הסרט התיעודי ״אדם הגון״, שחושף את יומניו ומכתביו האישיים של היינריך הימלר, ראש הס״ס, מוקרן עכשיו בסינמטקים (ומועמד לפרס אופיר). הסרט הוא הפקה ישראלית-גרמנית-אוסטרית בראשות הבמאית ונסה לאפא, שהשיגה גישה ראשונה ובלעדית ליומניו של הימלר שנמצאו בתל אביב, ובעזרת עבודה ארכיונית מרשימה יצרה מסמך – מיושן בסגנונו, אבל מרשים במלאכתו – המציג איך נראו חייו האישיים של נאצי בכיר – אנטישמי, הומופוב, לאומן. הסרט מציג בצורה אירונית את המושג ״הגון״. עבור הימלר לא היה ספק שחייל ס״ס, כמוהו, חייב להיות איש הגון. וחלק מההגינות הזאת היא לטהר את גרמניה מכל מי שמחליש אותה (בעיקר, הומואים ויהודים). אנחנו מביטים בניסוחיו המוסריים של הימלר בהשתוממות אירונית: האין הוא עיוור לעבדה שאדם שמארגן רצח סיטונאי של בני אדם אינו יכול להיחשב הגון? אבל בעולם שבו המוסריות היא דבר נזיל ומשתנה כמו שערו היציג של מטבע עובר לסוחר, בעולם שאין בו מוסר אבסולוטי, כל אדם, כל מדינה וכל תקופה מגדירים לעצמם מה פירוש ״להיות הגון״. כל מה שנותר לנו הוא לשבת מול המסך ולתהות: בהנחה שאין אדם שלא חושב על עצמו שהוא הגון, האם סרט תיעודי שייעשה על כל אחד ואחד מאיתנו, כפרטים או כעם, בעוד שבעים שנה יוכל להציג גם הוא באור אירוני את מה שאנחנו תפסנו כ״הגון״, כ״צודק״ וכ״מוסרי״?

בואו נציץ קצת אל מאחורי הקלעים של הפקת ״אדם הגון״. continue reading…

זהו סוף השבוע שבו עלו למסכים גם ״לפני השינה״ וגם ״לפני החורף״. אולי שיתאחדו ל״לפני שינת החורף״ (״שנת החורף״, אגב, הוא סרט טורקי שיעלה בארץ בקרוב). שלושה סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלה: ״לפני השינה״ (ניקול קידמן מפחדת מקולין פירת); ״ג׳ו״ (הילד מ״מאד״, המלחין מ״מאד״, הלוקיישן של ״מאד״, הרעיון של ״מאד״ – נער ופושע מחפשים גאולה – אבל בסרט אחר); ו״עמוק למעלה״, סרט האימה שממשיך את הטרנד המאוס של הקיץ, סרטי found footage (״לפני הסופה״ ו״להציל את אקו״ באו לפניו).

בטבלה שלנו ״ג׳ו״ התמקם מעל ״לוסי״ (לוסי, תכירי את ג׳ו. ג׳ו, תכיר את לוסי). ו״עמוק למעלה״ התייצב מעל ״זינוק בעלייה״. בתקווה שהם ימשכו האחד את השני מעלה-מעלה.

ושימו לב לעוד טרנד שנחשף בטבלה: ״התבגרות״, ״ג׳ו״ ו״עיר החטאים 2״ הם סרטים שמגיעים מתוך סצינת הקולנוע התוססת של טקסס, וצולמו ברובם שם. שני סרטים נוספים הקיץ, ״פרנק״ ו״רובוטריקים 4״, צולמו בטקסס. אני מדבר על זה עם קצת יותר הרחבה בפודקאסט הקולנועי השבועי שלי, בדקה ה-21. כולל שיר.

