02 אוקטובר 2012 | 16:10 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

חזרה ל"לופר", ל"המאסטר", לחיפה ולחודש הראשון

כמה עניינים, ובראשם שני מיילבקים (מושג של דבורית שרגל, על אלה שמגיבים לפוסטים במייל במקום בטוקבקים), בהמשך לשתי ביקורות מהשבוע האחרון:

א.

רם ברגמן ענה לי, אחרי הביקורת שלי על "לופר", הסרט בהפקתו. קודם כל, הוא אומר, לדעתו הדמיון שמצאתי באחד השוטים לשוט דומה ב"אי.טי" הוא – ככל הידוע לו – צירוף מקרים בלבד (או דרכו המנומסת להגיד, "זה הכל בראש שלך, חבוב"). ושחלק מהשאלות הלא פתורות שיש לי לגבי הסרט ייפתרו בצפייה שניה. הוא גם מעדכן שהוא מקבל נתונים מהמפיצים בארץ, ושהסרט עובד מצוין.

 

ב.

מיילבק מניו יורק לגבי "המאסטר", בעקבות הביקורת שלי עליו: "בקטע שעסקת בפורמט המרובע יחסית של הסרט לא ציינת שהוא צולם ומוקרן בקולנועים מובחרים ב-70 מ"מ. אני חושב שהבחירה ב-70 שהוא לא אנאמורפיק גורמת לסרט להרגיש מאוד מרובע כשהוא מוקרן על מסכים רגילים. וחוץ מזה – אפשר להשתעשע במחשבה שאולי בגלל שזה סרט שונה מהאפוסים של אנדרסון, הוא בחר דווקא בפורמט הזה, הלא-רחב".

אפרופו "המאסטר": הוספת לביקורת שלי פסקה לגבי סצינת הסיום של הסרט. אם כבר ראיתם.

 

ג.

שתי הכותרות היפות של הימים האחרונים שלא הצלחתי לעדכן כאן בזמן אמת: סת מקפרלן יהיה מנחה האוסקר הבא (ידיעה שהעליתי כמעט בזמן אמת בפייסבוק של הבלוג, וגם בטוויטר, לטובתת אלה שעדיין לא הצטרפו ומפסידים עדכונים נוספים שעולים קודם כל שם. חפשו את שניהם בטור הצד משמאל). ראיתי את הקטע הריקי-ג'רווייסי של מקפרלן בטקס האמי, שבדיעבד נראה קצת כמו פיילוט לקראת האוסקרים, שאנשי הדירקטוריון רצו לראות אותו בלייב לפני שהם נותנים אור ירוק לפרסם את הידיעה שהוא הנבחר שלהם. זה גם אומר שאם עוד לא ראיתם את "טד", הלהיט המפתיע שמקפרלן ביים הקיץ, יש לכם עד פברואר לעשות את זה כי טד, בובת הפרווה גסת הרוח, מן הסתם תהפוך לחלק מהטקס או מונולג הפתיחה.

ו"שש פעמים" של יונתן גורפינקל ורונה סגל חזר עם פרס מפסטיבל סן סבסטיאן. ברכות.

ד.

עדכון מחיפה: "אנה קרנינה" של ג'ו רייט ("כפרה") הצטרף לפסטיבל להקרנה חד פעמית ביום ראשון תחת הכותרת "סרט הפתעה". אבי כבר לא אהיה בפסטיבל ביום ראשון (הושענה רבה), וחבל. דווקא מסקרן אותי הסרט הזה, שכרגע אמור לצאת בארץ רק בפברואר.

ה.

חברים, זה היה חודש מדהים, ואני אסיר תודה לכם עליו. היום הסתיים החודש הראשון של "סינמסקופ" בגרסתו נטולת אורנג', שוב בעצמאות. זה היה חודש מלא תהפוכות. מצד אחד, האקשן שלפני פרסי אופיר, מצד שני הטראפיק החלש של ימי החגים, בהם ממילא אני גם מעדכן פחות (כשאתם יוצאים לחופשות וגשרים אני מיד רואה את זה בסטטיסטיקות, גם כי כמות הכניסות יורדות, וגם כי פתאום יש יותר כניסות מאייפונים ויותר כניסות מחו"ל), ובמקביל אני צריך להתרגל לכל מה שחדש אצלי במערכת הניהול, לכמה תקלות קטנות ושיפצורים (שעדיין נמשכים). ובתוך זה, ההיענות שלכם פשוט הדהימה אותי. קודם כל, עם כל הירידות בכל החגים, כמות הדפים הנצפים בבלוג עלתה בחמישים אחוז ביחס לחודש שלפניו. חמישים אחוז! נראה שבגרסתו העצמאית הבלוג פתאום התגלה על ידי אנשים שלא שמעט עליו קודם. ודבר נוסף, התמיכה שלכם כתורמים/משקיעים כלכליים בבלוג ובפעילותי. למדתי קצת את נושא הפאנד-רייזינג בימים האחרונים ויש לי כמה תובנות בעניין שאיישם אחרי החגים, לטובת מי שיירצה לתרום הלאה, כך שגם יהיו צ'ופרים ומתנות ופינוקים למי שיתרום/יתמוך בעתיד. אגב, כל מי שצריך או רוצה חשבונית, שיעדכן אותי במייל או דרך הפיי-פאל יחד עם כתובת למשלוח, והיא תישלח (בדואר או באימייל).

 

 

נושאים: בשוטף

2 תגובות ל - “חזרה ל"לופר", ל"המאסטר", לחיפה ולחודש הראשון”

  1. אסף 2 אוקטובר 2012 ב - 17:33 קישור ישיר

    ראיתי את לופר אתמול והשוט בהחלט צועק אי.טי. אני גם מצאתי המון דמיון לסרטים אחרים ובעיקר המון דמיון לספרות זולה.
    המעיל החום של ברוס ויליס דומה מאוד לזה שהוא לובש שם. בסצינה בה הוא חוצה את החניון כדי להציץ בחלון של החשפנית עם הילד עוברת מכונים שמזכירה את ההונדה בה היא נכנס במרסלוס וולאס. הסצינה בה גורדון לויט חוזר לדירה שלו הזכירה לי את זו בה בוץ׳ חוזר לקחת את השעון של אבא שלו. כשראו את הסיגריה על מטילי הכסף, ציפיתי שמישהו יצא מהשירותים. אבל אולי זה רק אני…
    היו כמה שוטים עם הילד ודלתות – במיוחד זה שהוא עומד בדלת האסם עם אור מאחוריו – שהזכירה את מפגשים מהסוג השלישי.
    האם זה בכוונה ומסמל משהו? אין לי מושג

  2. איתן 3 אוקטובר 2012 ב - 9:31 קישור ישיר

    הי אתה, שעסוק בפסטיבל חיפה, אולי פיסת הניוז הזו חמקה ממך: כפי שחזית מעל דפי בלוג זה, "למלא את החלל" אכן נמכר להפצה בארה"ב. הרוכשים: תותחי-העל, סוני פיקצ'רס קלאסיקס. האלו שטיפלו ב"הערת שוליים", וב"פרידה" האיראני, בין היתר. סיכויי המועמדות לאוסקר של "למלא את החלל", שהיו בעיניי גבוהים ממילא, עלו עוד יותר.


השאירו תגובה