

continue reading…

אם עד עכשיו שמעתם רק את מבקרי הקולנוע הישראליים מתלוננים על תהליך ההצבעה של פרסי אופיר, והקישור הבעייתי בין פרסי אופיר ובין הבחירה בנציג ישראל לאוסקר, עכשיו פרסי אופיר הגיעו לכותרות של אחד מאתרי הקולנוע החשובים והמשפיעים באמריקה. ג׳ון אנדרסון כותב ב״אינדי-ווייר״ על הליך הבחירה יוצא הדופן בנציג האוסקר של ישראל. אנדרסון ראה בפסטיבל טורונטו את ״חתונה מנייר״ של ניצן גלעדי וממש התלהב. ומה רבה היה פליאתו כשנודע לו שלא ״חתונה מנייר״ יהיה נציג ישראל לאוסקרים, אלא ״באבא ג׳ון״. וזה גרם לו לתהות: איך זה יכול להיות ש״אפס ביחסי אנוש״ ו״מי מפחד מהזאב הרע״, שניים מהסרטים הישראליים הכי טובים של השנים האחרונות, זכו בכל כך הרבה פרסי אופיר, אבל לא בפרס הסרט ואז, אני מניח, שהוא נתקל התכתבות ביני ובין אן תומפסון בטוויטר במוצאי יום כיפור. ״האקדמיה הישראלית לקולנוע חולה בקדחת אוסקרים״, כתבתי לה, ואנדרסון קיבל את התשובה לתהייתו. אם בתחילה היה נדמה שישראל פיצחה את הנוסחה והיא פשוט שולחת את ״הסרט הטוב של השנה״, יותר ויותר עדויות מצטברות שהמצב הוא הפוך: מי שזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר הוא זה שחברי האקדמיה חושבים שיתאים יותר לעיני מצביעי האוסקר. וכך קורה שכבר שנתיים, הסרט שזוכה בכרטיס לאוסקר עושה את זה מבלי לזכות בפרס אופיר על בימוי או תסריט או משחק.

continue reading…

שי בן צור מבעד למצלמתו של פול תומאס אנדרסון, מתוך הסרט ״ג׳ונון״

שי בן צור, פול תומס אנדרסון, רוברט זמקיס וארנולד שוורצנגר בפודקאסט הקולנוע השבועי שלי ברדיו הקצה. האזינו או הורידו כאן

בפברואר האחרון נדד פול תומס אנדרסון לרג׳סטאן בהודו, וצילם של את סשן ההקלטות של המוזיקאי הישראלי שי בן צור עם הגיטריסט הבריטי ג׳וני גרינווד, שביחד עם ההרכב ההודי המסורתי ״רג׳סטאן אקספרס״, יצרו את האלבום ״ג׳ונון״ (״משוגע מאהבה״), שאמור צאת בקרוב (מאז הקלטות האלבום הגיעו בן צור, גרינווד והרג׳סטאן אקספרס להופעה במגדל דוד בירושלים). את הצילומים האלה ערך אנדרסון לסרט תיעודי בן 54 דקות – הסרט התיעודי הראשון שאנדרסון מביים – שהוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל ניו יורק ביום רביעי שעבר. למחרת, עלה הסרט לצפייה באתר הסרטים הבינלאומי ״מובי״, שם הוא זמין לצפייה בחודש הקרוב גם בישראל (המחיר הוא 19 שקלים, שמקנה מנוי לחודש לצפייה בתכני האתר, שהוא מעין נטפליקס לסרטי איכות בינלאומיים. סרטה הלפני אחרון של שנטל אקרמן, למשל, עלה שם אתמול לזכרה. ואם תשתמשו בלינק הזה להרשמה, תקבלו חודש ניסיון חינם).

continue reading…

״הבן של שאול״ של לסלו נמש. נציג הונגריה. יזכה באוסקר?

81 סרטים הוגשו השנה לאוסקרים לקטגורייה של הסרט בשפה זרה. נציג ישראל, ״באבא ג׳ון״, שיוצא להפצה רחבה בסוף השבוע הקרוב אחרי שלושה שבועות של טרום בכורות, ינסה להתמודד מול כמה מהסרטים הכי מדוברים בזירות הפסטיבלים של השנה החולפת. אני למדתי, בשנה של ״עג׳מי״, לעולם לא להמר נגד הנציג הישראלי, אבל אני חייב להודות שכל תמיכה שלי ב״באבא ג׳ון״ באוסקרים תהיה ממניעים פטריוטיים בלבד, ולא על בסיס הגיון פשוט. יש סרטים הרבה יותר בולטים ממנו שעשויים לגנוב לו את ההצגה. מצד שני, ״באבא ג׳ון״ הוא בהחלט חלק ממגמה עולמית של מדינות לשלוח לאוסקרים סרטים שלא בשפתם. ״באבא ג׳ון״ הוא סרט ישראלי דובר פרסית; ״נערות פרא״, נציג צרפת, דובר טורקית; ״פליקס ומאירה״, נציג קנדה, דובר עברית ויידיש; ״ואודיסיאה עירקית״, נציג שוויץ, דובר ערבית. מבחינה תקשורתית, העובדה ש״באבא ג׳ון״ הוא סרט ישראלי דובר פרסית יכולה להפוך אותו לסרט בולט למדי בעונת הפרסים. מה שמעורר את השאלה: האם לסרט האירני – דרמה היסטורית בת שלוש שעות על הנביא מוחמד שביים מג׳יד מג׳ידי וצילם ויטוריו סטוררו – יש סיכוי גם למשוך תשומת לב בתחרות.

continue reading…