03 ינואר 2017 | 07:44 ~ 0 תגובות | תגובות פייסבוק

פרידה מיוחנן זראי, מחווה לאמציה חיוני, 50 שנה ל״שלושה ימים וילד״. ותעלומה: מי יזם את ״חור בלבנה״?

אמציה חיוני (משמאל) עם דוד גורפינקל על סט סרט של אורי זהר

ברוכים הבאים לפוסט הראשון של 2017. עוד קצת ספיחי לסיכומי השנה: ב-2017 היו ל״סינמסקופ״ 2.6 מיליון דפים נצפים. הביקורות הכי נקראות השנה היו של ״ספר הג׳ונגל״, ״האיש שנולד מחדש״, ״באטמן נגד סופרמן״, ״הדיבוק״ (איך זה קרה?) ו״זוטרופוליס״. שתי הביקורות הכי נקראות השנה לסרטים ישראליים היו ״החטאים״ ו״אבינו״. השבוע נציין יום הולדת 11 לבלוג. זה יקרה ביום ראשון הקרוב, היום בו יתקיים טקס גלובוס הזהב ועונת האוסקר תתחיל להיכנס להילוך הגבוה.

======================

מותן של קארי פישר ודבי ריינולדס גרם לרשת HBO להקדים את שידור הסרט התיעודי על האם ובתה שהפקתו הסתיימה ממש באחרונה. הסרט ישודר בערוץ יס דוקו במקביל לשידור האמריקאי ביום ראשון הקרוב, 8.1.

=====================

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים מחפש סרטים קצרים עצמאיים שהופקו השנה מחוץ למסגרות של בתי ספר לקולנוע ושאורכם פחות מ-40 דקות. אם הפקתם סרט כזה השנה, אתם יכולים להגיש אותו לתחרות הסרט הקצר העצמאי, המתקיימת בזמן הפסטיבל, ושממנה עולים הסרטים הנבחרים הישר אל קטגוריית הסרט הקצר בפרס אופיר. הלינק להרשמה נמצא כאן.

=====================

אחד האנשים האחרונים שהלכו לעולמם בשנת 2016 היה המלחין יוחנן זראי שהלחין (בין השאר) גם את המוזיקה של ״סלאח שבתי״, סרטו של אפרים קישון מ-1964. זראי השאיר אחרי את אשתו, הזמרת ריקה זראי. גללו לסוף הפוסט כדי לפגוש אותה. הנה אחד משני השירים שהיו בסרט, ״משיח הזקן״. המילים של אוריאל אופק, הלחן של זראי:

======================

הערב (שלישי) בסינמטק תל אביב יוקרן העותק הדיגיטלי המחודש והמשובח מאוד של ״שלושה ימים וילד״ סרטו של אורי זהר, שהשנה ימלאו 50 שנה לבכורתו (ו-50 שנה לזכייתו של עודד קוטלר בפרס השחקן בפסטיבל קאן על תפקידו בסרט).

בדיוק לפני עשר שנים כתבתי כאן על הקרנה סינמטקית של עותק משוחזר ומשופץ אחר (בפילם) לאותו סרט.

אם ב”חור בלבנה” הוכיח זהר שהוא בקיא במתרחש בקולנוע הניסיוני והאוונגרדי בניו יורק, ב”שלושה ימים וילד” הוא הפגין בקיאותת במתרחש בצרפת ובאנגליה. יש לא מעט מגודאר, טריפו וטוני ריצ’רדסון בסרט. לצערי, יש בו גם קצת יותר מדי קלוד ללוש, אחד הבמאים השנואים עלי. נדמה בכמה רגעים שזהר אולי התלהב קצת יותר מדי מ”גבר ואשה”, הסרט הסופר-פופולרי של ללוש שיצא שנה לפני כן. ללוש, בעיני, הוא שרלטן. זהר, יחד עם דן בן אמוץ שעזר לו בתסריט, ועם דוד גורפינקל, באחת מעבודות הצילום היפות והמשוחררות שלו, יצר סרט נוגע לב על גבר שמסוגל לאהוב רק את מי שאין לו, גבר שמצליח להיות רומנטי ורגיש, רק בראשו ובזכרונותיו. גבר, כמו כל הגברים של זהר, שרץ כל הזמן, חסר מנוחה, בתזזיתיות בלתי פוסקת, עד שלא ברור אם הוא מנסה להדביק דבר מה, לברוח מפני משהו. זהר, כהרגלו, עוסק בגברים חסרי מנוחה, עם לבבות פגומים, שתמיד נעים עם עיניים גדולות בין יותר מדי אופציות בתחום הרומנטי ולבסוף מוצאים את עצמם קרחים מכל הכיוונים. “שלושה ימים וילד” הוא סרט מאוד צרפתי ברוחו ובמראהו והוא פשוט סרט קסום ונוגע ללב (ועם פסקול קווינסי-ג’ונסי נהדר של דובי זלצר). במידה רבה הוא הכנה פיוטית ל”עיניים גדולות” השלם והבשל יותר שיביים זהר שש שנים אחר כך.

