אחרי 150 אלף צופים: אבי נשר מספר על התסריט ועל המוזיקה של "סיפור אחר" (ראיון)

אבי נשר ונתן גושן בצילומי "סיפור אחר". המוזיקה היא הנשמה של הסרט. צילום: איריס נשר
השיחה המלאה עם אבי נשר להורדה כאן
או להאזנה כאן:
אבי נשר ונתן גושן בצילומי "סיפור אחר". המוזיקה היא הנשמה של הסרט. צילום: איריס נשר
השיחה המלאה עם אבי נשר להורדה כאן
או להאזנה כאן:
רוב ריינר ב"השתלטות מהירה". המיטהד של טראמפ
רוב ריינר הוא תעלומה. הוא היה אחד והמשפיעים של שנות השמונים, הפך לאחד הבמאים הזניחים והבינוניים של שנות האלפיים, אבל פתאום זוכה לעדנה תקשורתית ולפרסום מחודש, דווקא בגלל דונלד טראמפ.
שני סרטים חדשים נכנסו לטבלה, שניהם טבולים עמוק ברוטב דקדנטי מהסבנטיז. שניהם מוזיקליים מאוד. שניהם, ובכן, בוהמייניים. ושניהם נעים בין שעתיים ועשרים לשעתיים וחצי. "סוספיריה" הוא הרימייק של לוקה גואדנינו לסרט האימה של דריו ארג'נטו, ובאופן משונה הרימייק מטורלל יותר מהמקור. תום יורק אחראי על הפסקול שייתן לכם נחמה אם תחליטו לעצום עיניים כדי לא לראות את מה שקורה על המסך. "רפסודיה בוהמית" הוא ביוגרפיה קולנועית על פרדי מרקורי ועשרים השנים שלו עם להקת קווין. תמצאו את שני הסרטים באמצע הטבלה.
האזינו לפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. והשבוע: שיחה עם אבי נשר על "סיפור אחר". האזינו כאן
יצאו מהטבלה: "אויר קדוש", "מבצע פינאלה"
ארבעה סרטים חדשים נכנסו לטבלה, שניים מהם ישראלים, עם שמות מתחרזים, ושניהם מובילים בראש הטבלה. "סיפור אחר" של אבי נשר ו"אורי זהר חוזר" של דני רונברג ויניב סגלוביץ'. עם צאתו של "יונתן אגסי הציל את חיי" מהטבלה, בה הוא היה בשבוע שעבר במקום הראשון, נשארנו עדיין עם סרט תיעודי במקום הראשון. וגם: "האלווין" הוא סרט אימה שיוצא בול בזמן להאלווין, ו"ילד יפה" הוא סרט על התמכרות לסמים עם פסקול יפה.
דיברתי על "סיפור אחר", "אורי זהר חוזר" ו"ילד יפה" בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו כאן
יצאו מהטבלה: "יונתן אגסי הציל את חיי", "עשיר בהפתעה", "מה יגידו כולם", "הג'נטלמן והאקדח"' "אל דאגה, הוא לא יגיע רחוק ברגל".
ג'וי ריגר ונתן גושן ב"סיפור אחר" של אבי נשר. ריטואל. צילום: איריס נשר
דיברתי על "סיפור אחר", כולל שירים מהפסקול, בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. לחצו על הנגן משמאל או האזינו כאן
שני סרטים חדשים נכנסו לטבלה שניהם נמשכים שעתיים וחצי, אז סבלנות. "האדם הראשון" הוא סרטו החדש של דמיאן שאזל ("לה לה לנד"), שהיה סרט הפתיחה של פסטיבל ונציה. "בערה" הוא סרט קוריאני שזכה לביקורות מתפעמות בפסטיבל קאן.
יצא מהטבלה: "טרנזיט".
"הגננת". פרוזאי
פסטיבל הקולנוע הכי מעניין בארץ מתקיים עכשיו דווקא בנטפליקס, שמאז תחילת החודש מפציצים כמעט כל יום עם סרט חדש שמגיע מאחד מפסטיבלי הקולנוע הגדולים שהתקיימו השנה. זה יימשך ככה עד סוף דצמבר. שלושה מהסרטים האלה בוימו על ידי במאיות. שתיים מהן מוכרות היטב לקהל הישראלי בזכות סרטיהן הקודמים: ניקול הולופסנר, שכל חמשת סרטיה הקודמים הוקרנו בארץ בפסטיבלי קולנוע, וארבעה מתוכם הופצו כאן מסחרית (שניים מהם, "ממש מושלמות" מ–2001 ו"דיברנו מספיק" מ–2013, אף זכו בארץ להצלחה נאה); ותמרה ג'נקינס, שזכורה בזכות "לסגור מעגל" (עם פיליפ סימור הופמן ולורה ליני). הסרט השלישי, "הגננת", הוא סרט הביכורים של הבמאית שלו (והוא הופץ בישראל בבתי הקולנוע ולא בנטפליקס). אבל באופן מפתיע, שלושתם סרטים בעלי אופי דומה, והם מציעים מבט מרוחק, קריר ומריר על חיי זוגיות ומשפחה באיזור ניו יורק–קונטיקט, על גברים ונשים שחיים יחד שנים, אבל מנותקים זה מזו.
תגובות אחרונות