ב-30 ביוני כתבתי ששמיל בן ארי וירון שרף יזכו בפרס אופיר (הראשון כשחקן משנה ב"איים אבודים", השני כצלם ב"שבעה"). השבוע הם זכו. באותו פוסט כתבתי בהפתעה גדולה על "שבעה" סרט שא העליתי על דעתי שכה אהנה ממנו. השבוע הסרט סוף סוף יוצא. ומכיוון שזו הפעם הראשונה בה הסרט שיוצא בספטמבר, בסמוך לטקס, לא זוכה להיות […]
יש בארץ שני סוגי במאים: הבמאי-הבמאי והבמאי-המפיק. הראשון עושה סרטים טובים, השני עושה הרבה סרטים. לז'אנר הבמאי-המפיק משתייכים עמוס גיתאי, עמוס קולק, חיים בוזגלו ומנחם גולן. יוצרים שבכל סרט חדש שלהם התהייה הראשונה היא "איך יש להם סרט חדש, שנה אחרי שאף אחד לא רצה לראות את הסרט הקודם שלהם?". אבל זו המומחיות שלהם: היכולת […]
אני שמח שסרט כמו "מפטיר" נעשה. אני רוצה עוד סרטים כמו "מפטיר". וכמו "ימים קפואים". סרטים עצמאיים שכל מה שמניע אותם זו איזושהי חוצפה צעירה של משוגעים לדבר שלא מוכנים לחכות לקרנות ולמפיקים המבוססים כדי לזכות להזדמנות שלהם. אנשים שרואים קולנוע הוליוודי ורצים לקחת את הז'אנרים האמריקאים ולמצוא להם פרשנות ישראלית, עם סיטואציות יחודיות למקום. […]
תשעה סרטים ישראליים עלילתיים יוקרנו השנה בבכורה בפסטיבל חיפה. שמונה מהם יתחרו על פרס הסרט הישראלי, בסך 100,000 שקל. אבל הכי חשוב: חמישה מהסרטים יוצגו בבכורות עולמיות. פעם הבכורות העולמיות של הסרטים הישראליים היו נחלת פסטיבל ירושלים, אבל מאז שסרטים ישראליים מוצגים בפסטיבלים זרים, ומאז שהקרנות האקדמיה מתקיימות לפני פסטיבל ירושלים, ההקרנות בירושלים לא רק […]
פששש… מי אמר שאין ניסים בעולם. בוויינט נזכרו שהם יכולים להעלות ביקורות שלי לאתר של "פנאי פלוס". בשעה טובה. היסטוריה של אלימות שני סרטים ישראליים חדשים ויוצאי דופן – “בית אבי" העלילתי ו־"z32” התיעודי־ניסיוני – מתארים את התהליך שעבר החייל הישראלי מקורבן לרוצח לביקורת…
יש עדכון. לידיעת מיקי רוזנטל: מיום שני, 1.9.2008, ועד יום אחרי הבחירות לנשיאות האמריקאית בנובמבר, הסרט התיעודי המשובח של צ'רלס פרגוסון "אין לזה סוף", על הברדק האמריקאי בעירק, יהיה זמין לצפייה בחינם ביו-טיוב (כאן). פרגוסון מוכן לוותר על הכנסות ותמלוגים מסרטו, כי הוא רוצה שסרטו יהיה נגיש, זמין וחופשילכל אמריקאי שרוצה לראות אותו, לפני שהוא […]
החופשה מתקרבת לסיומה. עוד קצת מארכיוני 2001 לפני שחוזרים לשגרה. הפעם: "יומן מעודכן" של דוד פרלוב, ועוד משהו על "מרס תורכי", הסרט והשיווק, בהמשך לפוסט מאתמול. המשך…
אם ההערכות שלי נכונות, היום ימכר הכרטיס ה-200,000 ל"איים אבודים". זה קורה שבועיים מוקדם יותר ממה שצפיתי בתחילה. זו בשורה מעולה: הקולנוע הישראלי ממשיך להביא קהל. זו בשורה בעייתית: בשנה שעברה היו ארבעה סרטים שמכרו יותר מ-200,000 כרטיסים ("בופור", "ביקור התזמורת", "הסודות", "נודל"), והשנה יהיה רק אחד. "ואלס עם בשיר" יגיע בדוחק ל-90,000 ול"שבעה" יש […]
אחרי הבכורה בפסטיבל טורונטו, יוקרן "ואלס עם בשיר" בפסטיבל ניו יורק, עדיין אחד הפסטיבלים הכי איכותיים בעולם, ומקום מצוין להשקה אמריקאית. כך מתואר הסרט בפסטיבל: Israeli filmmaker Ari Folman's haunting autobiographical memory piece about his experiences as a soldier during the 1982 war in Lebanon are given a hyper-real spin by state-of-the-art animation. המילה "דוקומנטרי" […]
עד לפני דקה וחצי "אנטרקטיקה" היה סרט ישראלי עצמאי, עם פוטנציאל קווירי פולחני (אני, חוששני, לא התחברתי אליו) שניסה להשתחל לפרסי אופיר, שאף להגיע לוולג'ין וזכה לביקורות נאות ולהצלחה בפסטיבלי הקולנוע ההומו-לסביים בניו יורק ובלוס אנג'לס, כשבסוף החודש הוא יוצג גם במסגרת צדדית של פסטיבל ונציה. לאורך כל הדרך מי ששיווק את הסרט ועידכן אותי […]
תגובות אחרונות