"האם אי פעם תסלחי לי?", ביקורת
"האם תוכלי לסלוח לי?". שלום על ישראל
היי אמריקה, רוצה לתקן את האוסקרים? קבלי רעיון רדיקלי
ראיין קוגלר מביים את "פנתר שחור". הוא היה יכול לזכות באוסקר
בכל שנה העיתונות האמריקאית סופרת כמה שחורים וכמה נשים יש ברשימת המועמדים לאוסקר כדי להוכיח את מה שכבר כולם יודעים: הוליווד היא תעשייה גברית ולבנה. ההאשטאגים #אוסקרלבןמדי ו-#אוסקרגברימדי לא באמת משנים דבר ואולי אף גורמים לגווארדיה הישנה להתבצר בשיטותיה המיושנות. מה הפתרון? פשוט מאוד: continue reading…
הסוף הטוב של נדב לפיד ומה למדנו מפסטיבל ברלין 2019
סוף דוב
1.
זו היתה השנה הנוראה והנפלאה בחייו של נדב לפיד, שזכה במוצ"ש בפרס דוב הזהב בפסטיבל ברלין. continue reading…
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 7-14.2.2019
שבעה סרטים נכנסו לטבלה שמרכזת שבועיים אחרי דילוג של שבוע. בשבוע שעבר עלו "הפרד", "יצירה ללא מחבר" "מרדף קר" – שלושה סרטים גבריים מאוד. השבוע הקונטרה עם שלושה סרטים שבמרכזם גיבורה: "אליטה: מלאך קרב", "קולט" ו"האם אי פעם תסלחי לי?" (השלישי גם בוים על ידי אשה). הסרט הרביעי הוא "פרא אציל" הישראלי, על פי ספרו של דודו בוסי.
כל הסרטים השבוע נעים סביב השלושה כוכבים, כולם בסדר ואין יותר מדי מחלוקות. לכן כדאי לשים לב לנתון הנוסף לשעיתים מתעלמים ממנו בטבלה: זה לא רק הציון הממוצע אלא גם כמה מבקרים דירגו את הסרט. כמות המבקרים מבטאת את העניין שיש לקהל (גם אם הוא עובד בעיתונות) לראות סרט. יש סרטים שהמבקרים רוצים לראות ויש כאלה שפחות.
דיברתי על סרטי התעודה הגדולים של השנה, המועמדים לאוסקר והמוצגים כעת בבתי הקולנוע בארץ, בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו כאן
יצאו מהטבלה: "עץ האגס הפראי", שהיה במקום הראשון ופינה עכשיו את מקומו ל"רומא"; "סיפור אחר" של אבי נשר, ותיק הסרטים בטבלה, מאז אוקטובר, שיורד השבוע אחרי למעלה מ-320,000 צופים; "מרי מלכת הסקוטים" ו"הגולם".
"סולו חופשי", "RBG", "שלושה זרים זהים" ומיסטר רוג'רס: איך זו הפכה לשנה הגדולה והמצליחה ביותר בתולדות הקולנוע התיעודי?
"סולו חופשי". חתיכת טיפוס
מה קרה שפתאום 2018 הכילה כל כך הרבה להיטים דוקומנטריים בטבלת שוברי הקופות האמריקאית? איך קרה שחמישה מ-30 סרטי התעודה הכי מצליחים בכל הזמנים יצאו בתוך חצי שנה בין מאי לנובמבר 2018? ומי מהם יזכה באוסקר בעוד עשרה ימים, "RBG" או "סולו חופשי"? עכשיו, כשכמעט כל שוברי הקופות התיעודיים של 2018 זמינים לצפייה בארץ בבתי הקולנוע או בטלוויזיה, אפשר לנסות להבין מה הפך את 2018 לשנה הגדולה של סרטי התעודה.
דיברתי על סרטי התעודה הגדולים של השנה בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה ואירחתי את פרופ' אבנר פיינגלרנט, יוצר הסרט "במדבר, דיפטיך תיעודי", לשיחה על סרטו ועל השפעתו של אלברט מייזלס על יצירתו. האזינו בנגן משמאל או לחצו כאן
"ציפור בשחקים" ("High Flying Bird"), ביקורת
אנדרה הולנד ב"ציפור בשחקים". או בנטפליקסית: High Flying Bird Box
"יצירה ללא מחבר", ביקורת
"יצירה ללא מחבר". דיוקנו של אמן כילד צעיר שמסתיר מעיניו את המציאות ואז הופך לצייר שעושה ציורים מטושטשים
יממה של פרסים: אלפונסו קוארון בגילדת הבמאים, עלמה הראל בסאנדאנס, "ספיידרמן" ועוד
שלושה מסרטי סאנדאנס (מימין): "בריטאני רצה מרתון", "להפיל את הבית", "האני בוי" של עלמה הראל
עוד שלושה שבועות לאוסקרים ועונת הפרסים נכנסת להילוך הכמעט סופי. המון פרסים חולקו ביממה האחרונה, חלקם רלוונטיים לעונת האוסקרים הנוכחית, חלקם יהיו רלוונטיים לעונת האוסקרים הבאה.
טבלת המבקרים החדשה של ישראל, 1.2.2019
שני סרטים חדשים נכנסו לטבלה: "המועדפת", סרטו החדש של יורגוס לנטימוס, שמגיע למסכים בישראלי בדיוק שנה אחרי הסרט הקודם שלו ("להרוג אייל קדוש"); ו"האשמים", נציג דנמרק לאוסקרים (הגיע לתשיעיה אבל לא לחמישיה), מותחן משטרה לשחקן אחד.
יצאו מהטבלה: "לזרו השמח", "פרה אדומה", "ילד מחוק", "תמונה משפחתית".
תגובות אחרונות