לצוד מיניונים
שני סרטים חדשים נכנסו השבוע לטבלת המבקרים שלנו: "לצוד פילים" של רשף לוי, ו"גנוב על המיניונים", שניהם אמורים להביא כ-200,000 צופים במהלך חופשת הקיץ, שניהם דוברי עברית. כדי לדעת מי נכנס גבוה ומי נכנס לאמצע הטבלה, קפצו פנימה.
מודה אני לפניך…
עדכון מהקופות באמריקה: "למלא את החלל" של רמה בורשטיין יחצה היום את קו מיליון הדולר בהכנסות. הוא יהפוך לסרט הישראלי התשיעי שעושה את זה באמריקה. רשימת הסרטים הישראליים הכי קופתיים באמריקה נמצאת כאן. אגב, "אייסמן" גם מתקרב לשני מיליון דולר בהכנסות, אבל למרות העובדה שמדובר בבמאי ישראלי ובמפיק ישראלי, זה לא סרט ישראלי. אבל ברמת הטריוויה והאנקדוטה אפשר לצרף אותו לרשימות.
===================
איתן וייץ בבלוג שלו שואל שאלה טובה: כמה אנגלית יש ב"הבן של אלוהים", סרטם החדש של ארז תדמור וגיא נתיב continue reading…
הפוסט הזה מכיל המון מידע. כולל הצצה לסרט הבא של רוני קידר, ומידע על הסרט הבאמת הבא שלה, ועל הסרט החדש של נדב לפיד וצילום בלעדי על מאחורי הקלעים של החולצה של גאיה שליטא-כץ. אל תשאלו, מלא אקשן.
ביום שישי יתקיים אירוע הנעילה של המחזור השני של חממת התסריטים של ירושלים. כשהמחזור השני יצא לדרך, בדצמבר, כתבתי בהרחבה על החממה, שהוקמה על ידי רנן שור ובית ספר סם שפיגל, ואיך היא בדיוק פועלת. שם החיבה שלה בתקשורת הוא "סאנדאנס של ירושלים" (כשם שפרסי אופיר הם "האוסקר של ישראל"), אבל זה לא בדיוק ככה. הסברתי שם בדיוק את ההבדלים.
אירוע הנעילה של החממה יתקיים במשכנות שאננים ביום שישי בבוקר, כשעשרת משתתפי החממה – חמישה ישראלים וחמישה זרים – יעלו ויעשו פרנזטציה (פיץ') לפרויקט שלהם מול צוות שופטים ושלל אנשי הפצה אירופאים שהגיעו ארצה כאורחים. השופטים יחליטו איך לחלק בין המשתתפים מענק הפקה בסך 80,000 דולר, והאורחים ינסו למחרת לסגור דילים בין היוצרים ומפיקיהם לקופרודוקציות. במוצאי שבת יוכרזו הזוכים.
כדי להמחיש לקהל איך יראה הסרט אותו הם מדמיינים בראשם, בחרו כמה מהמשתתפים בפיץ' לצאת ולצלם לסרטם טריילר פיקטיבי – מעין פיילוט, אם תרצו – שמציג משהו מהסגנון והאווירה שהם מתכננים לסרט המלא. לפני כמה חודשים פנתה רוני קידר לאתרי המימון הקהילתי בבקשה לתמוך במימון הפקתו של טריילר כזה. תמכתי גם. ולכן, הנה בהקרנת בכורה עולמית – יומיים לפני הבכורה הרשמית באירוע הפיצ'ינג של חממת התסריטים הירושלמית – הנה הטיזר-טריילר ל"משפחה", סרטה הבא של רוני קידר ("ג'ו ובל"), על צלמת שרוצחת את כל משפחתה ואז רוכבת על אופניה לקליניקה של הפסיכולוגית שלה כדי לדבר על זה. גאיה שליטא-כץ (שמשחקת בסדרת הנוער "החממה", שזה צירוף מקרים מוחלט עם הכותרת של הפוסט הזה) היא הצלמת. שרון טל, ניתאי גבירץ, עירית גדרון ועמי ויינברג הם בני המשפחה. גיא רז ("כלבת") צילם. קבלו:
יש עוד הרבה עדכונים, רגע.
אבל בעצם, יכול להיות ש"משפחה" בעצם לא יהיה סרטה השני של קידר. continue reading…
"סטארבאק" של קן סקוט היה להיט ענק במולדתו, קנדה, ומצליח יפה גם בישראל (גיל, כמה צופים?). ובכלל, זה סרט חמוד מאוד. הבעיה היא שהאמריקאים לא מוכנים לראות שום דבר בצרפתית, או שום דבר עם תרגום, אז דרימוורקס גייסו את סקוט שיבצע את סרטו פעם נוספת, הפעם באנגלית. עם וינס ווהן בתפקיד הראשי. הפעם הם קוראים לזה "Delivery Man". "השליח"? הבעיה היא, אפרופו "דופקים התמחות", שנראה שהאמריקאים כבר לא מוכנים לראות שום דבר עם וינס ווהן, אז האם הם יסכימו לראות אותו כאן. הסרט ייצא בארצות הברית בנובמבר, ויהיה מעניין לראות האם יביאו אותו לישראל, אחרי שהסרט המקורי כבר זכה להצלחה, וכמה אנשים קלולסים יקנו כרטיס לסרט ותוך רבע שעה יגידו לעצמם "רגע, כבר ראינו את הסרט הזה". ככה נראה הטריילר. זהה למקור, לא?
