"שש פעמים"
ביום שני העליתי רשימה של ספקולציות שלי לגבי הסרטים הישראליים שעשויים להתחרות בתחרות העלילתית של פסטיבל חיפה. אתמול בצהריים פורסמה הרשימה הרשמית, והיא כמעט זהה לזו שאני ניחשתי (לא חשבתי על "החיים בינתיים" של ענר פרמינגר כאופציה, אחרי שכבר הוקרן בבכורה בפסטיבל דרום). הנה הרשימה המלאה והרשמית:
צולם הבוקר ברחוב מרגוטה ברומא. מי מקוראי הבלוג יודע לתרגם מה כתוב כאן? (לחצו על התמונה להגדלה). מקסים ומרגש בעיניי עד כמה אהבת הקולנוע בכלל ואהבת פליני פרט נוכחים ברחובות רומא.
ביום-יום אני שומע, בתור מבקר קולנוע, שאלה אחת שחוזרת על עצמה שוב ושוב: "יש משהו טוב לראות בקולנוע?". ב-15 השבועות האחרונים השאלה הזאת התחלפה ל"תהיה עונה שנייה?". התשובה היא: "לא יודע". הסאבטקסט הוא "לא נראה לי". המשאלה היא: "דווקא יהיה מסקרן להתחיל לעבוד עכשיו על עונה שנייה. יש עוד הרבה מה לספר". אבל בישראל, נדמה לי, עושים עונות שניות בעיקר לקומדיות, כמעט ולא לדרמות. ובכל זאת, גם אני מחכה לטלפון. אולי מישהו יחליט שכן.
היום מגיעה הסדרה "קטמנדו" לסיומה. continue reading…
מצד אחד, כשאתה סוף סוף לוקח חופשה קטנה, אתה רוצה להתנתק. אבל גג לארבע שעות רצופות. מצד שני, כשאני כבר כן מנסה להתחבר, להתעדכן ולעדכן, מתברר שהאינטרנט ברומא הוא סוג של סיוט, או בדיחה. ברוב המקומות שמבטיחים אינטרנט חינם, הוא לא עובד.
וכך, באמצע מוזיאון Maxxi לאמנות עכשווית שתכננה זאהה חדיד, קראתי לראשונה בתגובות שלכם את העובדה שטוני סקוט התאבד. באמצע דממת המוזיאון נפלטו ממני המילים בכותרת. אין לי לו את הרשת ולא את הסוללה להיכנס לאתרים כדי להעמיק בסיפור, אעשה זאת בהמשך. ואני מודה, שסיפורי התאבדויות מלחיצים אותי באופן כזה שעושה לי חשק קצת להפנות ממנו את מבטי ולהדחיק. בחיי, שאין לי מושג למה במאי מצליח (ומאוד מאוד משפיע: 'אהבה בשחקים' היה אחד הסרטים שעיצבו לוק של עשור שלם. מייקל ביי גנב את כל הקריירה שלו מטוני סקוט), למה איש שהוכתר לפני כמה שנים כאיד הכי חשוב בקולנוע הבריטי, יחד עם אחיו רידלי, ירצה ליטול את חייו. אם זה לא עניין של יותר מדי קוק או עניין עם מחלה סופנית, אני פשוט לא מבין את זה. חשבתי שזה איש שנמצא בהיפר תמידי. תאונת דרכים אני מבין. התאבדות לא.
טוני סקוט עשה מעט מדי סרטים,שאהבתי, אבל היה לו את הסגנון שלו (שלעיתים עיצבן אותי עד השמיים), אבל הוא ידע את העבודה. בתחילת שנות השמונים כיניתי אותו 'האח הפחות מוכשר של רידלי'. בשנים האחרונות חשבתי בדיוק ההפך.
הסרט שאני הכי אוהב של טוני סקוט נותר סרטו הראשון, 'רעב', עם דיוויד בואי, קתרין דנב, סוזן סרנדון והבאוהאוס עם 'בלה לוגוסי מת'. אני חייב להודות שגם 'השוטר מבוורלי הילס 2' היה שנים סוג של גילטי פלז'ר שלי.
כשתתיישב דעתי ואקרא עוד – אני מניח שזה מסוג הסיפורים שבעוד כמה חודשים נקרא עליהם באריכות בכתבת פרופיל טראגית ב'ואניטי פייר' – אנסה למצוא מילים נוספות. אבל אני לא מבטיח. כאמור, סיפורי התאבדויות ממש מלחיצים אותי. טוני סקוט ביים לעצמו סוף מחורבן.
זכרונותיכם הטובים מסרטיו יתקבלו כאן בברכה.
בשעה שעשרות נציגי תעשיית הקולנוע הישראלית אורזים מזוודות ומתכוננים להמריא מחרתיים לכיוון פסטיבל ונציה, אני מנצל את הימים האחרונים של חופשת הקיץ לנופש משפחתי קצר ברומא. בטח ניתקל זה בזה בשדה התעופה פיומיצ'ינו – הם ירוצו לטיסת החיבור שלהם לוונציה, ואנחנו נרוץ לטיסה שלנו חזרה לתל אביב.