אוקיי, הנה הטבלה:

continue reading…

ניקול קידמן ב״לפני השינה״

continue reading…

״אהבה היא מוזרה״ של איירה סאקס. מצטרף לפסטיבל חיפה

אז מה היה לנו כבר מחיפה? את רשימת הסרטים הישראליים בפסטיבל חיפה; את סרט הפתיחה והסרטים הבולטים; ואת התוכניות המוקדשות לסרטי החצות והז׳אנר (אימה ומערבונים). אבל פסטיבל חיפה מכיל עוד סרטים. הערב עלתה באתר הפסטיבל התוכניה המלאה המאפשרת הצצה לעוד כמה סרטים מדוברים ומסקרנים. וביניהם כמה סרטים שמגיעים הישר מהפסטיבלים בטורונטו ובטלורייד. למשל:

continue reading…

״רשימות קצמן״. הסצינה שצולמה היום לפני 13 שנה, לסרט שיצא רק השנה | צילום: אמנון וינר

11 בספטמבר. היום לפני 13 שנה התמוטטו מגדלי התאומים בניו יורק בפיגוע הטרור עצום המימדים בו ריסקו טרוריסטים של אל-קעידה מטוסי נוסעים לתוך המגדלים ולתוך הפנטגון. מטוס רביעי התרסק בשדה נטוש בפנסילווניה. אלפי הרוגים. 13 שנים אחר כך, הבידיון והתיעוד מתערבבים, ההומור והטרגדיה נשזרים זה בזה בסרט ״רשימות קצמן״ של חברי, אמנון וינר (כל הגילויים הנאותים, בפוסטים הקודמים).

המציאות: וינר היה במנהטן ב-11.9.2001, ודקות אחרי קריסת המגדלים הוא יצא לרחובות עם מצלמתו והתחיל לתעד. continue reading…

הבאטמוביל, מכוניתו של באטמן, צצה אתמול ברחובות דטרויט בצילומי ״באטמן נגד סופרמן״ – הסרט בכיבובם של בן אפלק (בתור באטמן), הנרי קאוויל (בתור סופרמן), איימי אדמס (בתור לויס ליין) וגל גדות (בתור וונדר וומן) בבימויו של זאק סניידר, ותוך דקות טוויטר ואינסטגרם התמלאו בצילומים של כלי הרכב מכל זוויותיו. ובכנות? הוא די דומה לטאמבלר, כלי הרכב הבאטמני מסרטי ״האביר האפל״ של כריסטופר נולן (נולן הוא המפיק של סרטו של סניידר).

תוספת, 8:00. זאק סניידר ראה את הצילומים הבאים בטוויטר, הזדעזע מאיכות הצילום החובבנית, הזווית הלא מחמיאה, וצבעוניות שנראית כאילו היא לקוחה מסרט של קן לואץ׳, אז הוא החליט לחשוף בעצמו איך נראה הבאטמוביל, עם צילום נורמלי, שייראה קצת יותר badass. הצילום שלו, כולל עקיצה למצלמי הסלולרי, מצורפים בסוף.

continue reading…

(הפוסט עודכן, רביעי 21:30)

וזה המייל ששלח איתן אבן, יו״ר האקדמיה הישראלית לקולנוע, למועמדים לפרס אופיר היום. המייל הזה הוא ניסיון לרדת מהעץ עליו הוא טיפס ביום ראשון, ושפורסם אתמול, כשבישר שהוא מבטל את חלוקת הפרסים הכספיים לזוכים בפרס. עד כה, רוב הזוכים בפרס אופיר קיבלו, לצד הפסלון, צ׳ק בסך כ-5,000 שקל. השורה התחתונה, למי שמתעצל לקרוא את המכתב: הכל בסדר, יש כסף.

continue reading…

היום בפודקאסט הקולנוע השבועי של ״סינמסקופ״ ברדיו הקצה: המלצות ואזהרות לסרטים בפסטיבל אוטופיה לסרטי מדע בדיוני ואימה, שייפתח במוצ״ש בסינמטק תל אביב; יום הולדת 35 ל״אפוקליפסה עכשיו״; סרטים ישראליים מוזיקליים; ועוד כל מיני עניינים וגם האוסף המוזיקלי הכי אקלקטי שמצאתי. הנה תוכן העניינים המפורט ואחריו הפודקאסט להאזנה בשלל פורמטים:

תוכן העניינים:

0:00: התוכנית היום מוקדשת לאיש שאמר ״הלו״.

