זהו. עבר פול מקרטני. היה נחמד. רגוע, נינוח. הייתי עם בת השבע רחוק מאחור, מקום בו אפשר היה לשבת רוב ההופעה. מקום בו האנרגיות – שנראה לי ששצפו את האנשים שעמדו בסמוך לבמה – הגיעו במינונים מתונים. אחד מאחוריי שר את "ליידי מדונה" בקולי קולות ב"לה לה לה", כאילו זו הופעה של שרה'לה שרון.
ובכלל, בהופעה הזאת נדמה לי שמי שהכי התאמץ היה הקהל. מצד אחד העיבודים הרגועים לרוב השירים התאימו לגילו של הזמר ולגיל המאזינים, מצד שני כולנו עדיין רצינו להאמין שזה רוקנרול. התאמצנו להאמין שזה זה, הדבר האמיתי. פה ושם זה גם הצליח. בשאר הזמן זה היה יותר דומה לסימפלי רד מאשר לביטלס. רק עם שירים יותר טובים. ומקרטני? הוא נחוש להזכיר לנו שאת השירים הגדולים ההם של הביטלס הוא כתב. גם פול סיימון ביסס את כל קריירת הסולו שאחרי סיימון וגרפונקל במסעות מסביב לעולם להוכיח לכולם שהשירים ההם שכולם אוהבים – הוא כתב. ושזו זכותו המלאה לשיר אותם בלי הגבוה ההוא עם הפדחת.
ובכל פעם שמקרטני התיישב ליד הפסנתר, הופעה לטעמי קפצה מדרגה. פעם עם "מיי לאב" ("זה בשביל לינדה"), פעם אחרת עם "חיה ותן למות" (+ זיקוקין). ובין לבין אני די נשפכתי מאיכות ההקרנה של המסכים בצידי הבמה. היי דפינישן? ככה נראה העתיד? בכזה גודל? מתאים לי.

ועכשיו כשאין לי יותר מה לשים כל בוקר בשמונה וחצי, התעוררתי לבלוג ריק. אז קחו כמה שעות בו הבלוג עובר לרשותכם. מה קורה בעולם? מה ראיתם? מה שווה שיחה?

ב-1982 יצר וים ונדרס את הסרט התיעודי "חדר 666 ". הוא שכר חדר במלון בזמן פסטיבל קאן, הציב מצלמה והזמין במאים שהתארחו בפסטיבל לענות על השאלה: איך לדעתך נראה עתיד הקולנוע. 26 שנה אחרי לוקח גוסטבו ספולידורו את ונדרס לאותו חדר ליצירת "בחזרה לחדר 666 ", סרט תיעודי קצר בו הוא זה שצריך לענות על השאלה, כשבחדר מרחפת רוח הרפאים של מיכלאנג'לו אנטוניוני. 15 דקות.

(ויה גרין-סין)

העתיד של הקולנוע והטלוויזיה באינטרנט. הבנו את זה כבר מזמן, נכון? אבל איך זה יקרה בפועל? הו, הנה מתחילות התשובות להיערם: חברות הסלולר ידאגו לזה שתוך שנה גם הורים שלנו יידעו להוריד סרטים באינטרנט, באופן חוקי, ולצפות בהם במסך ה-LCD בסלון.

כמה די מזמן שמעתי על שני מיזמים מתחרים שרוצים להעלות לאינטרנט הישראלי סרטים וסדרות ומוזיקה להורדה חוקית. חלוצים הם לא יכולים להיות כי יש כבר מיזם מקומי שהקדים אותם, אבל הם רוצים להיות הבכירים, המקיפים, הגדולים, הענקיים, חובקי הכל. מצד אחד עמד מיזם ההורדות החוקיות של "בלוקבאסטר" ומצד שני המיזם "אורנג' טיים" של פרטנר.

שלשום, אחרי חודשים של חלקיקי פרסום ורמיזות, נחשף מיזם "אורנג' טיים". כך פורסם ב"כלכליסט" ב-23.9:

פרטנר הודיעה כי הקימה אתר אינטרנט אשר נקרא orange time במסגרתו תמכור להורדה קובצי מוסיקה ותוכן וידאו כמו סדרות וסרטים. כמו כן יוצבו בפורטל משחקים רבים ביניהם משחקי רשת. לטענת החברה, מדובר יהיה בפורטל הבידור הגדול בישראל אשר יאפשר הורדה חוקית של תכנים ותשלום עבור שימוש.

מה שמיד גרם לי לתהות: מה עלה בגורל המיזם של בלוקבאסטר? ואיך סלקום תגיב להכרזה הדרמטית של אורנג'? אתמול הגיעה התשובה (גם ב"כלכליסט"):

סלקום הגיעה עם רשת בלוקבסטר לסיכום שלפיו תרכוש כ־75% ממיזם הטלוויזיה של הרשת, כך נודע ל"כלכליסט". חברת הסלולר תזרים למיזם כ־20-25 מיליון שקל בשלב הראשון, מה שיבטיח את ההשקה המסחרית של המיזם כבר ברבעון הרביעי של 2008.

כלומר שבסוף סלקום ישיקו את המיזם שלהם לפני אורנג'? איזה מתח, איזה מירוץ צמוד.

אבל מה שזה אומר בפועל הוא שמאתמול יש לנו בארץ שתי זכייניות חדשות, עם גב כלכלי עצום, שידאגו לזה שתוך שנה יהיה לכולנו בבית מעין ממיר קטן שמחבר אלחוטית את המחשב שלנו עם מסך הטלוויזיה שלנו. מה יהיו ההשלכות של זה? האם זה יביא לקריסה של ערוץ 2 ו-10, שיהפכו לחברות הפקה שיספקו תכנים להורדה בסטרימינג מהמחשב למסך? או שזה יהיה רק עוד שירות תומך לצפייה בכותרי ספרייה, מעין vod נוסף?

