לכבוד יום העצמאות האמריקאי, הנה שלושה סרטים צרפתיים שעלו להקרנות מסחריות אחרי שהוצגו בפסטיבל הצרפתי שהתקיים באחרונה בסינמטקים. כל אחד מהם סביר וחביב מסוגו. הנה סקירה מהירה: "החברים של ניקולא". במאי: לורן טיראר במאי חמוד, לורן טיראר הזה (שהתארח בפעם השניה בישראל לקראת בכורת הסרט. בפעם הקודמת הוא הגיע עם סרטו הקודם, “מולייר"). וסרט חמוד, […]
בסופו של החופש הגדול, שהתחיל אתמול, לא אהיה מופתע אם יתברר ששני סרטים – “צעצוע של סיפור 3 ” ו"שרק לנצח” – יתגלו כסרטים שצפו בהם הכי הרבה אנשים הקיץ בארץ. וזה מפתיע ששני הסרטים האלה מתחרים – בפעם הראשונה זה מול זה – כי, למעשה, יש בין שתי הסדרות האלה קווי דמיון רבים למדי. […]
בשעה טובה, גם בישראל הבינו שיש קהל ל"דמדומים" ומנסים להסתנכרן לקדחת. "דמדומים 3 " הוא הסרט הראשון בסדרה שיוצא בישראל במקביל לעלייתו באמריקה ולא בעיכוב מהוסס. ובאמריקה, מדווחת ניקי פינק, זו ההפצה הגדולה ביותר אי פעם – לא רק הכי הרבה אולמות, אלא גם הכי הרבה הקרנות. המטרה: לכבוש בסערת את סוף השבוע […]
הגיהנום, כנראה, קפא. לראשונה בתולדות הקולנוע הישראלי אורי קליין סימפט סרט של אבי נשר. קליין ועופר מתן מ"עכבר העיר" נתנו לסרט שלושה כוכבים. "פעם הייתי" ממקומם במקום השני בטבלת המבקרים של "טיים אאוט" (יעל שוב נתנה שלושה כוכבים. יקיר אלקריב, שמוליק דובדבני ואני נתנו ארבעה). אבנר שביט ב"וואלה" נתן חמישה. וכרגיל, מסקרן לראות איך חרים […]
מבזק מיוחד: קבלו עדכון נסער. אולם 23 בסינמה סיטי ראשון לציון הוא כרגע – בעיניי – אולם הקולנוע הכי טוב בארץ. יא וואראדי, איזה מסך ענק, איזה שיפוע נהדר, איזו איכות הקרנה דיגיטלית מצוינת. ראיתי שם השבוע גם את "פעם הייתי" וגם את "צעצוע של סיפור 3 " והתמוגגתי מתנאי ההקרנה המשובחים. אה, וגם מהסרטים […]
פורסם ב"פנאי פלוס". 16.6.2010 ניל ג'ורדן הוא אחד היוצרים המעניינים, העקביים והמרתקים שפועלים כיום. למרבה השמחה, הוא גם יוצר שמקבל כבוד מצד המפיצים בארץ, וכמעט כל סרטיו הגיעו להקרנות מסחריות בישראל, מה שהופך אותו גם לאחד היוצרים העכשוויים שאנחנו כאן בארץ הכי מעודכנים לגבי מכלול היצירה שלהם. והנה מגיע סרטו החדש ביותר, "אונדין". ג'ורדן הוא […]
למען קוראינו בחו"ל: "הצל של ביל" הוא שמו העברי לסרט הקטן והכמעט זניח (אבל החמוד) של אדוארד נורטון, "Leaves of Grass". בחודשים האחרונים הוקסמתי משתי סדרות טלוויזיה שעשו שימוש בז'אנרים של פנטזיה ומד"ב כדי לעסוק בנושאים החביבים עליי: אמונה ורוחניות. האחת היא "קפריקה", שעוסקת בנקודה בזמן של ציוויליזציה שעוברת מפגאניות למונותיאיזם, והברדק שמעבר כזה יוצר. […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 9.6.2010 זה כמו לחיות בפיתול זמן. לחיות בדז'ה וו. כשאומרים "הייתי כבר בסרט הזה", לרוב לא מתכוונים לזה באופן מילולי. אבל עם "סיוט ברחוב אלם", ובכן: הייתי כבר בסרט הזה. וזה משונה: כי כשיצא "סיוט ברחוב אלם" הראשון והמקורי – והוא היה באמת מקורי – ב-1984, הייתי בן 16. בדיוק בגילן של […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 9.6.2010 חי נפשי, איזה סרט אפרורי, זניח, חסר חשיבות ונטול חן. לא קטסטרופה איומה או מעליבה. סתם סרט בינוני. למעשה, אני יכול למצוא בו אפילו כמה וכמה נקודות זכות. כמו, למשל, העובדה שצמד השחקנים הראשיים – ג'ניפר לופז ואלכס אולפלין – מתוקים ונעימים כמו צמר גפן מסוכר. או, למשל, שיש בעלילה משהו […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 12.5.2010 כיום אנחנו כבר יודעים היטב שפאטיח אקין הוא אחד הבמאים הכי מעניינים שפועלים כעת בגרמניה. סרטו השלישי כבמאי, “עם הראש בקיר", זכה בפסטיבל ברלין והיה חתיכת חומר נפץ רגשי-מוזיקלי מסעיר ונהדר. סרטו הקודם, “בקצה גן עדן", היה מאופק יותר, ובכל זאת הפך להצלחה מרשימה ומפתיעה למדי כשהוקרן בארץ. ועכשיו, אחרי […]
תגובות אחרונות