״השבט״. אחד הסרטים המדוברים בקאן השנה. ללא דיבורים, שפת סימנים וסקס

״השופט״, סרטו של דיוויד דובקין (״שוברים חתונה״) שהיה סרט הפתיחה של פסטיבל טורונטו ביום חמישי האחרון, יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל חיפה, שיציין את מהדורתו ה-30. בסרט מככבים רוברט דאוני ג׳וניור ורוברט דובאל (אבל תויג תחת רובריקת ״האכזבות״ אחרי בכורתו).

אחרי שפורסמו שמות הסרטים בתחרות הישראלית, עכשיו מגיע תור הסרטים הזרים הבולטים, שמגיעים לחיפה מפסטיבלי העולם: קאן, ונציה וסאנדאנס. סרטים בולטים נוספים, שייפתח במוצאי סוכות, 9.10, הם:

continue reading…

מסך ההצבעה לפרסי אופיר באתר האקדמיה

האם האקדמיה הישראלית לקולנוע עוזרת לקולנוע הישראלי או מזיקה לו?

ביום חמישי פרסמתי את מדגם פרסי אופיר שלי, ובו התחזית שלי ש״גט״ יזכה בפרס אופיר, ולא ״אפס ביחסי אנוש״. רבים – בעיקר צופי קולנוע רבים שראו את ״אפס ביחסי אנוש״ ואהבו אותו-עד-השתגעו עליו – שאלו אותי ״איך זה יכול להיות״? התשובה נמצאת בטקסט הבא, שנכתב לפני חמישה שבועות.

זהו החלק הרביעי והאחרון (בינתיים) בסדרה ״מה הבעיה של הקולנוע הישראלי״ שפורסמה בחודשים האחרונים בכתב העת החדש ״ליברל״. לקריאת הכתבות הקודמות: חלק א׳, הכרטיסים. חלק ב׳, המפיצים. חלק ג׳, הפסטיבלים. ועכשיו חלק ד׳.

continue reading…

״יונה ישבה על ענף והרהרה על הקיום״ של רוי אנדרסון

הפרסים בפסטיבל ונציה חולקו ממש עכשיו והזוכה בפרס אריה הזהב הוא הבמאי השוודי רוי אנדרסון, על סרטו "יונה ישבה על ענף והרהרה על הקיום״. זהו החלק השלישי בטרילוגיה של אנדרסון שהתחילה עם ״שירים מהקומה השנייה״ ו״אתם, החיים״. אנדרסון, ז׳אק טאטי של ימינו, הוא אחד הבמאים האהובים עליי, וזכייתו משמחת אותי מאוד. עכשיו נשאלת השאלה: מתי נראה את סרטו בישראל.

״בירדמן״ של אלחנדרו גונזלס איניאריטו שפתח את הפסטיבל וזכה בביקורות מעולות, יצא מטקס הפרסים בידיים ריקות.

שאר הזוכים:

בימוי: אנדריי קונצ׳לובסקי על ״לילות לבנים של דוור״

הפרס הגדול של חבר השופטים: ״מבט של שקט״, סרטו התיעודי של ג׳ושוע אופנהיימר, שממשיך את סרטו הקודם, ״מעשה ברצח״, על טבח האזרחים באינדונזיה.

פרס מיוחד של חבר השופטים הוענק לסרט הטורקי ״סיבאס״.

שני פרסי המשחק הוענקו לשחקני הסרט הניו יורקי ״לב רעב״, אדם דרייבר (מ״בנות״ והדארת ויידר הבא) ואלבה רורוואכר.

בזאת ננעל פסטיבל ונציה. ובינתיים, בסוף השבוע נפתח פסטיבל טורונטו.

