צילום של אנטון קורבין מהסט האיטלקי של "האמריקאי" חי נפשי, אני בפיגור איום עם הביקורות (לסרטים שראיתי. אני בפיגור עוד יותר עם הסרטים שלא ראיתי). הנה ניסיון להתחיל להדביק פערים. ראשון, ניסיון שלי להסביר למה למרות שאהבתי הכל ב"האמריקאי", עדיין יצא קצת מאוכזב מהסרט. במידה רבה תחושתי מ"האמריקאי" די זהה לתחושתי מ"שליחותו של הממונה על […]
אני חוזר עכשיו מצפייה שנייה ב"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" של ערן ריקליס ואני טיפה נבוך. אין לי כמעט שום דבר רע להגיד על הסרט, חוץ מהתחושה הזאת שהסרט לא מצליח להידבק אלי. הוא מקסים, ויש בו רגעים נפלאים, אבל אני בתחוש שיש שם איזשהו מרכיב שחסר. הרגשתי את זה היטב בעקבות הצפייה הראשונה […]
"סקוט פילגרים" סרט מגניב לאללה. ומצחיק. אז איך יכול להיות שקצת התאכזבתי ממנו? זה קשור לשני אנשים, אני חושב: אחד שנמצא בסרט, ואחד שלא. פורסם ב"פנאי פלוס", 21.9.2010 קבלו בתשואות את אדגר רייט, ללא ספק אחד הבמאים המבריקים שפועלים כיום. "סקוט פילגרים נגד העולם" (תסלחו לי אם אני מעדיף להתעלם מהשם העברי בפוסטרים: "האקסים של […]
יש עיבודים לספרים שההשוואה למקור הורסת אותם. אבל "הדקדוק הפנימי" הוא מאותם סרטים נהדרים שדווקא מי שקרא את הספר קודם עשוי להעריך אותו כפליים. הסרט מצליח לחיות בשלום לצד הספר. להוסיף כמה רעיונות משלו, להעלים כמה רעיונות מהמקור. אבל האופן העדין מאוד שבו ברגמן הופך רעיונות מילוליים מהספר לרעיונות ויזואליים עשוי לגרום דווקא למי שמכירים […]
לא ברור לי מאיזו תחתית חבית נשכחת חפרו החוצה את הסרט הזה (הוא נקרא "The Maiden Heist" במקור), אבל הנה הוא מגיע למסכי הקולנוע בארץ. אז מגיע לו איזה 300 מילה אגביות. פורסם ב"פנאי פלוס", 1.9.2010 האם יש דבר כזה, “קארמה של סרטים"? כי אם כן, אז "השוד המתוחכם" הוא סרט בלי קארמה. וכמה חבל, […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 1.9.2010 בערך פעם בשנה אני מוצא באחד העיתונים מאמר ששואל "מה קרה לקומדיות הרומנטיות?!”. הנוהל קבוע: יוצאת איזושהי קומדיה רומנטית מטופשת עם ג'ניפר אניסטון או קתרין הייגל ואחד העורכים או הכתבים מתגעגעים פתאום לקומדיות הרומנטיות "של פעם". המושג "של פעם" תלוי בגיל המתגעגע. יהיו כאלה שמתגעגעים ל"אשה יפה" ויהיו […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 25.8.2010 כל הביקורות שיצא לי לכתוב השבוע היו על סרטים "נשיים": בשלושתם גיבורה, ושניים מהם בוימו על ידי נשים (מי השלישי? בואו לראות מחר). יותר מזה: שניים מהסרטים מבוססים על רבי מכר ובמרכזם אשה עם איזושהי משאלת מוות. הראשון היה "נערה עם קעקוע דרקון". והנה השני. “ורוניקה מחליטה למות" הוא עיבוד לספר […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 25.8.2010 משהו מעניין קורה לקולנוע השבדי בזמן האחרון. בשנות החמישים הצירוף "סרט שבדי" בישראל היה שם קוד לסרט שיש בו עירום ואירוטיקה. בשנות הששים והשבעים כשדיברו על "סרט שבדי" לרוב התכוונו לקולנוע של אינגמר ברגמן, ולסרטים כבדים על משפחה, דת ומוסר. ופתאום בשנה האחרונה, סרטים שבדיים הופכים לסנסציות גלובליות בתור סרטי מתח […]
אח של ג'וליה רוברטס והמתאבק הביוני מגלמים מרשמלו במדורה אני לא יכול להירגע מההומור של מפיצינו שבחרו לתרגם את "The Expendables" ל"בלתי נשכחים". שזה קצת כמו שמפיצי "בלתי שביר" היו מחליטים לתרגם את שם הסרט ל"שביר". סילבסטר סטאלון כתב וביים סרט על שכירי חרב שחיים מחוץ לחוק, בשר התותחים של כוחות הקומנדו, שהקימו עסק עצמאי, […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 4.8.2010 ראשית, ענייני תרגום. זה לא מפסיק לשעשע אותי עד כמה מפיצינו מבוהלים מהמילים "חג המולד". הסרט הצרפתי "חג מולד שמח" הפך ל"חג שמח". הסרט "סיפור חג המולד" הפך ל"סיפור חג". ועכשיו, “יום שלישי אחרי חג המולד" הפך ל"יום שלישי, אחרי החגים". החגים! ראש השנה, סוכות, כאלה. מצחיקים. כמובן שמפתה […]
תגובות אחרונות