"נדב לפיד מטלטל את הקולנוע הצרפתי": מאמר המערכת של "מחברות הקולנוע"
"מילים נרדפות". מעיל כתום שהופך לשריון שלו, הצווארון המורם נותן לו את המראה של בונפארטה שיצא לעוד מסע כיבושים
בשבוע שעבר הופיע סרטו של נדב לפיד, "מילים נרדפות", על שער כתב העת הצרפתי "מחברות הקולנוע" ("קאייה דה סינמה"), הסרט הישראלי הראשון שזוכה לכבוד הזה מאז "ואלס עם בשיר" של ארי פולמן. בתגובה לכך כתב לפיד בפייסבוק "(כמעט) מרגש כמו דוב הזהב". סרטו של לפיד עומד במרכזם של שלושה טקסטים בגיליון: ביקורת, ראיון ארוך עם הבמאי ומאמר המערכת של עורך ה"קאייה", סטפן דלורם. נתח נכבד מהגיליון של כתב העת – בו כתבו בעבר ז'אן לוק גודאר, אנדרה באזן ופרנסואה טריפו -מוקדש לסרט.
אחרי הקרנות הבכורה של "מילים נרדפות" נשמעו בתקשורת הישראלית לא מעט תהיות לגבי השאלה "איך הסרט מייצג את ישראל?", אבל אחרי שעוצרים שניה לחשוב על זה, השאלה הנכונה היא "איך הסרט מייצג את צרפת?". צרפת היא נושא הסרט, היא אתר צילומיו, היא שפת הדיבור שלו, היא המקום אליו מגיע הפליט שלנו להיפלט אליה. והסרט הוא קופרודוקציה צרפתית, והוא נתפס שם כסרט מקומי (באופן תיאורטי הוא יוכל להיות נציג צרפת לאוסקרים). לכן מאמר המערכת של דלורם מרתק לקריאה כי הוא מציג איך צרפתי רואה את סרטו של לפיד, ואת מה שהסרט אומר על צרפת ולא על ישראל: "היינו זקוקים לקולנוען זר כדי להעיר אותנו ולנער אותנו מתרדמתנו", כותב דלורם. באישורו של דלורם אנחנו מביאים לכם את המאמר שלו בתרגום לעברית.
עוד על "מילים נרדפות" תוכלו לקרוא בביקורת על הסרט ולהאזין ללפיד מסביר את סרטו בפודקאסט של סינמסקופ ברדיו הקצה.
תגובות אחרונות