שחקני "שבע ברכות" עורכים סעודת הודיה לרגל זכייתם בעשרה פרסי אופיר

קצת אחרי 19:00 נתחיל לעדכן כאן את שמות הזוכים באירוע חלוקת פרסי אופיר, שמתקיים השנה באולם אירועים ללא שידור חי טלוויזיוני (אני מחפש בארכיון את האייטם שלי מלפני כמה שנים שמנבא שבקרוב פרסי אופיר יועברו בלייב בוויינט. אז טעיתי: זה מאקו). בגלל ש"שבע ברכות" מסומן כמועמד המוביל, זה דווקא הגיוני וכמעט פיוטי שהטקס מתקיים באולם חתונות. באופן כללי, בכל פעם ש"שבע ברכות" לא זוכה, מדובר בהפתעה. הסרט היחיד שיכול לאיים על "שבע ברכות" הערב הוא "החייל הנעלם". זאת רשימת המועמדים, ועכשיו נראה מה יקרה, קטגוריה אחרי קטגוריה:

שחקנית משנה:

תיקי דיין, "שבע ברכות"

שחקן משנה:

דרור קרן, "בית"

עיצוב תפאורה:

"הפילגש", עידו דולב

עיצוב פסקול:

"שבע ברכות", אביב אלדמע ומיכאל ליגום

בקטגוריית המוזיקה המקורית יש לנו דו קרב שם טוב: שם טוב לוי ("בת אהובתי") מול רן שם טוב ("המנצחים"). אחד מהם אכן זכה:

מוזיקה מקורית:

"המנצחים", רן שם טוב, דניאל מרקוביץ ובן זיידמן

איפור:

"שבע ברכות", אורלי רונן

ירדן ג'רבי, מדליסטית אולימפית ובקרוב שחקנית בסרט "הטבעת" של אדיר מילר והאחים פז, עולה להגיש את פרס הליאוק:

ליהוק:

"שבע ברכות", אורית פוקס רותם

זה די מדהים הקולנוע הישראלי הזה: בשנה שעברה פוקס רותם זכתה בפרס אופיר על בימוי "סינמה סבאיא" והיום היא זוכה בפרס השני שלה, הפעם כמלהקת.

עיצוב תלבושות:

"שבע ברכות", ענבל שוקי

שוקי גם היתה מועמדת על "גן קופים".

רובי ריבלין מגיש את הפרס למפעל חיים לכתרי שחורי.

סרט עלילתי קצר:

"בצילו של ההר", מאיה קסל

לא כפי שציפיתי, אבל באמת יופי של סרט, יוצא דופן מקורי ובאמת יפה. קסל, אגב היא גם מלהקת – היא ליהקה את "העתיד" שמתחרה השנה בפרס אופיר.

עריכה:

איילת מנחמי, "שבע ברכות"

את פרס הצילום מעניק דרור מורה, לשעבר צלם ("האח של דריקס", "כיכר החלומות") וכיום במאי תיעודי עטור פרסים בינלאומיים ("שומרי הסף").

צילום:

"החייל הנעלם", דוד סטז'מייסטר

צריך לזכור שבועז יהונתן יעקב, שהיה מועמד על "שבע ברכות", זכה בשנה שעברה בפרס הזה על "בתולים".

הסופר אשכול נבו מגיע להעניק את פרס התסריט. זו אמורה להיות הקטגוריה הכי לא מותחת הערב, נכון?

תסריט:

"שבע ברכות", אלינור סלע וריימונד אמסלם

תיקי דיין ורבקה בכר, שתי האמהות מ"שבע ברכות", עם פרס השחקן. הקטגוריה היחידה הערב ש"שבע ברכות" לא נמצא בו. התחרות כאן פתוחה, לכאורה.

שחקן:

רועי ניק, "בית"

טוב, אכן פתוחה. לא ראיתי את זה בא בכלל. מה שאומר ש"בית" יוצא מהטקס הזה עם כל פרסי המשחק הגברי.

שירה האס מגישה את פרס השחקנית. כאן ריימונד אמסלם מתחרה נגד עצמה, גם על "שבע ברכות" וגם על "העתיד". האם זה יפצל את הקולות?

שחקנית:

ריימונד אמסלם, "שבע ברכות"

זה פרס האופיר השני של אמסלם הערב. והפרס הרביעי שלה, אבל זו הפעם הראשונה שהיא זוכה על פרס השחקנית הראשית.

יעקב זאדה דניאל עושה סטנד אפ במקום להעניק את פרס הבימוי. לא לא-מצחיק, רק הטיימינג בעייתי, לספר בדיחות מול קהל מתוח. כאן יש ששה מועמדים ומועמדות. מי יזכה? זו הקוגוריה הכי צפופה ולא צפויה של הערב…

בימוי:

איילת מנחמי, "שבע ברכות"

… אלא אם איילת מנחמי תמשיך את הסוויפ הכביר של "שבע ברכות".

זה הרגע להזכיר – בשביל ליצור קצת מתח – את "אפס ביחסי אנוש", שממש כמו "שבע ברכות" זכה בפרס השחקנית, התסריט, העריכה והבימוי ולבסוף, הסרט שזכה היה "גט – המשפט של ויויאן אמסלם". אז בלי שאננות עדיין.

פרס הסרט התיעודי הקצר (עד 60 דקות):

"הרף התחתון", נור פיבק

את נור פיבק אתם מכירים בתור השחקנית הראשית מ"הברך". זה המוטיב החוזר של הערב: שחקנים ושחקניות שהם גם תסריטאיות ובמאיות, ובמאיות שהן גם מלהקות. כולם עושים הכל.

פרס הסרט התיעודי הארוך:

"אם זה נגמר, ענבל פרלמוטר", שרון לוזון, אביגיל שפרבר.

אביגיל שפרבר היתה גם מועמדת על הפקת הסרט התיעודי הקצר "ליל כלולות". השם שחוזר לאורך הטקס הוא שמה של נילי פלר שערכה גם את הסרט על ענבל פרלמוטר, גם את הסרט על מיכה ברעם, גם את "הרף התחתון" שזכה לפני רגע, וגם היתה מועמדת בעצמה על עריכת "החייל הנעלם" העלילתי.

הערב לא נגמר עד שיו"ר מפעל הפיס שר. וכך גם השנה. אני מגלגל עיניים, למה צריך דברי להג כשכולם רק רוצים לדעת מי זכה. אבל גם כאן, כמו הרבה דברים אחרים בפרס אופיר, זו כבר מסורת ותיקה. אביגדור יצחקי מדבר כל כך לא ברור שלא מובן האם הוא אומר לפוליטיקאים לא להתערב בעבודת הקולנוענים, או – וכך זה לרגע מובן – אומר לקולנוענים לא להתעסק בפוליטיקה. לא ברור. להג.

פרס הסרט הטוב ביותר:

"שבע ברכות"

או כמו שקוראים לזה במאקו: נציג ישראל לאוסקרים.

זה פרס אופיר ראשון לרונן בן-טל, סולן אור כשדים, מקים אולפני די.בי, שהפך למפיק קולנוע שהתחיל בסרטים קטנים ומאוד אלטרנטיביים (ראיתם את "תיקון" ואפילו "בתולים" מהשבוע שעבר). הוא זה ששידך בין אלינור סלע וריימונד אמסלם ובין אילת מנחמי. מה שאומר ש"שבע ברכות", למרות שהוא נראה כמו סרט משפחה מרוקאית, הוא בעצם הזכייה הראשונה בפרס אופיר של דור הפינגווין והפאנק של שינקין בשנות השמונים. חתיכת טרנספורמציה.

ציוץ