זה הטקסט הספונטני שכתבתי מיד אחרי שראיתי את "לבנון" בהקרנת האקדמיה שלו, ב-2 ביוני 2009 (הטקסט קבור עדיין בארכיון הבלוג בתפוז שעדיין לא הועבר במלואו לפלטפורמה הנוכחית. אני מפרסם אותו עכשיו כאן בשנית + התגובות שלכם מאז). הערב הפך "לבנון" לסרט הישראלי הראשון שזוכה בפרס הראשי באחד משלושת הפסטיבלים הגדולים בעולם (קאן, ברלין, ונציה) פורסם […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 9.9.09 אני בעד. אני בעד סרטי אימה. אני בעד בי-מוביז. אני בעד במאים ישראליים שהולכים ומשתפשפים כהוגן בבי-מוביז ובסרטי אימה. זה מסלול הכשרה נורמטיבי בהוליווד, ואני מוריד את הכובע בפני גידי רף שהלך ועשה לא רק סרט אחד כזה, אלא שניים, והוכיח בשניהם שהוא יודע את המלאכה. יותר מזה: בסרטו הקודם, “טיוטה […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 9.9.09 השבוע נדביק פערים של סרטים שכבר מסתובבים בבתי הקולנוע כמה שבועות והצלחתי בכשרון רב להחמיץ עד עכשיו. כבר בגרסת הספר חשבתי של"אשתו של הנוסע בזמן" יש רעיון מוצא נפלא. סיפורי מדע בדיוני ופנטזיה העוסקים במסע בזמן מרתקים אותי, וגם הניסיון לחבר בין נקודת המוצא הפנטסטי ובין עלילה רומנטית/מלודרמטית נשמע לי מקורי […]
וואו! תראו מה קורה עם "גבולות השליטה" בטבלת דירוג המבקרים ב"עכבר העיר": נחמן אינגבר נתן אפס, אבנר שביט 1, שמוליק דובדבני 2, מאיר שניצר 2.5, אני 3.5, אורי קליין 4. אני זוכר סרטים שקיטבו מבקרים, אבל אני לא חושב שאי פעם ראיתי כזאת פריסה של ציונים מהכי נמוך עד הכמעט הכי גבוה. במילים אחרות: זה […]
לא ממש הבנתי למה קוראים לסרט "עיניים פקוחות", מישהו יכול להסביר? ביני ובין עצמי אני קורא לו בחיבה "ידע הבשרים", גם כי הגיבור הוא קצב (ולכן בטח יש לו ידע בבשרים), וגם כהומאז' לסרט המצוין ההוא של מייק ניקולס, שעסק במשבר הגבריות של שלהי המהפכה המינית. למרות אי אלו הסתייגויות, אני חיבבתי למדי את "עיניים […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 19.8.2009 מתחת לבלאגן, לכאוס, להיעדר הסגנון ולצעקנות ההיסטרית מסתתר ב"סיטי איילנד" סרט סימפטי למדי. אנדי גרסיה שותף להפקה ולמימון של הסרט הפצפון והעצמאי הזה שכמעט ולא הופץ בשום מקום בעולם (חוץ מישראל ורוסיה בערך). גרסיה מגלם בסרט סוהר שיש לו חלום להיות שחקן. מאחורי גבם של בני משפחתו הוא הולך לשיעורי משחק […]
פורסם ב"פנאי פלוס", 19.8.2009 עכשיו אני מבין למה ביקורת הקולנוע העולמית במשבר. למה יותר ויותר עיתונים אמריקאים מפטרים את המבקרים שלהם. הרי מה יש להם לעשות? מה הקשר בין סרט כמו "ג`י.איי ג`ו" וביקורת קולנוע? מה אמור מבקר, יודע קרוא וכתוב, שאולי אפילו למד משהו באוניברסיטה וראה כמה סרטים בימיו, לכתוב על "ג`י.איי ג`ו"? ואכן, […]
הבוקר ישודר ביס הסרט התיעודי "הסיפור מאחורי פיקסאר" – שמציג את הרצף הדי פנומנלי של אולפן הקולנוע הכי מדהים מאז ימי תור הזהב של הוליווד. הסרט לא ממש מפענח איך הם עושים את זה, איך הם גורמים לזה שכמעט כל הסרטים שלהם כה מופלאים (ההסברים די טריוויאליים: "אנחנו עושים את הסרטים שאנחנו היינו רוצים לראות"), […]
סצינת התרסקות המטוס היא כלום לעומת סצינת הרכבת התחתית הכי טובה מאז "מת לחיות 3" פורסם ב"פנאי פלוס", 27.5.2009 הו, איזה ברדק מופלא. אלכס פרויאס – במאי אוסטרלי ממוצא יווני שנולד במצרים – הוא כבר למעלה מעשור אחד היוצרים שהכי מרתקים אותי בהוליווד, זאת למרות שחמישים אחוז מסרטיו לא היו כה מוצלחים, ובחמישים האחוז האחרים […]
שמעו, כל השאר מילים ריקות: "סטאר טרק" היה סרט מהנה לאללה, גם אחרי שתי צפיות. בלי יותר מדי שכל אבל עם המון קצב והומור משובח. וגם הליהוק של קירק וספוק ובונז היה מוצלח. וכמה רגעים נאים של בימוי. ופסקול נפלא. עובד. פוגע בול. הנאה. ועכשיו, אם אתם מרגישים בזה צורך, בהרחבה. פורסם ב"פנאי פלוס", 6.5.2009 […]
תגובות אחרונות