כותבות את עצמן

זה די מדהים. שלושה סרטים ראיתי ביממה האחרונה, ושלושתם כאילו נוצרו כטרילוגיה. אני מוקסם כשזה קורה, אבל גם משתומם. מאיפה מגיעים הפולסים האלה של סרטים שפתאום מגיעים בו בזמן אל המסך (אל המסך שלי, הם לאו דווקא סרטים שיצאו ממש עכשיו בעולם כולו) וכאילו הולכים יד ביד זה עם זה?
השלושה הם "סלסט וג'סי לנצח", אותו ראיתי אמש ושייצא בקרוב להפצה מסחרית על ידי יונייטד קינג, "שמע את קולי" (Sound of my Voice") שיוקרן בפסטיבל אייקון בסוכות ו"רובי ספארקס" (שעליו כתבתי אתמול) שיוקרן גם הוא בסוכות גם באייקון וגם בפסטיבל חיפה.









תגובות אחרונות