שלושה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה. ויש לנו סרט חדש במקום הראשון. אחרי עשרה שבועות במקום הראשון, יורד ״אפס ביחסי אנוש״ למקום השני, ו״התבגרות״ – שקיבל מחמישה מבקרים את הציון המקסימלי – זינק לפסגה. עוד חדשים בקולנוע: ״אדם הגון״, הסרט התיעודי המבוסס על יומני של הימלר, ראש הס״ס. וכך תוכלו להחליט מה לראות: ״איש מבוקש מאוד״, ״איש חשוב מאוד״ (בטלוויזיה), ״איש נובמבר״ או ״אדם הגון״. וגם ״שני פנים לינואר״, שאני לא יודע מה זה.

הנה הטבלה החגיגית של השבוע:

continue reading…

"התבגרות״ (״בויהוד״)

continue reading…

רונית אלקבץ מחכה לשמוע את תוצאות המדגם של ״סינמסקופ״. ״גט, המשפט של ויויאן אמסלם״

אמש ננעלה ההצבעה הממוחשבת לפרסי אופיר, שנמשכה שלושה ימים. הטקס יתקיים בעוד שבועיים וחצי, ביום ראשון, 21.9, בהיכל התרבות באשדוד, וישודר בערוץ 10.

במקביל להצבעה הרשמית באתר האקדמיה, פניתי לכמאה חברי אקדמיה וביקשתי לדעת מהם לאיזה סרט הם הצביעו. השנה, בגלל שצפיתי שקטגוריית השחקנית הולכת להיות הכי קשה וצמודה (ולא העליתי על דעתי עד כמה), ביקשתי לקבל גם את שמות השחקן והשחקנית להם הם הצביעו.

הנה תוצאות המדגם, שעשויים לאכזב את כל מי שקיווה ש״אפס ביחסי אנוש״ של טליה לביא הולך לזכות בפרס הסרט:

continue reading…

״רשימות קצמן״

שמואל קצמן – האיש שהמציא את המעברות, את הלינה המשותפת בקיבוצים, את המחיקון (ואת האנטי מחיקון), את התריסים ומי שכתב את המקאמה המפורסמת ביותר במדינה. ועכשיו מתברר שהוא גם האיש שאחראי על המחדל של מלחמת יום כיפור. ״רשימות קצמן״, סרטו של אמנון וינר, מוקרן היום בסינמטק תל אביב (חינם למנויים). בדף הפייסבוק של הסרט מצטברות כבר לא מעט ביקורות של יוצרים, מבקרים וצופים שכבר ראו את הסרט, בסוף השבוע הראשון להקרנתו, לפני שבוע. הנה, בלעדית לנו, עוד סצינה אירונית ומשעשעת על גדולתו של האיש הנערץ הזה, שנתן לראשי המדינה את העצות הכי גרועות, והפך לאגדה:

רוצים לראות עוד סצינות מהסרט? עברו לכאן.

ההצבעה של חברי האקדמיה על פרסי אופיר תסתיים בשעה 22:00. אני מניח שתוך זמן קצר ינפיק המחשב פלט עם התוצאות ושמות הזוכים, אותם יצטרכו ראשי האקדמיה לשים בכספת עד ל-21 בספטמבר, יום ראשון, אז יתקיים טקס פרסי אופיר שיעובר בשידור חי בערוץ 10 מאשדוד.

אבל לי אין מחשבים. ביומיים האחרונים פניתי לכמה עשרות חברי אקדמיה בבקשה שישתתפו במדגם פרסי אופיר שלי, כדי שאוכל לבשר לכם כבר מחר מי הולך לזכות במקום לחכות שבועיים וחצי. ואני צריך לשבת ולספור את התוצאות באופן ידני. וממבט ראשון, פניי מחווירות: זה צמוד!

בעוד אני סופר את קולות המדגם, אני שואל אתכם: מי לדעתכם הולך לזכות השנה בפרס אופיר? לא מי צריך לזכות, לדעתכם, או מי הייתם רוצים שייזכה, אלא מי אתם מהמרים שיזכה בפועל. קדימה, המרו בתגובות.

