א. “ואלס עם בשיר” נוסק בתודעה האמריקאית, בדיוק בקרב המילייה הנכון. ה”הוליווד ריפורטר” מדווח שעשרות קולנוענים אמריקאים מתרעמים לנוכח שינוי התקנון של ענף הדוקומנטרי באוסקרים שהחליט שמהשנה יוכלו להיות מועמדים רק סרטים תיעודיים שהוקרנו מסחרית בניו יורק ובלוס אנג’לס עד ה-31 באוגוסט (שאר הסרטים צריכים להיות מוקרנים עד 31 בדצמבר). הקורבן הבולט ביותר של שינוי […]
איי.ג’יי שנק, הבמאי של “קורט קוביין: ילד נצחי” הוא גם בעל בלוג משובח לענייני קולנוע תיעודי, והוא היה הראשון שדיווח ש”ואלס עם בשיר” לא יהיה כשיר להתמודד על האוסקר בקטגוריית סרט התעודה. ולא בגלל האנימציה או השימוש בשחקנים בסרט (נושא שהתקנון בקטגורייה מתיר במידה מסוימת, ומעניק לוועדה את שיקול הדעת הסופי האם הסרט “אינו מספיק […]
ב-30 ביוני כתבתי ששמיל בן ארי וירון שרף יזכו בפרס אופיר (הראשון כשחקן משנה ב”איים אבודים”, השני כצלם ב”שבעה”). השבוע הם זכו. באותו פוסט כתבתי בהפתעה גדולה על “שבעה” סרט שא העליתי על דעתי שכה אהנה ממנו. השבוע הסרט סוף סוף יוצא. ומכיוון שזו הפעם הראשונה בה הסרט שיוצא בספטמבר, בסמוך לטקס, לא זוכה להיות […]
יש בארץ שני סוגי במאים: הבמאי-הבמאי והבמאי-המפיק. הראשון עושה סרטים טובים, השני עושה הרבה סרטים. לז’אנר הבמאי-המפיק משתייכים עמוס גיתאי, עמוס קולק, חיים בוזגלו ומנחם גולן. יוצרים שבכל סרט חדש שלהם התהייה הראשונה היא “איך יש להם סרט חדש, שנה אחרי שאף אחד לא רצה לראות את הסרט הקודם שלהם?”. אבל זו המומחיות שלהם: היכולת […]
אני שמח שסרט כמו “מפטיר” נעשה. אני רוצה עוד סרטים כמו “מפטיר”. וכמו “ימים קפואים”. סרטים עצמאיים שכל מה שמניע אותם זו איזושהי חוצפה צעירה של משוגעים לדבר שלא מוכנים לחכות לקרנות ולמפיקים המבוססים כדי לזכות להזדמנות שלהם. אנשים שרואים קולנוע הוליוודי ורצים לקחת את הז’אנרים האמריקאים ולמצוא להם פרשנות ישראלית, עם סיטואציות יחודיות למקום. […]
תשעה סרטים ישראליים עלילתיים יוקרנו השנה בבכורה בפסטיבל חיפה. שמונה מהם יתחרו על פרס הסרט הישראלי, בסך 100,000 שקל. אבל הכי חשוב: חמישה מהסרטים יוצגו בבכורות עולמיות. פעם הבכורות העולמיות של הסרטים הישראליים היו נחלת פסטיבל ירושלים, אבל מאז שסרטים ישראליים מוצגים בפסטיבלים זרים, ומאז שהקרנות האקדמיה מתקיימות לפני פסטיבל ירושלים, ההקרנות בירושלים לא רק […]
פששש… מי אמר שאין ניסים בעולם. בוויינט נזכרו שהם יכולים להעלות ביקורות שלי לאתר של “פנאי פלוס”. בשעה טובה. היסטוריה של אלימות שני סרטים ישראליים חדשים ויוצאי דופן – “בית אבי” העלילתי ו־”z32” התיעודי־ניסיוני – מתארים את התהליך שעבר החייל הישראלי מקורבן לרוצח לביקורת…
יש עדכון. לידיעת מיקי רוזנטל: מיום שני, 1.9.2008, ועד יום אחרי הבחירות לנשיאות האמריקאית בנובמבר, הסרט התיעודי המשובח של צ’רלס פרגוסון “אין לזה סוף”, על הברדק האמריקאי בעירק, יהיה זמין לצפייה בחינם ביו-טיוב (כאן). פרגוסון מוכן לוותר על הכנסות ותמלוגים מסרטו, כי הוא רוצה שסרטו יהיה נגיש, זמין וחופשילכל אמריקאי שרוצה לראות אותו, לפני שהוא […]
החופשה מתקרבת לסיומה. עוד קצת מארכיוני 2001 לפני שחוזרים לשגרה. הפעם: “יומן מעודכן” של דוד פרלוב, ועוד משהו על “מרס תורכי”, הסרט והשיווק, בהמשך לפוסט מאתמול.
תגובות אחרונות