ארבעה סרטים בלבד מוצגים השבוע ברומא באנגלית: "הנוקמים", "עלייתו של האביר האפל", "מדגסקר 3" ו"בלתי נשכחים 2", כך שאני לא בטוח שיהיו לי דיווחי קולנוע מכאן. אבל מי יודע. אני מתכנן ביקור בצ'ינה-צ'יטה, אז אולי משם אוכל לספר משהו קולנועי. מצד שני, אם אתם יודעים על משהו מעניין ששקורה השבוע ברומא ושווה ביקור – תערוכה, הופעה, אירוע – עדכנו אותי כאן.
אבל אני מתכנן להמשיך לעדכן את הבלוג כרגיל השבוע, אז הישארו איתנו. ואם אני לא מצליח לעדכן כאן, חפשו אותי גם בטוויטר או בפייסבוק.
פסטיבל ונציה ייפתח מחרתיים כשהוא גדוש בנוכחות ישראלית. ובשבוע שעבר כבר פורסמה הידיעה הראשונה לגבי פסטיבל חיפה (החל מ-29.9), עם אנגלופולוס וניקולס ריי ו"לורנס איש ערב" ומקרנה דיגיטלית חדשה באודיטוריום. כלומר, אפשר לחבר אחד ועוד אחד ולהתחיל לנחש די בקלות מה יהיו הסרטים הישראלים בתחרות בחיפה, לא?
– “מנתק המים" של עידן הובל, שפרש מפסטיבל ירושלים כדי לנסוע לוונציה, בטוח יהיה שם, לא?
– "הירושה" של היאס עבאס, שהוצג בוונציה, גם בטוח יהיה שם, לא?
– מה עם "לרדת מהעץ" של גור בנטביץ'. הגיוני שהוא יהיה שם, לא?
– ומה עם "חדר 514" של שרון בר-זיו?
– "עלטה" של מיכאל מאיר, סרט חיפאי, בטוח יהיה שם, לא?
– "איגור ומסע העגורים" של יבגני רומן, שיחזור עד אז מפסטיבל טורונטו, יהיה שם, לא?
– ומה עם "שש פעמים" של יונתן גורפינקל? האם יגיע מבכורתו בסן סבסטיאן אל התחרות בחיפה?
זה לגבי התחרות. מה לגבי ישראלים שעובדים בחו"ל? "לופר" של ריאן ג'ונסון בהפקת הראשל"צי רם ברגמן פותח את פסטיבל טורונטו. אולי הוא יפתח גם את פסטיבל חיפה? ו"אייסמן" עם ג'יימס פרנקו בבימוי הישראלי אריאל ורומן, אולי גם הוא יהיה בחיפה?
ואם בחיפה יצליחו להשיג בכורה של "המאסטר" של פול תומס אנדרסון, זה יצדיק את הפסטיבל כולו.
מה אתם יודעים לעדכן אותי שאולי החמצתי?
כך נראית יעל טוקר, השחקנית הראשית של "רווקה פלוס", סרטו החדש של דובר קוסאשווילי, באחת הסצינות בסרט:
"שמונה וחצי" של פליני, אלוף ישראל בקולנוע
לפני כשבועיים התפרסמו תוצאות המשאל שעורך המגזין הלונדוני "סייט אנד סאונד" מדי עשור בין מבקרי קולנוע ואנשי פסטיבל ואקדמיה לבחירת הסרט הטוב בכל הזמנים. במשאל השנה הדיח "ורטיגו" של אלפרד היצ'קוק מ-1958 את "האזרח קיין" של אורסון וולס מ-1941 מהמקום הראשון. עכשיו התפרסמה הרשימה המלאה של כל טפסי הבחירה ששלחו 846 אנשי הקולנוע שהשתתפו במשאל מ-73 מדינות בעולם וציינו 2,045 סרטים שונים.
ואתם בוודאי רוצים לדעת מה הצביעו הבוחרים הישראליים, ואילו סרטים ישראליים נמצאים ברשימה. לשם כך אנו פה.
הרשימה כוללת גם שבעה מצביעים מישראל: אלון גרבוז, אבינעם חרפק, דן ועדנה פיינרו, אריאל שוויצר, נחמן אינגבר ואורי קליין. משקלול טפסי הבחירה שלהם אני רואה ש"שמונה וחצי" ו"סיפור טוקיו" הם הסרטים האהובים עליהם. הנה טפסי הבחירה של כל אחד ואחד מהם (גרבוז סידר את סרטיו לפי סדר היררכי, כל השאר סידרו לפי סדר הא'-ב' באנגלית): continue reading…
כבר הרבה זמן לא היה לנו מקבץ תהיות וגלגולי עיניים אל מול בחירת השמות העבריים לסרטים מאת מפיצינו.
