וכדאי גם לשים לב איך רוב "באריה" – והעיר שצומחת מכפר קטן לכרך גדול – נעשה באפקטים דיגיטליים פורסם ב"פנאי פלוס", 12.5.2010 שיהיה בריא ג'וזפה טורנטורה. האיש שיצר את "סינמה פרדיסו", ומאז עשה דברים טובים פחות ועוד יותר פחות, הוא חלק מזן נדיר של קולנוענים אירופאים שצמחו בשנות השמונים ושעדיין מסורים […]
בפתיחת "מזימות בינלאומיות" יוצא רוג'ר תורנהיל לשתות קוקטייל במלון פלזה עם כמה עמיתים מעולם הפרסום. ברקע, שני בריונים מחפשים אדם בשם קפלן, אותו עליהם לחטוף. הם מבקשים מאחד המלצרים להכריז שמר קפלן מתבקש לטלפון. תורנהיל, לא מודע לכל מה שמתרחש מאחורי גבו, בדיוק קורא לאותו מלצר, כדי שיביא לו טלפון, כדי שיוכל לעדכן את אמו […]
איך הזמן טס. בדיוק בסוף השבוע הזה לפני שנתיים עלה בארץ "איירון מן" הראשון והיה לסרט הראשון בארץ שמוצג בהקרנה דיגיטלית. המון השתנה מאז. והנה מגיע "איירון מן 2 ". האמת, מי שמתאכזב מהסרט הזה מפונק. מצד שני, זה די ברור. "איירון מן" הראשון תפס את כולנו בהפתעה. "איירון מן 2 " – שהוא בבחינת […]
ראיתי פוסטר עם איזבל אדג'אני מחזיקה אקדח ואמרתי, "כמה יכול להיות רע סרט חדש עם איזבל אדג'אני ואקדח". ואז נכנסתי ל"יום החצאית". סרט עם רעיון טוב וביצוע ירוד. פורסם ב"פנאי פלוס", 14.4.2010 על פניו, לז'אן-פול ליליאנפלד היה רעיון נחמד שכולו עוסק בהיפוכי תפקידים וריסוקי תדמיות. הוא ממקם את סרטו הקאמרי, “יום החצאית", בתוך אולם תיאטרון […]
גרטה גרוויג גונבת את "גרינברג" הולי שיט. האם עופר מתן (מ"עכבר העיר") ואני המבקרים היחידים בארץ שחיבבו את "גרינברג"? חשבתי שזה סרט נהדר. מקסים וצורב באותה מידה. והמשך מוצלח ל"חיים בין השורות" – אני מדמיין את רוג'ר גרינברג, הדמות הראשית ב"גרינברג", בתור הגרסה הבוגרת של הנער מ"חיים בין השורות". מישהו כאן חיבב כמוני? פורסם ב"פנאי […]
הו, כמה שאני התמוגגתי מ"קיק-אס". על סמך הטריילר והתקציר ידעתי איך הסרט מתחיל – מין קומדיית נעורים על נער שחולם להיות גיבור על – אבל לא דמיינתי איך הסרט הזה ממשיך ונגמר. חתיכת בעיטה בראש. עזבו לקרוא, לכו לראות. זה אלים מאוד, רק שתדעו. רעיון המוצא – המבוסס על הרומן הגרפי של מארק מילר – […]
מתוך הסצינה שנתנה לסרט את שמו "נביא" הוא הסרט הרביעי של זאק אודיאר שאני רואה והיוצר הזה מסקרן אותי. נדמה לי שהתגובות שלי לרוב סרטיו היו זהות: כולם התחילו באופן שלא הרשים אותי, אבל הסתיימו בצורה שגרמה לי להרים גבה מופתעת ומתפעלת. אודיאר מתחיל את סרטיו באופן שנראה מוכר ושגרתי ובאופן הדרגתי מוציא אותם […]
רגע, תהיה: אם המפיצים בארץ קוראים ל"The Blind Side" "הזדמנות שנייה", איך הם יקראו לסרט בשם "A Second Chance" שבוודאי עוד יופק ביום מן הימים? זה לא קצת, יו נואו, קצר רואי. ונו, באמת. לאיזה סרט אי אפשר לקרוא "הזדמנות שניה"? כל סרט הוא תמיד סיפור של כשלון ואז הזדמנות שניה, לא? איזה שם חלבי […]
האינטרנט הזה מחרב ציפיות. כולם יודעים מראש מה הולך לקרות בכל סרט, איך הוא נראה, מה חשבו עליו אחרי הקרנת המבחן הראשונה, מי צעק על מי בצילומי ההשלמה. כל סרט מגיע אלינו כשכבר מוצמדת אליו תווית: אכזבה, כישלון, הפתעה, הצלחה. וזאת עוד לפני שנראה פריים מהסרט. ואחרי שנראה פריים מהסרט? אז אנחנו כבר אומדים כמה […]
בקטנה… פורסם ב"פנאי פלוס", 17.3.2010 אחד מהבמאים של "חיים בזרם" (השני עשה את "הסיפור של דספרו") והתסריטאי של "שוטר בגן הילדים" ו"תאומים" מעבדים סדרת אנימציה יפנית שהפכה לפולחן בשנות הששים? עד כמה רע זה כבר יכול להיות? ואכן, “אסטרו בוי" הוא לא סרט רע. הוא לא ממש טוב במיוחד, אבל הוא גם לא רע. בעיקר […]
תגובות אחרונות