6:21: כל החידושים בפסטיבל אוטופיה השנה, כולל המלצות.

21:00: למה יש כל כך הרבה טקסס בקולנוע פתאום? כולל השיר מתוך ״פרנק״.

30:00: יום הולדת 35 ל״אפוקליפסה עכשיו״, יליד 1979.

41:00: סוף שבוע עם סרטים ישראליים מוזיקליים בערוץ הקולנוע הישראלי (כולל השיר מתוך ״בננות״).

49:00: ״רשימות קצמן״: הסרט שצולם ב-11.9.2001 במנהטן דקות אחרי נפילת התאומים יוקרן בסינמטק תל אביב ב-11.9 (יום חמישי).

55:00: האם גם הילדים שלכם סובלים מקדחת ״לשבור את הקרח״?

אפשרויות האזנה נוספות:

באתר של רדיו הקצה (בו תוכלו להאזין לעוד תוכניות: של קוואמי, קוטנר, נדב רביד, ירון טן-ברינק וכו׳)

באתר של icast, בו תוכלו גם להוריד קובץ mp3 של הפודקאסט ולעשות מנוי באייטיונז לתוכניות הבאות.

ובשידור חי, כל יום שלישי ב-14:00, ברדיו הקצה.

(מעודכן ליום רביעי בבוקר, ראו עדכון בסוף)

ופתאום, שבוע וחצי לפני טקס פרסי אופיר, החליטה האקדמיה הישראלית לקולנוע, לשלוח מכתב למועמדים ולהודיע להם שאם הם יזכו השנה, הם יקבלו רק פסלון, בלי צ׳ק לצידו. זה המכתב שנשלח שלשום למועמדים, ושנחשף היום ב״וואלה״.

continue reading…

״משהו עוקב אחרי״ של דיוויד רוברט מיטשל, במסגרת ״טירוף בחצות״ בפסטיבל חיפה

שתי סקציות מסקרנות השנה בפסטיבל חיפה: האחת מוקדשת לסרטי אימה/נקמה/ז׳אנר. השנייה מפנה זרקור לטרנד המעניין של השנה בפסטיבלי הקולנוע: שובו של המערבון.

א. אימה

יש לפסטיבל חיפה כמה אנשים שאחראים על הבחירות הרפרטואריות של כמה מהמסגרות הצדדיות, ואני כבר יודע לסמוך עליהם. העיתונאי והמבקר האמריקאי דיוויד דארסי, למשל, עורך את מסגרת סינמארט, סרטים על אמנות ויצירה והוא מביא השנה את הסרט התיעודי על ניק קייב ואת העותק המשופץ של ״לילה של יום מפרך״. הוא מישהו שאפשר בכל שנה לסמוך על בחירותיו.

וכזה הוא גם ירון שמיר, אחד מאנשי הרפרטואר הקבועים של פסטיבל חיפה, שגם מקבץ להנאתו את מסגרת ״טירוף בחצות״, אותה הוא גם מציג. בשנה שעברה, למשל, הביא שמיר ארצה את ״נקמה כחולה״ של ג׳רמי סולנייר, ובזכותו התוודעתי לאחת מיצירות הביכורים הנפלאות של השנים האחרונות. לצידו הוא הקרין בשנה שעברה את ״אנחנו מה שאנחנו״ של ג׳ים מיקל, סרט על משפחת קניבלים, שהציג בפנינו את הנערה הישראלית לשעבר, אודיה ראש, שנה לפני שהיא כיכבה ב״המעניק״. והשנה, מקבץ שמיר ארבעה סרטי אימה, נקמה ואלימות נוספים למסגרת סרטי החצות שלו, ובראשה סרטו החדש של אותו ג׳ים מיקל, ״קר בחצות״, אחד מסרטי הז׳אנר המדוברים ביותר בעולם בשנה האחרונה, מאז בכורתו בפסטיבל סאנדאנס והקרנתו בפסטיבל קאן. מייקל סי. הול, סם שפארד ודון ג׳ונסון במותחן חדירה קשוח, שמהטריילר שלו נראה כמו אחד מסרטיו המוקדמים של מייקל מאן (כולל המוזיקה):

continue reading…