שני הסיפורים שהכי מעסיקים אותי היום קשורים באן.בי.סי: מלחמת הלייט נייט וגלובוס הזהב. פתאום טקס גלובוס הזהב פחות מעניין אותי מנקודת המבט של מירוץ האוסקר, ויותר גורם לי לתהות האם ריקי ג'רווייס, מנחה הגלובוסים, יתייחס לפרשת לנו-אובריאן בשידור חי. הגלובוסים משודרים באן.בי.סי, הרשת שגם יצרה את כל הברדק הזה וגם – באופן משונה מאוד (וכמעט […]
שבוע טוב. חודש טוב. שלושה דברים לזכור על הבוקר: 1. חגגנו יום הולדת 4 ל"סינמסקופ" (הבלוג) שלשום. אם לא ביקרתם בפוסט, שמרנו לכם שקיות הפתעה. 2. לכבוד יום ההולדת, אני מציע לכם מתנה: צפייה חינם בסרט (בתוקף עד מחר בבוקר). 3. הלילה, ב-3:00 (אור ליום שני): לייב בלוג של גלובוס הזהב. לכו לישון שעתיים אחרי […]
מחר בלילה (כלומר, ב-3:00, בין ראשון לשני) יתקיים בלוס אנג'לס טקס גלובוס הזהב. עבור הוליווד הוא סוג של חזרה גנרלית לקראת האוסקר – לא כל כך מבחינת חשיבות הטקס או הפרסים, אלא בעיקר מבחינת גודל הסיקור והרייטינג של האירוע – וכך גם עבורי: את שעות הלפנות-בוקר של יום שני אעביר כאן אתכם, ער, בדיווח חי […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 14.1.2010 מכירים את זה שלהקה מתפרקת וחבריה מתחילים להוציא אלבומי סולו? זה רגע די חושפני, לא? פתאום מתחוור מי היה באמת המוכשר בחבורה, מי שם היה הדומיננטי יותר. בקולנוע זה כמעט לא קיים, אלא אם יגיע יום ובו האחים כהן יחליטו שהם רוצים להתחיל לביים בנפרד. מקרה נדיר שכזה קרה לפני עשר […]
כבר שנה ש"סינמסקופ" פועל בתוך "אורנג' טיים", שירות ה-vod האינטרנטי של אורנג'. המון סרטים יש מסביבי, בבאנרים מעל ומשמאל. אבל אף פעם לא מצאתי דרך לשלב את ההיצע הזה בתוך הפוסטים (שזה סוג של פיספוס, היה מושלם איכשהו לארגן הנחה לקוראי הבלוג לצפייה ב,נגיד,"ארץ ההרפתקאות" של גרג מוטולה, ואז לדון בסרט הקסום הזה כאן, לא?). […]
היום אני חוגג יום הולדת 4 ל"סינמסקופ", הבלוג (ויום הולדת 14 ל"סינמסקופ" מדור הדפוס). וגם חגיגת יום ההולדת הזאת הפכה כבר למעין מסורת (עכשיו רק צריך לקבוע יום קבוע לציון היום הולדת הזה, שבכל שנה אני מציין ביום אחר, בשבועיים הראשונים של ינואר. גם לזה נגיע: "יום סינמסקופ". לאט לאט). זה הפוסט השנתי בו אני […]
מקבץ מסקרן של סרטים ישראליים קצרים יוקרן מחר (שישי) ב-14:00 בסינמטק תל אביב. ראיתי את אחד הסרטים, "האגם" של בועז לביא. וכך כתבתי עליו בגיליון "פנאי פלוס" של 14.1.2010: מעניין מאוד. בתוך שבוע אחד אני רואה שני סרטים ישראליים שגורמים לי להגיד "המממ… זה נראה מאוד תאילנדי". או קוריאני. או טייוואני. תבחרו איזו מדינה אסיאתית […]
למה נזכרתי בזה פתאום? אסביר מחר. פורסם ב"העיר", 8.1.2004 ג'יימס אדיקשן עיניים גדולות, לב ענק וחוש הומור מפתיע במורכבותו ובמסריו הופכים את "מסעות ג'יימס בארץ הקודש" לסרט הישראלי החכם והמוצלח ביותר של השנה החולפת משום מה הרביתי לחשוב על רפי בוקאי המנוח במהלך הצפייה השנייה שלי ב"מסעות ג'יימס בארץ הקודש". קודם כל, כי השם המעט […]
הבלאגן באן.בי.סי לפחות מייצר רגעים לא רעים – ודי ארסיים – של קומדיה. קונן אובריאן אמש: "זה היה החלום שלי מאז הילדות להנות את ה'טונייט שואו'. אז ילדים, דעו שגם אתם יכולים להגשים את כל החלומות שלכם… בתנאי שג'יי לנו לא רוצה אותם גם". זה מונולוג פתיחת התוכנית שלו מאמש, כולל הופעת אורח של קנת, […]
זהירות, ספוילר בפסקה הראשונה. אני אוהב להצביע על הרגעים האלה בסרטים שבהם הסרט לוחץ לך על כפתור במוח (או בלב) וכל הגוף נדלק כמו עץ חג מולד. רגעים חמקמקים, בוודאי סובייקטיביים מאוד, אבל ששם נמצאת האהבה שלנו לסרטים, מקום בו אנחנו מכריזים "אני הולך עם הסרט הזה". הרגע הזה מגיע ב"הקופסה" כמעט בסופו. עד אז […]
תגובות אחרונות