פסטיבל ניו יורק יצא לדרך. מה שאומר שהגיע הזמן לתת לג'יימי סטיוארט להתפרע עם סרטוני הווידיאו ההזויים והמקסימים שלו, זו השנה השלישית. לכאורה הוא מכסה אירועים מרכזיים בפסטיבל, אבל למעשה הוא יוצר סרטים קצרים וסוריאליסטיים על מחשבותיו בדרך הלוך ושוב מדירתו אל הלינקולן סנטר, כשענייני הפסטיבל נשארים כמעט אגביים. באפיזודה הראשונה לשנה זאת הוא מתחיל עם שוד וממשיך עם לורן קנטה ("בין הקירות") וקלי רייכרדט ("וונדי ולוסי"), שני סרטים שיוצגו בסוכות גם בפסטיבל חיפה:

להקת "אנחנו ולהקתו" כתבה שיר לכבוד בואו של פול מקרטני לישראל:

מופע חימום: בחודש האחרון העליתי מדי יום ב-8:30 בבוקר שיר של פול מקרטני. הנה כולם ברצף.

מי יהיה היום בפארק?

=======

ומחר: ב-16:00 בסינמטק הרצליה (סוקולוב 29) הקרנת הבכורה של "מועדון הסרטים של סינמסקופ". מעין קבלת שבת קולנועית. הסרט הראשון (וגם הרביעי) יחברו בין שני נושאים שמעסיקים אותי מאז ומעולם: קולנוע ואמונה (או קולנוע ונסים), שבשבועות האחרונים הפכו לנושא שיחה לוהט באתר. הסרט הראשון הוא "Groundhog Day" ("לקום אתמול בבוקר") של הרולד רמיס.
הכניסה חינם אך ורק לקוראי הבלוג. כדי להיכנס אתם צריכים להדפיס ולהביא אתכם את לוגו הסינמטק המצורף כאן. (לחצו להגדלה).

מי בא?

"סרג'נט פפר" + "הסוף", לייב בקייב:

22:07. זהו, נגמר. "ואלס עם בשיר" הוא הסרט הטוב של השנה. בחירה מעולה. נכונה. לא רק הסרט הטוב של השנה אלא גם הנציג המושלם לאוסקרים.

=====

שעתיים וחצי לפני כן, ככה זה התחיל.

כוחות "סינמסקופ" פרוסים ברחבי המשכן לאמנויות הבמה, שם מתחיל כעת טקס חלוקת פרסי אופיר.

כזכור, אני לא שם. אני בבית. מרכז אלי דיווחים ומעביר אותם אליכם בזמן אמת.

continue reading…

הערב ב-19:30: לייב בלוגינג כאן של טקס פרסי אופיר. השידור המושהה של ערוץ 10 יתחיל רק ב-21:00 כך שכאן תוכלו לקרוא בזמן אמת מי זכה במה ומי עשה מה ומה קורה.

=======

מחר ב-19:30: הקרנה חד פעמית שלישית של "מותה של רקדנית דיסקו" באוזן השלישית. גם בתל אביב וגם בירושלים.

=======

חמישי ב-20:00: פול מקרטני בפארק הירקון. אני אהיה שם. 420 שקל.

========

שישי ב-16:00 בסינמטק הרצליה (סוקולוב 29, הרצליה): פתיחת מועדון הקולנוע של "סינמסקופ". במקום להעלות פוסט אני מדבר. במקום לדבר על סרט, נראה סרט. במקום טוקבקים, משוחחים זה עם זה. הסרט: "Groundhog Day" ("לקום אתמול בבוקר") בעותק 35 מ"מ. בכל יום שישי אחרון של החודש זה יקרה. שריינו כבר עכשיו את התאריכים.

הכניסה למפגש הראשון חינם. אבל אך ורק לקוראי "סינמסקופ". איך תוכיחו? פשוט: הדפיסו את לוגו סינמטק הרצליה המופיע כאן והגיעו איתו לאולם. הקדימו להגיע כי האולם קטן ואני מניח שהוא יתמלא די מהר.

והערב זה קורה: ב-19:30 במשכן לאמנויות הבמה, ב-21:00 בשידור לא-חי בערוץ 10. טקס חלוקת פרסי אופיר. האם "ואלס עם בשיר" – הזוכה הוודאי על פי המדגם הלא מדעי שלי – אכן ייזכה (בהיותו, לדעתי, הזוכה הראוי והמוצדק בתחרות הערב) או האם "שבעה" או "איים אבודים" יפתיעו ויעקפו אותו? אבל מעל הכל, השאלה הכי גדולה הערב היא: האם בכלל יהיה קולנוע ישראלי בתשס"ט? זאת לאור הידיעות שמשרד האוצר מתכנן לקצץ בתקציב הקולנוע הישראלי, אחרי שבע שנים של רווחה כלכלית – שנים בהן הקולנוע הישראלי הכפיל את תפוקתו, שילוש את איכותו וריבא את קהלו. אחר המהלך שעבר הקולנוע הישראלי בשמונה השנים האחרונות תוכלו לעקוב אם תדפדפו אחורה לקטעי הארכיון הקודמים שפרסמתי בימים האחרונים.

הנה פריוויו פרסי אופיר שלי לשנה זו.

מתוך "פנאי פלוס", 17.9.2008

continue reading…

"ליידי מדונה":