====================

ובינתיים, התפרסמה תוכניית פסטיבל לונדון, והנוכחות הישראלית בו מאסיבית: ״הנסיך הירוק״, ״ערבים רוקדים״, ״אפס ביחסי אנוש״, ״הגננת״, ״גט, המשפט של ויויאן אמסלם״, ״בורג״ ו״את לי לילה״. שבעה סרטים ישראליים בפסטיבל אחד. חסר תקדים. מבין הסרטים, רק ״הנסיך הירוק״ משתתף בתחרות הרשמית (פרס גריסון לקולנוע תיעודי), והוא מוצג בהודעה לעיתונות כהפקה גרמנית (קדימה, סקנדל!).

ובתוכנית היום של ״סינמסקופ״ ברדיו הקצה: האם יום הקולנוע הישראלי, שמתקיים היום, הוא טוב או רע לקולנוע הישראלי? וגם: מוזיקה מתוך ״בויהוד״ (״התבגרות״) של ריצ׳רד לינקלייטר. וגם דיבור על ספוילרים ועל סרטי ריגול. וגם תקלה מצערת ומאוד מאוד מבאסת: העליתי לשידור את תומר קמרלינג מבקר הקולנוע של ״פנאי פלוס״ ו״בלייזר״ לשיחה על ״בויהוד״, אבל בגלל תקלה ממש מעציבה היא לא הוקלטה. סליחה תומר. היית מעולה. אני יצאתי פארש וטירון (תוכנית שלישית, המון כפתורים, עוד לא בקיא בכולם). אני חייב לך אחד.

תוכן העניינים:

0:00. פתיח. התוכנית מוקדשת לבחור ששיחק עם החוליו שלו כל הסרט.

5:00: האם אני עושה ספוילרים?

12:30: מוזיקה מתוך ״בויהוד״ (״התבגרות״), וקצת-קצת דיבורים (במקום הרבה-הרבה).

22:00: ״איש נובמבר״ מול ״איש מבוקש מאוד״. מה ההבדל?

32:00: יום הקולנוע הישראלי. טוב או רע? (וגם: שיר נורא יפה מתוך ״פרינסס״)

הנה הפודקאסט:

אפשרויות האזנה נוספות:

באתר של רדיו הקצה (בו תוכלו להאזין לעוד תוכניות: של קוואמי, קוטנר, נדב רביד, ירון טן-ברינק וכו׳)

באתר של icast, בו תוכלו גם להוריד קובץ mp3 של הפודקאסט ולעשות מנוי באייטיונז לתוכניות הבאות.

ובשידור חי, כל יום שלישי ב-14:00, ברדיו הקצה.

עקיבא ברקין, מי שהיה היוזם של הקמת סינמטק תל אביב ומנהלו הראשון, הלך שלשום לעולמו בביתו בתל אביב. הלווייתו התקיימה לפני שעה קלה. אני ידעתי כל השנים האלה שאלון גרבוז הוא המנהל של סינמטק תל אביב ב-40 שנות קיומו, אבל גרבוז – שעדכן אותי בפטירתו של ברקין ופרסם מודעת אבל לזכרו היום ב״ידיעות אחרונות״ – נכנס לתפקיד רק שנה אחרי הקמת הסינמטק, וירש את תפקידו מברקין. בעת הקמתו שכן סינמטק תל אביב בבית עובד העיריה ברחוב פומבדיתא (שאני לגמרי בעד להתקין אותו שוב לאולם קולנוע, עכשיו עם ציוד ההקרנה הדיגיטלי הזמין והנוח יותר ממקרנות הפילם הישנות).

חוץ מהעובדה שהוא האיש שייסד את סינמטק תל אביב ב-1973, ברקין חיבר כמה ספרים, אחד מהם נקרא ״אמיל, עלייתו ושקיעתו של במאי סרטים״. על גב הספר כתוב תקציר ביוגרפי של האיש:

continue reading…