״משהו עוקב אחרי״ של דיוויד רוברט מיטשל, במסגרת ״טירוף בחצות״ בפסטיבל חיפה
שתי סקציות מסקרנות השנה בפסטיבל חיפה: האחת מוקדשת לסרטי אימה/נקמה/ז׳אנר. השנייה מפנה זרקור לטרנד המעניין של השנה בפסטיבלי הקולנוע: שובו של המערבון.
א. אימה
יש לפסטיבל חיפה כמה אנשים שאחראים על הבחירות הרפרטואריות של כמה מהמסגרות הצדדיות, ואני כבר יודע לסמוך עליהם. העיתונאי והמבקר האמריקאי דיוויד דארסי, למשל, עורך את מסגרת סינמארט, סרטים על אמנות ויצירה והוא מביא השנה את הסרט התיעודי על ניק קייב ואת העותק המשופץ של ״לילה של יום מפרך״. הוא מישהו שאפשר בכל שנה לסמוך על בחירותיו.
וכזה הוא גם ירון שמיר, אחד מאנשי הרפרטואר הקבועים של פסטיבל חיפה, שגם מקבץ להנאתו את מסגרת ״טירוף בחצות״, אותה הוא גם מציג. בשנה שעברה, למשל, הביא שמיר ארצה את ״נקמה כחולה״ של ג׳רמי סולנייר, ובזכותו התוודעתי לאחת מיצירות הביכורים הנפלאות של השנים האחרונות. לצידו הוא הקרין בשנה שעברה את ״אנחנו מה שאנחנו״ של ג׳ים מיקל, סרט על משפחת קניבלים, שהציג בפנינו את הנערה הישראלית לשעבר, אודיה ראש, שנה לפני שהיא כיכבה ב״המעניק״. והשנה, מקבץ שמיר ארבעה סרטי אימה, נקמה ואלימות נוספים למסגרת סרטי החצות שלו, ובראשה סרטו החדש של אותו ג׳ים מיקל, ״קר בחצות״, אחד מסרטי הז׳אנר המדוברים ביותר בעולם בשנה האחרונה, מאז בכורתו בפסטיבל סאנדאנס והקרנתו בפסטיבל קאן. מייקל סי. הול, סם שפארד ודון ג׳ונסון במותחן חדירה קשוח, שמהטריילר שלו נראה כמו אחד מסרטיו המוקדמים של מייקל מאן (כולל המוזיקה):
continue reading…
תגובות אחרונות