"את לי לילה״, ביקורת

״את לי לילה״. אחות רחמניה

"משחק החיקוי״. אנושי, אנושי מדי

רוצים להאזין לתוכנית? להורדת קובץ mp3 לשמיעה כאן או בלכתכם בדרך.
או לחצו על הנגן, ודלגו בו בין האייטמים על פי האינדקס המצורף.
היום יום הולדת תשע לבלוג ״סינמסקופ״.
0:00: מה הקשר בין אות הפתיחה של התוכנית, בין ״צ׳רלי בממלכת השוקולד״ ובין להקת הרוק משיקגו ורוקה סולט?
8:00: איך ״את לי לילה״?
19:00: ״את לי לילה״, השיר, בגרסת דאנה איבגי וזוהר איבגי.
22:30: ״משחק החיקוי״ עם בנדיקט קאמברבאץ׳ (או בנדיקט קפטן קראנץ׳). האם הוא מאיים על האוסקר?
35:00: ״זרע קודש״, סרט תיעודי שביים אורי גרודר, ושודר השבוע בערוץ 8 (שידור חוזר במוצאי שבת הקרוב). האם במאי חוזר בתשובה יכול לעשות סרט על אוננות? האם זה לא כמו שטבעוני יעשה סרט על אכילת בשר? אבל ״זרע קודש״ מצליח להפתיע ולהיות בדיוק ההפך מסרט תעמולה דתי. ואולי בסופו של דבר הסרט הזה יתחיל טרנד חילוני של טבעוננות? כלומר, התנזרות מאוננות, אבל לא מסיבות של הלכה ואמונה, אלא מסיבות רומנטיות.
49:00: טעימה מהמוזיקה של אברהם אבוטבול ז״ל, מלחין הסרט ״זרע קודש״, שנפטר בזמן צילומי הסרט (ואחיו של אלון אבוטבול).
53:12: לקראת גלובוס הזהב, ביום ראשון הקרוב.
ויש גם שאריות:

משלושה ייצא אחד: ״בירדמן״, ״התבגרות״, ״משחק החיקוי״
חופשת חג המולד הגיעה היום לסיומה, הוליווד חזרה לעסקים ועונת האוסקר נכנסת להילוך גבוה. ביום ראשון הקרוב: גלובוס הזהב. ביום חמישי הבא: פרסום המועמדויות לאוסקר. ביום חמישי הבא בלילה: פרסי בחירת המבקרים. והערב: פרסום המועמדים לפרסי גילדת המפיקים. ובמידה רבה, אנחנו מתחילים לראות את טקס האוסקר מתחיל להתבהר.
גילדת המפיקים משתמשת בשיטת הצבעה זהה לזו של האוסקר (הצבעה מתועדפת), ובשבע השנים האחרונות הזוכה בפרס הזה זכה גם באוסקר לסרט הטוב ביותר (בשנה שעברה הם קצת סיבכו את העניינים כש״כוח משיכה״ ו״12 שנים של עבדות״ זכו שניהם בתיקו. ולבסוף, הראשון זכה בפרס הבימוי והשני בפרס הסרט באוסקרים).
רשימת המועמדים אולי נראית מעט צפויה במבט ראשון, אבל היא מכילה כמה וכמה הפתעות.

״מעל ומעבר״ שהפיקה ננסי ספילברג
כבר שנים שסטיבן ספילברג חולם לביים סרט על הקמת חיל האוויר הישראלי. ולא רק הוא: דיוויד מאמט כבר כתב תסריט המבוסס על ראשית ימי החייל, והפך אותו לבסוף לסיפור שראה אור בספר. בינתיים, סרט הוליוודי על הקמת חיל האוויר לא הופק, אבל הנה מגיע סרט תיעודי אמריקאי ראשון בנושא, שהפיקה אחותו של ספילברג, ננסי (וביימה רוברטה גרוסמן, שביימה לפני כן את ״הבה נגילה, הסרט״). ננסי היא אמה של ג׳סיקה ספילברג-כץ, מוזיקאית שעלתה לישראל לפני כשלוש שנים.

