הארווי קייטל ב"כנס העתידנים"

אם כבר אספתם את העותק שלכם של תוכניית פסטיבל חיפה ואם כבר עלעלתם בו בוודאי הבחנתם בבשורה הלא-מעודכנת המופיעה בתחילת החוברת: הארווי קייטל, מדווחת התוכניה, יהיה אורח הפסטיבל, הוא יגיע לערב הפתיחה, להקרנת הבכורה של "כנס העתידנים" של ארי פולמן, שהוא אחד משחקניו. במסגרת האירוע יקבל קייטל אות הוקרה על מפעל חייו בקולנוע.

וכל זה אכן היה אמור לקרות, עד לרגע שבו התוכניה ירדה לדפוס. קייטל כבר הסכים, הכל היה סגור, התוכניה ירדה לדפוס. ואז הכל בוטל. continue reading…

"המחברת הגדולה"

סוכות עדיין קשה מאוד למצוא על הכרמל, אבל תוכניית הסרטים של פסטיבל רק נהיית מרשימה יותר משנה לשנה. אנחנו נמצאים בליבה של עונת הפסטיבלים העולמית: פסטיבל ונציה ננעל לפני שבוע, פסטיבל טורונטו ננעל שלשום, פסטיבל ניו יורק תכף מתחיל, פסטיבל לונדון תכף אחריו, הסרטים הלוהטים של השנה – ואלה שיתחרו על פרסי האוסקר בקרוב – נחשפים כעת ואנחנו בארץ יכולים רק לשבת מול האינטרנט ולקרוא עליהם. אבל השנה, עשרת ימיו של פסטיבל חיפה יעזרו לנו גם לפגוש לא מעט מהסרטים שעכשיו מייצרים כותרות.

כמו למשל continue reading…

תראו מה ראה אור: תוכניה מודפסת לפסטיבל חיפה ה-29 שייפתח ביום חמישי. ביוני הוחלט בפסטיבל ירושלים לוותר על התוכניה המודפסת ולקטוע את מפעל ההוצאה לאור המפואר של הקטלוגים של הפסטיבל ב-30 שנות קיומו. איכשהו חשבתי שבכך יינתן האות וכל הפסטיבלים יישרו קו לפי ירושלים ויעיפו את קטלוג הדפוס מהתקציב שלהם. אבל הנה, לא. פסטיבל שומרים על המסורת ומוציאים ספר בן 242 עמודים עם תקצירי הסרטים.

===============

סמנו לכם את התאריך: 15.9. כיתבו את שם הסרט: "12 שנות עבדות". זה התאריך בו הפך continue reading…

המון כמה כותרות שהצטברו לנו על המכתבה לפני יום כיפור ותוך כדי.

למשל, התמונה הנ"ל, שצילם חורחה גורביץ. ביום חמישי סיפרנו כאן על האירוע הדי מפתיע לכבוד "פרובידנס" שיתקיים בפסטיבל חיפה ביום שישי הקרוב (20.9), סרט שמתברר שנכתב בחיפה. צלם הסרט ואלמנת התסריטאי יהיו נוכחים בהקרנה. ובכן, עכשיו יש גם מזכרות: מכונת הכתיבה שעליה נכתב התסריט לסרטו של אלן רנה, והתסריט המקורי עצמו (הדראפט הראשון מתוארך כאן ל-1 בינואר 1976). אם פספסתם, קראו את האייטם משלשום, הוא די מפתיע.