הנה סרטון קצר שבו מדבר דוד גורפינקל על עבודת השחזור של הסרט באולפני רילוורקס בתל אביב:

ההקרנה הערב היא חלק ממחווה שעורכים הסינמטקים ושהתחילה אמש למפיק אמציה חיוני, שנפטר ב-1990, והיה אחת הדמויות הבולטות בסצינת הקולנוע הישראלי בשנות הששים. חיוני למד קולנוע בסיטי קולג׳ בניו יורק, בכיתה עם מנחם גולן. עם שובם ארצה, גולן לקח את חיוני כעוזר במאי ב״אלדורדו״, אותו הפיק מרדכי נבון, הבעלים של אולפני גבע. מכאן, המשיך חיוני לעבוד עבור נבון כמפיק בכמה מהפקותיו, בין השאר ב״אולי תרדו שם״ עליו הוא חתום כבמאי ביחד עם סופר הילדים פוצ׳ו (ישראל ויסלר).

עמוד הוויקיפדיה מספר על חיוני פרט מעניין מאוד שאני תוהה עד כמה הוא נכון: ״ב-1964 פנה חיוני אל אורי זוהר והציע לו לככב בסרט שבמרכזו פוליטיקאי רב מלל ודמגוגיה. הרעיון, שאותו הגה חיוני, הוא להפיק סרט סטירי על החברה הציונית. חיוני הציע לדן בן אמוץ לביים את הסרט ששמו ״חור בלבנה״. כשהלז סרב, מינה חיוני את אורי זוהר גם לבמאי.״

כלומר, היוזמה ליצור את ״חור בלבנה״ היתה של חיוני? מעולם לא שמעתי את הגרסה הזאת של הסיפור, או את ההמשך של איך הפך הסרט מסיפורו של פוליטיקאי לסיפורו של עולה חדש שמקים אולפן קולנוע. אבל המשך הסיפור ידוע: ״את עמוס קינן מינה חיוני לתסריטאי, אך למעשה הסרט צולם כמעט ללא תסריט. הסרט מומן על ידי מרדכי נבון. את הסרט צילם דוד גורפינקל, והתפאורן היה יגאל תומרקין  הסרט זכה לביקורות טובות בארץ אבל היה כישלון מסחרי, והכניס את חיוני לחובות גדולים.״

באותו דף וויקיפדיה מופיעה גם התמונה בראש הפוסט הזה ובה כתוב שזהו צילום מינואר 1965, מצילומי ״שלושה ימים וילד״. אם כך, אחד הפרטים כאן שגוי. אם הצילום הוא אכן מינואר 1965, הרי שזה מהסט של צילומי ״מוישה ונטילטור״, סרטו השני של זהר, שגם אותו הפיק חיוני (וכך גם נראה לי, למראה הסט). אם זה מצילומי ״שלושה ימים וילד״ אז התאריך צריך להיות קיץ 1966.

ב״שלושה ימים וילד״ חיוני לא רק חתום כמפיק, אלא גם כשותף לתסריט, ביחד עם זהר, דן בן אמוץ וגורפינקל.

====================

וכדי לארוז הכל יחד: הנה ריקה זראי שרה את שיר הנושא של ״אלדורדו״, שהלחין יוחנן זראי למילים של דן אלמגור. מנחם גולן ביים, אמציה חיוני עוזר ביים, דוד גורפינקל מפעיל המצלמה.

נושאים: בשוטף

השאירו תגובה