רצים, קופצים, עומדים במקום. ״לילה של יום מפרך״ (מימין), ״חור בלבנה״ (משמאל)
את היום האחרון של שנת 2014 הרשו לי להקדיש לחגיגת יום הולדת 50 ל״לילה של יום מפרך״, שיצא ביולי 1964. והפעם: ההשפעה של הסרט של הביטלס על הדור הצעיר של במאי קולנוע ישראליים.

הנה הלינק לקובץ ה-mp3 של תוכנית הקולנוע החדשה של סינמסקופ ברדיו הקצה, שמעו כאן או הורידו והקשיבו בדרכים. וכשאתם מאזינים, קבלו אתגר וחידה: בפתיח של התוכנית משובצים משפטים מתוך סרטים. האם אתם מצליחים לזהות את הסרטים?
או: לחצו על הנגן, ודלגו על פי ציר הזמן בין האייטמים לפי האינדקס המצורף:
0:00: במקרה שהפסדתם, אלה סרטי השנה של מאזיני רדיו הקצה, כפי שהוכרזו השבוע במצעד השנתי של רדיו הקצה. וגם: הפסקול של ״רק אוהבים שורדים״ של ג׳ים ג׳רמוש.
6:30: ״רק האוהבים שורדים״, הסרט החדש של ג׳ים ג׳רמוש. סרט ערפדים שהוא בעצם סרט אווירה שכולו אהבת מוזיקה. אם אתם אוהבים מוזיקה וסרטים אווירתיים בסגנון סרטי שנות השמונים, רוצו לראות כי הוא יהיה בבתי הקולנוע דקה וחצי.
20:00: יום הולדת 30 ל״It's My Life״ של טוק טוק.
25:00: שלושה סרטים תקופתיים המתרחשים בשנות הששים. הראשון ביניהם הוא ״יונה״, סרטו של ניר ברגמן על יונה וולך. למה סרט כל כך מרשים מבחינת הפקה ומשחק עדיין משאיר אותי מעט מאוכזב? ולמה אני רואה בסרט חלק שלישי בטרילוגיה של ניר ברגמן?
40:00: האם ״אידה״ יזכה באוסקר על הסרט הזר בעוד חודשיים?
49:30: ״התיאוריה של הכל״, סיפור חייו של סטיבן הוקינג. סרט טוב, עם שני שחקנים מצוינים, אבל חסר ייחוד. אבל עם פרט טריוויה מעניין: קיפ תורן, הפיזיקאי שהתיאוריות שלו השפיעו על יצירת ״בין כוכבים״ של כריסטופר נולן, הוא דמות בסרט הזה. ולמרבה הצער ג׳יימס מארש הפך מדוקומנטריסט מעולה לבמאי עלילתי קצת סתמי.
54:00: רשימת הסרטים הכי נצפים בישראל ב-2014.
באתר של רדיו הקצה (בו תוכלו להאזין לעוד תוכניות: של קוואמי, קוטנר, נדב רביד, ירון טן-ברינק וכו׳)
באתר של icast, בו תוכלו גם להוריד קובץ mp3 של הפודקאסט ולעשות מנוי באייטיונז לתוכניות הבאות.
ובשידור חי, כל יום שלישי ב-14:00, ברדיו הקצה.
זה האתגר השנתי שלי: לנסות לקבץ את רשימת הסרטים הכי נצפים בישראל בבתי הקולנוע. זה אתגר כי מפיצי הקולנוע פשוט לא מוכנים להפיץ את המספרים שלהם, ובכל שנותיי במקצוע הזה עדיין לא הבנתי למה (צניעות? בושה? פחד?). וכך, במקום שיהיה מקור מוסמך ומסודר אחד שבו הנתונים האלה נגישים לכולם על ידי – לא יודע – אתר אינטרנט (התאחדות בתי הקולנוע היא המקום הזה, אבל הם לא משחררים נתונים. לפחות לא בזמן אמת), אני צריך להתחיל לתשאל אנשים שמבינים בתחום, לפתח נוסחאות, להסתמך על ״בוקס אופיס מוג׳ו״ (שמציג את הנתונים של סרטי האולפנים ההוליוודיים, כי לבוסים בהוליווד המפיצים בארץ מחויבים בשקיפות, והוליווד מחויבת בשקיפות לשאר העולם), לרכז את הרשימות שאני יוצר לאורך השנה (מדי פעם בפעם יש מפיץ שמפרסם נתון, או מציג מספר על גבי מודעות), ובעיקר לנדנד. וכך, בסופו של דבר, אני יכול לבנות בסוף השנה את טבלת שוברי הקופות של ישראל.
ואיזו רשימה משונה יש לנו השנה. continue reading…