================

יובל אדלר, הבמאי של "בית לחם", הוחתם על ידי continue reading…

ריי דולבי, האיש שהמציא את שיטת הסאונד הקרויה על שמו (דולבי), הלך לעולמו לפני ארבעה ימים, בגיל 80, אחרי מאבק גם באלצהיימר וגם בלוקמיה. צריך להגיד את זה בקום רם וצלול: ריי דולבי עשה מהפיכה ענקית בקולנוע, וצריך לדעת את זה (בעולם הקולנוע יודעים את זה מזמן: הוא והחברה שלו כבר זכו בעשרה פרסי אוסקר על פיתוחיהם בתחום הסאונד). continue reading…

מילים טובות להגיד, או לכל הפחות להרהר בהן, רגע לפני יום כיפור

אני מודה. להיות מבקר קולנוע אינו נתיב הקריירה הברור מאליו עבור מי שמחפש לקיים אורח חיים רוחני. בכלל, עולם התקשורת מלא מהמורות רוחניות שקל לא לשים לב אליהם ביומיום. אני בדרך כלל מנסה להתחמק ממכשלות כאלה, לפחות בשנים האחרונות. ניסיון לצמצם את לשון הרע, לנסות למתן את הציניות, לנסות להתייחס בכבוד ליצירות שאנשים עבדו עליהן והשקיעו בהן זמן וכסף, גם אם לא אהבתי אותן. אבל זה לא תמיד מצליח. לפעמים הדם נדלק וטקסט חריף וארסי נורה מהמקלדת. וגרוע מזה, לפעמים גם כשנדמה לי שאני כולי רגישות ואהבת אדם, הטקסט נקרא על המסך של אחרים באינטונציה אחרת, ומובן אחרת. וכן, גם כשנדמה לי שאני לא מעליב איש ורק מנסה לנהל דיון ענייני, יש המון אנשים שעשויים להיעלב, גם בלי שרציתי. ראיתי את זה השנה בעת הקרנות האקדמיה: בכל פעם שהחמאתי לסרט מסוים, קיבלתי 20 טלפונים או מיילים נעלבים מיוצרים של סרטים אחרים על כך שאני תומך בסרט אחד ולא בסרטם. קשה לצאת מזה בשלום. אז כן, גם דיון שאני חושב שהוא ענייני ותרבותי ונטול השמצות יכול להעליב. ומניסיוני, ראיתי לא מעט יוצרים שנעלבים גם כשמחמיאים להם על הסרט (כי המחמאה לא היתה על מה שהם חשבו שהוא עיקר הסרט). והכי מתסכל: הנעלבים הכי גדולים הם אלה שמסיבה כזו או אחרת לא כתבתי עליהם מילה. מכל אלה, מכולם, מכולכם, אני מבקש כעת סליחה. בין אם העלבתי במודע, או אם העלבתי בעקיפין, או אם פגעתי מבלי שבכלל התכוונתי או ידעתי, ורק בגלל המקצוע הפרובלמטי הזה שבחרתי בו, שממש מפיל לי את הלב בימים שלפני יום כיפור. אז לכולם, סליחה. אני מקווה שהיא תתקבל.

ומצידי, אני סולח ומוחל לכל מי שפגע בי והעליב אותי – בפניי (בפייסבוק, בטוקבקים) או מאחורי גבי (לפעמים ממש מאחורי גבי, בשורות מאחוריי בהקרנות בסינמטק) – לכל מי שהכעיס והקניט אותי. מוחל, מוחל, מוחל. לא מוכן שאיש ייענש משמיים בגללי. שתהיה שנה טובה, גמר חתימה טובה, ושתהיה לנו שנה של דיונים איכותיים על אמנות, בלי נעלבים.

נתראה כאן אחרי הצום ונתחיל להתעסק עם פסטיבל חיפה.