א.
לשרה פולי יש סרט חדש, ואף מרגש למדי, בשם "Take This Waltz". כן, על שם שירו של לאונרד כהן. אבל השם שבחרו לו אנשי קולנוע לב הוא דווקא "הוואלס האחרון". אבל כבר היה סרט בשם הזה: סרט ההופעה של The Band, שביים מרטין סקורסזי. למה?
ב.
זוכרים את "Judge Dredd" עם סילבסטר סטאלון? כן, סרט הקומיקס רב התקציב ודל ההכנסות שבוים על ידי דני קנון, שהיה אמור להיות ילד הפלא הגדול של הוליווד (שייבאה אותו מאנגליה) וכשלון הסרט הזה חיסל לו את הקריירה הקולנועית (הוא מתפרנס יפה בטלוויזיה האמריקאית). אז הנה מגיע רימייק תלת מימדי לסרט ההוא (או לסדרת הקומיקס שעליו הוא מבוסס). אבל שימו לב לאבולוציה של השמות בהוליווד ולתרגומי השמות בישראל. הסרט ההוא מ-1995 נקרא במקור "Judge Dredd". המפיצים בארץ לא רצו להסתבך עם המילה השניה, הורידו אותה והשאירו אותו רק בתור "השופט". לסרט החדש קוראים באנגלית "Dredd". ובעברית: "השופט דרד". חוק כלים שלובים, אה? מילה אחת יורדת שם, מילה אחת מתווספת כאן. אבל שימו לב לפוסטר של הסרט שכבר מופיע באתר של יס פלאנט ומופיע על מוניטורי הפלזמה בקומפלקס:
דראד?! זה לא דראד, זה דרד, עם סגול מתחת ל-ר' (מכיוון שהגרפיקאים של פורום פילם לא בקיאיןם בחוקי התעתוק, נעשה כאן תדרוך קצר: האות א' רלוונטית בתנועה ארוכה, כשיש A או U – וגם אז, אגב, היא לא תמיד נדרשת – E היא תנועה קצרה, וגם צליל אחר, לכן לא קשור לתעתק אותו עם א'. ע"ע: צ'ק, בק). מכיוון שהפוסטרים בימינו הם רק קבצים דיגיטליים המוקרנים על מסכי פלזמה, יש סיכוי שלתקן את זה זה רק עניין של לחיצת כפתור ולא של הדפסה חוזרת.
ג.
טעויות בתרגומים זה דבר, אבל תרגומי שכל מטרתם הוא לבלבל אותנו ולזרוע כאוס זה כבר ממש מעצבן. והנה זה הולך לקרות לנו בקרב הגדול של אוליבר סטון נגד ג'ון הילקוט. לאוליבר סטון יש סרט חדש בשם "Savages". אנשי ג.ג הולכים להפיץ אותו ב-27.9 תחת השם – היכונו… – "ללא חוקים". וזה הולך לעשות לנו בלאגן קוגניטיבי לא פשוט כי שבועיים אחר כך אנשי קולנוע לב הולכים להפיץ את סרטו החדש של ג'ון הילקוט, "Lawless". עדיין לא נקבע לו שם בעברית. אבל אני מציע לקרוא לו "פרא אדם". להחזיר להם.
(אגב, עניין "ללא חוק" עשוי להיפתר ללא קרב יריות בין המפיצים. סרטו של סטון יצא באמריקה לפני עשרה ימים ודי צלל מהר בקופות. ומניסיוננו, אנשי UIP וג.ג לא מהססים לזרוק לפח הגניזה סרט שמתקשה להגיע ל-50 מיליון דולר באמריקה. כך שאולי המחלוקת הזאת בכלל לא תגיע לשלב הדו-קרב).
היו שנים, אי שם בשנות החמישים והששים, שהמושג "סרט טורקי" היה שם נרדף למלודרמה צעקנית וסוחטת דמעות המוקרנת בבתי קולנוע בפרברי הארץ. לצד סרטים הודיים ופרסיים, הסרטים הטורקיים היו להיטים בבתי הקולנוע השכונתיים שישראל היתה מלאה בהם בעבר. אבל הם נעלמו – בתי הקולנוע והסרטים. בשנות השמונים, הצירוף "סרט טורקי" נהיה מזוהה עם סוג מסוים של סרטי איכות פוליטיים, שגם הם הפכו כאן ללהיטים, הפעם דווקא בבתי הקולנוע של צפון תל אביב. סרטים כמו "יול", במאים כמו ילמז גוניי ושחקנים כמו טנג'יל קרטיז.
שלושים שנה חלפו והקולנוע הטורקי נעלם ממסכי ישראל. חלק מהאשמה נמצאת בידי הטורקים: continue reading…
תגובות אחרונות