אפרים קישון ושייקה אופיר בצילומי ״השוטר אזולאי״
בעוד חודש מהיום, 29 בינואר, ימלאו עשר שנים לפטירתו של אפרים קישון, שהוא מבחינתי אבי הקולנוע הישראלי. בעשר השנים שחלפו מאז מותו, הסדירו בני משפחתו את כל ענייני העיזבון וכעת אפשר להתחיל לחגוג את המורשת שקישון השאיר לנו. במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר בביתו של קישון, ברחוב המתנדב בשכונת אפקה (שם גר כעת בנו מנישואיו הראשונים, הווטרינר רפי קישון), הוכרז על פסטיבל קישון להומור, שיתחיל ב-19 בינואר עד 31 בו. הפסטיבל יקיף את פעילותו של קישון בשלושה תחומים – ספרות, תיאטרון וקולנוע.
האטרקציה הגדולה מבחינתי היא הקרנתם בסינמטקים של תל אביב וירושלים של חמשת סרטיו של קישון בעותקים דיגיטליים מחודשים. זו פעולת השיקום הדיגיטלי השנייה שסרטיו של קישון זוכים לה – הראשונה היתה בתחילת שנות ה-2000, כשמכר קישון את זכויות סרטיו לאחים אדרי, שהוציאו אותם לראשונה בדי.וי.די, אחרי עבודת שיפוץ נגטיבים לא מבוטלת. רק מה: בסאונד הם לא נגעו וחלק מהסרטים בדי.וי.די מכילים פסקול צורם. אני מקווה שאם כעת הנגטיבים נסרקו מחדש כדי להכין עותקי DCP, שאולי גם מישהו העביר יד מקצועית על קבצי הפסקול (זה היה חיוני במיוחד ב״תעלת בלאומילך״, סרט שעובודת הסאונד בו כה חשובה, והיא הופכת לעבודת רעש בעותק הדי.וי.די). אבל זה הדבר שאני כרגע הכי מחכה לו בינואר בסינמטקים: לראות את כל הקישונים על מסך גדול (צריך לזכור: קישון תמיד עבד עם צלמים אדירים. פלויד קרוסבי, זוכה האוסקר על ״טאבו״ של פ.וו מורנאו, וזוכה גלובוס הזהב על ״בצהרי היום״, צילם לו את ״סאלח שבתי״; הצלם הבריטי הצעיר אלכס תומסון, לימים הצלם של ״הנוסע השמיני 3״, ״אגדה״ של רידלי סקוט ו״המבוך״, צילם לו את ״ארבינקא״; הצלם הישראלי-אנגלי מני ווין, צילם לו את ״תעלת בלאומילך״; ודוד גורפינקל, שהיה צלם שני ב״בלאומילך״, צילם את ״השוטר אזולאי״ ו״השועל בלול התרנגולות״).
במקביל למחווה הקולנועית יקיימו בספריית בית אריאלה אירוע סביב ההדפסות המחודשות של ספריו של קישון, ובתיאטרון הקאמרי – בו מוצגת כעת ההצגה על פי ״תעלת בלאומילך״ – יקיימו ערב של מערכונים ושירים של קישון.
בערב הפתיחה של כל החגיגה הזאת, בסינמטק תל אביב ב-19.1, יציג המפיק אריק ברנשטיין קטעים מתוך הפרק הראשון של הסדרה שיצרנו לערוץ 1 על תולדות הקולנוע הישראלי, פרק המוקדש לסרטיו של קישון ולהשפעתם על הקולנוע הישראלי, למרות חוסר הפרגון לו הוא זכה מצד תעשיית הקולנוע המקומית.
עד כאן הכרוניקה. ועכשיו הממתק האמיתי של האייטם הזה. continue reading…
תגובות אחרונות