"עומר" של האני אבו-אסעד

אני מחפש אייטמים על הסרטים הישראליים בפסטיבל טורונטו – "בית לחם", "מקום בגן עדן" ו"פלאות" – ובקושי מוצא (חוץ מאשר את הביקורות של תום שובל על שני האחרונים במגזין הקנדי "סינמה-סקופ" – שבכל פעם שאני מלנקק אליו אני צריך להזכיר שאני הייתי עם השם הזה קודם). אבל מי שמושך לא מעט תשומת לב תקשורתית בטורונטו הוא הבמאי הנצרתי האני אבו-אסעד, שמציג שם את סרטו "עומר", שכבר זכה בפרס "מבט מסוים" בפסטיבל קאן, ובטורונטו הוא בעיקר גונב את ההצגה ל"בית לחם" (לשניים יש, ככל הנראה, סיפור די דומה, על משת"פ פלסטיני ויחסיו עם איש השב"כ שמפעיל אותו). "עומר" כבר עושה זמזומים של נציג האיזור השנה באוסקרים (כנציג הרשות הפלסטינית, לא ישראל). אבו-אסעד, בזכות "גן עדן עכשיו" ו"פורד טרנזיט" המבריקים, שניים מהסרטים האהובים עלי שנעשו בין הים התיכון לנהר הירדן בעשורים האחרונים, הוא אחד הבמאים ילידי ישראל הכי מבטיחים ומסקרנים שעובדים כרגע בעולם continue reading…

לפני יומיים הזכרתי כאן את "מלאכים בשמי ברלין" של וים ונדרס בהקשר של "כנס העתידנים". הלילה מגיעה הבשורה שהשחקן הגרמני אוטו סנדר, מי שגילם את המלאך קסיאל (לצידו של ברונו גאנץ, שגילם את המלאך דמיאל), הלך לעולמו בגיל 72, ממחלת הסרטן. סנדר גם מוכר לקהל הבינלאומי בתור מפקד הצוללת ב"הצוללת" ("Das Boot") של וולפגנג פיטרסן.

ג'ון גילגוד ב"פרובידנס" של אלן רנה. סרט צרפתי על סופר אנגלי שחי באמריקה ושנכתב בחיפה

זה הולך להיות אחד האירועים המסקרנים ביותר בפסטיבל חיפה, ועבור חורחה גורביץ זה גם מעין חלום שהתגשם. כבר כמה שנים שגורביץ, צלם קולנוע ("אושר ללא גבול", "שלג באוגוסט", "חימו מלך ירושלים") ובמאי ("בדרך אל החתולים"), חלם להביא ארצה את ידידו והמנטור שלו, הצלם הארגנטינאי ריקרדו ארונוביץ, יחד עם עותק של הסרט "פרובידנס" (1977), שצילם ארונוביץ לאלן רנה. אבל הסרט הזה, סרט צרפתי דובר אנגלית על שחקן בריטי שחי בארצות הברית, היה תקוע בתוך תסבוכת משפטית שלא איפשרה את הקרנתו. השנה, התסבוכת הזו סודרה ועותק דיגיטלי מחודש ומשופץ של "פרובידנס" הוקרן בפסטיבל ונציה. וביום שישי הבא (20.9) ב-14:00 יגשים גורביץ סוף סוף את החזון שלו: עותק חדש של הסרט יוקרן, בנוכחות הצלם, ריקרדו ארונוביץ (מי שבהמשך הקריירה שלו צילם לאטורה סקולה את סרטיו המפוארים ביותר: "הנשף" ו"המשפחה". אגב, גם סרטו החדש של סקולה – מחווה דוקומנטרית למנטור שלו, פדריקו פליני – יוקרן בפסטיבל חיפה בסמוך לבכורתו בוונציה).

גורביץ וארונוביץ, שניהם צלמי קולנוע ילידי ארגנטינה, הכירו בארץ, כשארונוביץ צילם את "חנה ק." של קוסטה גווראס. מאז הם נשארו בקשר, ובשבוע הבא גורביץ יארח את ארונוביץ לשיחה ולכיתת אמן על צילום. זה יקרה ביום שישי הבא ב-10:00 בבוקר (הנה האירוע בתוכניית פסטיבל חיפה, יש להירשם אליו מראש במייל של איגוד טכנאי הקולנוע: act@act.org.il), וב-14:00 יוקרן הסרט בסינמטק.

אבל ההפתעות לא נגמרות. מתברר continue reading…

ארי פולמן ורובין רייט על הסט של "כנס העתידנים". באדיבות: בריג'יט פולמן כנופיית סרטים

למה? ההסבר כאן.