זהו אחד מאותם רגעים שבהם אני יכול רק לגלגל עיניים בייאוש ולתהות מה הטעם לכל זה. אני קורא ב"עין הדג" שהשם העברי ל"No Country for Old Men" של האחים כהן יהיה "ארץ קשוחה". שזו רקיקה הגונה בפרצופו של קורמק מקארתי – כנראה טיפוס שבג.ג לא שמעו עליו – שעל ספרו "לא ארץ לזקנים" (שתורגם באחרונה […]
אם עד עכשיו הכיסוי של פסילת "ביקור התזמורת" מהאוסקרים בתקשורת האמריקאית היה מרוכז ברובו בבלוגים אינטרנטיים, אתמול זכה הסיפור לכיסוי הגדול והאוהד ביותר שלו מטעם התקשורת האמריקאית המיינסטרימית: פטריק גולדסטין, שמפרסם מדי יום שלישי ב"לוס אנג'לס טיימס" את המדור "התמונה הגדולה", יוצא במתקפה נגד האקדמיה האמריקאית ותקנונה בעקבות פסילת סרטו של ערן קולירין. הטקסט המלא […]
"רק כלבים רצים חופשי" חופשי אינו סרט ההמשך ל"כלבים לא נובחים בירוק", אבל הוא בהחלט מתחרה איתו על תואר השם הגרוע ביותר אי פעם לסרט ישראלי. והוא גם סוג של קטסטרופה. אם כי, היה כאן פוטנציאל ל"שבעה צעדים" ישראלי, אם רק היה כאן במאי. הנה הביקורת רוויית הספוילרים שלי על הסרט: המשך…
סרטו הראשון של רשף לוי כבמאי, "האיים האבודים", נמצא עכשיו בחדר העריכה. הסרט האוטוביוגרפי מתרחש בשנות השמונים. פסקול הסרט יהיה, לפיכך, גדוש שירים מהאייטיז. זו רשימת השירים שלוי, מפיקיו והיועץ המוזיקלי של הסרט, קובי בן עטר, קנו את הזכויות שלהם בשביל הפסקול: I Ran של Flock of Seagulls ("זה השיר האהוב עלי בסרט", אומר רשף […]
ביום שישי התפלא ג'פרי וולס איך זה ש"וראייטי" עוד לא כתבו כלום על הפסילה של "ביקור התזמורת", ואיך זה ש"אינדי-ווייר" מדווחים על הפסילה עדיין כמעין שמועה. סשה סטון כתבה גם היא על הפסילה. בהמשך אותו יום כבר עלתה הידיעה של עלי ג'פאר ב"וראייטי". ========= הדבר המעניין באתר האוסקרים של סשה סטון – אלופה בתחזיות אוסקרים […]
שיחת טלפון ראשונה: עיתונאי ישראלי מספר לי שהוא הרים הערב טלפון לדובר האקדמיה לדבר על הפסילה של "ביקור התזמורת". בין השאר שאל העיתונאי את הדובר לגבי הערעור וברר האם יש סיכוי שכמות האנגלית ביחס לעברית והערבית תצדיק ספירה חוזרת. על כך ענה הדובר: It wasn't even close. שיחת טלפון שנייה: קולנוען שעבד באחרונה עם […]
שוב תלאות רפואיות מצד פעוטות הבלוג שהסיחו את דעתי בסוף השבוע. סליחה אם חלק מהפוסטים היו מעט מרושלים בהגשה, תודה למעירים ולמתקנים, אשוב לאחור לסיבוב ניכוש וניקיון בהקדם. עכשיו הכל מאחורינו, לא שום דבר ש-36 שעות שינה לא ירפאו. הנה כמה עניינים שנותרו לא סגורים מהשבוע האחרון: ======== דיוויד ד'ארסי התחיל לסכם את הסרטים התיעודיים […]
היה פסטיבל לא טוב. אבל, נמצאו בו כמה דברים טובים: "ימים ורוחות" הטורקי הוא, נדמה לי, תגלית הפסטיבל. אני חושב שרוב המבקרים והצופים איתם דיברתי הופתעו לטובה מהסרט הקטן והלירי הזה שהכניסה אליו היתה נטולת ציפיות. כנ"ל עם "אופוריה" הרוסי. אני התרשמתי גם מ"הרסיסים של טרייסי", אבל נדמה לי שהייתי יחיד או שהייתי היחיד שראה. […]
"האמיצה": פרוגרסיבי או רגרסיבי? מחזיר את הקולנוע לימי הנקמה הפאשיסטיים של שנות השבעים, או שמזניק את הדיון בנושא לשלב הבא? מה שבטוח: ניל ג'ורדן הוא במאי נפלא וחכם להפליא, גם כשהוא נוגע – והוא אוהב לגעת – בעצבים הכי חשופים של המוסר החברתי. וחוץ מזה, הוא יודיע לשנע רגשות באמצעות תנועות מצלמה. השוט הלפני אחרון, […]
שבת. היום השלישי של הפסטיבל. בחיפה צריך לזרוק את התוכניות לפח. התכנון היה קפדני ומדויק: להיכנס ל"ליידי צ'טרלי" ב-13:00 באודיטוריום. הסרט נמשך 168 דקות. מתוכן בטח לפחות חמש דקות של רולר כותרות. לצאת מהר מהאולם ברבע לארבע, לתפוס מונית לקריגר ולהגיע ב-16:00 ל"הגירוש" של אנדריי זוויאגינצב. הצלם של הסרט בארץ. אלא ש"ליידי צ'טרלי", השם יודע […]
תגובות אחרונות