קולנוע גת, אתמול
בשבועות האחרונים הוצג בקולנוע גת סרטו של רמין בהראני, "בכל מחיר". הכרזה התלויה מחוץ לקולנוע קידמה את הסרט באמצעות הציונים שנתנו לסרט מבקרי הקולנוע מאיר שניצר, יעל שוב ואבנר שביט. ארבעה כוכבים נתן כל אחד מהם לסרט. אלא שלא. רק היום, אחרי שהסרט כבר ירד מהמסכים, גילה שביט – השוקד כעת בפריז על הדוקטורט שלו – שהוא מופיע על הפוסטר למרות שהוא מעולם לא נתן לסרט ארבעה כוכבים. למעשה, הוא בכלל לא ראה את הסרט. איך הגיעו ארבעת כוכבי השביט לפוסטר? ביונייטד קינג הבטיחו לברר.
מיונייטד קינג מגיבים: "המגזין 'טיים אאוט' פרסם בטבלתו שאבנר שביט העניק לסרט 'בכל מחיר' 4 כוכבים".
בדקתי. ואכן, בגיליון 553 מופיע בטבלת הפילמוגרף ציון ארבעה כוכבים של אבנר שביט ל"בכל מחיר". כך שאני באתי בטענות למפיצים והם אומרים לי "זה אתם, העיתונאים אשמים". צמד-חמד, מפיצים ומבקרים. בתור מי שמתפעל בשבועות האחרונים את טבלת המבקרים של "סינמסקופ", ולא פעם טועה בשיבוץ כוכביו של זה בעמודה של ההוא, הייתי מציע לאמץ גישה של בדיקה כפולה. הפתרון שלי לכך הוא שימוש בטבלה קלה לעדכון, שבה טעות מרגע שמתגלה מיד מתוקנת (מיתרונות האינטרנט על פני הדפוס). לכן, אני מניח, יש המוסיפים למודעות את ראשי התיבות טל"ח.
ובינתיים, בקולנוע גת כבר לא מציג "בכל מחיר" אלא "האשליה" למרות שהפוסטר עדיין שם. אכן, אשליות. השיעור שלמדנו הפעם: לא להאמין לפרסומים על פוסטרים של סרטים.
איך עלינו בכלל על כל הבלאגן הזה? הכל התחיל כאן.
חצי שנה אני מחזיק כבר את המדור החודשי הזה, שמסכם את אירועי החודש האחרון בבלוג, והפעם מתגלעים הסדקים. שני דברים מילאו את רוב הזמן שלי החודש: ימי צילום לסדרה תיעודית חדשה והקרנות אקדמיה. לפיכך, החמצתי לא מעט מהסרטים השוטפים המוצגים בבתי הקולנוע. אני תוהה האם "בית ספר למפלצות", "בכל מחיר" ו"בלינג רינג" היו נכנסים לתוך רשימת הסרטים הכי טובים שראיתי החודש, אם הייתי מספיק לראותם אותם. מצד שני, כבר מעקצץ לי באצבע להכניס פנימה את "מקום בגן עדן", "מי מפחד מהזאב הרע", "הנוער" ו"הבן של אלוהים" שראיתי החודש, אבל ההחלטה כרגע היא לדרג את הסרטים המוצגים מסחרית בבתי הקולנוע. אולי יהיה מקום לשנות את זה בעתיד. נראה. כך או כך, זה דירוג הסרטים הטובים שראיתי החודש בבתי הקולנוע:
מתוך "שלגיה" של פבלו ברחר
חלק א' היה אתמול. ועכשיו, עוד קצת סרטים מתוכניית פסטיבל ירושלים. הנה שני סרטים שמציעים טוויסט קודר על אגדות ילדים. אחד מהם הרשים אותי למדי.
מתוך "נימפומנית" של לארס פון טרייר
בפנים: הצצה ראשונה לסרט החדש של לארס פון טרייר # הפיקסיז לצפייה ישירה # הסרטים הכי טובים של השנה בפסטיבל ירושלים # הסרט הישראלי הראשון שמביא מאה אלף צופים השנה # ועוד…
אם לא הייתם בסינמטק בלילה הלבן, החמצתם את הקרנת סרטיו של אורי זהר ואת ההקדמה שנשא שם רנן שור, מי שהיה עוזר הבמאי שלו ב"הצילו את המציל". אבל אל דאגה, "סינמסקופ" מגיע לישועה: הסרט הקצר של שור, "חתונה בירושלים", והטקסט שהוא אמר בסינמטק לפני הקרנת "מציצים", "עיניים גדולות" ו"הצילו את המציל", נמצאים כאן.
===============
החצי הראשון של שנת 2013 מגיע היום לסיומו, וזה משמש לאנשי "אינדי-ווייר" תירוץ כדי לפנות למבקרים ברחבי העולם ולשאול אותם מה היו הסרטים הטובים שהם ראו עד כה השנה. continue reading…
מתוך "הגנן" של מוחסן מחמלבף
בחלק הראשון של סקירת סרטי פסטיבל ירושלים, שייפתח ביום חמישי הקרוב (4.7), אני מביע דאגה לגבי מה שקורה בפסטיבל ירושלים מבחינה ניהולית, וזאת בשעה שמבחינה רפרטוארית, תודה לאל, נראה שעדיין יש מה לראות שם. הפסטיבל הזה יקר וחשוב לי, לא יודע למה. לכן תגובותיי אליו עזות – כעס ודאגה, למשל, כשהעניינים נראים שם בעייתיים. ומצד הסרטים: זוכרים שכתבתי בהתלהבות על הראיון עם מוחסן מחמלבף, בעקבות הסרט שצילם בישראל? ובכן, ראיתי את הסרט והנה מחמלבף מגיע לישראל. איך הסרט? ומה המצב של שאר האירנים בפסטיבל? הנה בהרחבה:
ביים מתן פנקס מבית ספר מעלה בירושלים. 30 דקות. משעשע.
תגובות אחרונות