זוכרים את הפוסט הזה, בו קפצו לי הפיוזים כי אנשי יונייטד קינג לקחו שם שהצעתי כאן בבלוג בלי רשותי, לסרט החדש של ג'ורג' קלוני? ובכן, מים מתחת לגשר, כמו שאומרים האמריקאים. ששה שבועות חלפו וכל כך הרבה קרה בינתיים: יחצני יונייטד קינג התחלפו, הסרט המדובר הוקרן בבכורה בפסטיבל ונציה והוציא מרוב המבקרים קריאות אכזבה רמות, […]
כשעובדים על מיתוג יחפשו אנשי משרד הפרסום ובעלי המוצר שם שיהיה יחודי, זכיר, חד פעמי, שיהיה מזוהה אך ורק עם המוצר שלהם. לפחות ככה זה עובד בחטיפים וביוגורטים. אבל המזכר הזה כנראה לא הגיע למפיצי הסרטים בארץ, שעובדים על טקטיקה אחרת לגמרי. הם, כשהם בוחרים סרט, מחפשים שם שיישע כמו של סרט שכבר ראינו. אולי […]
ועוד בענייני קולנוע ישראלי ושיווקו: הנה משהו על התמסמסותו של רעיון שיווקי. או: איך רעיון יפה הופך לקומוניקט בומבסטי ולאירוע פייסבוקי עצום ולבסוף לאירוע קטנטן מידות ונטול גרנדיוזיות. מישהו שם בינוייטד קינג/עבודה עברית הפקות הגה רעיון שיווקי מקסים: להציב פסנתרים ברחבת הסינמטק ולהזמין את הציבור ל"שיעור פסנתר המוני". אני מניח שמישהו שם ראה בדמיונו […]
אני חייב בהזדמנות להגיע למשרדי יונייטד קינג בסינמה סיטי, למצוא את האיש שאחראי על מתן שמות הסרטים בעברית, ללחוץ לו את היד, לתת לו צ'פחה ידידותית על הגב. ואז לבקש ממנו את הצ'ק שמגיע לי על העבודה שאני עושה בשבילו. בהנחה שלא מדובר במקרה של "מוחות גדולים חושבים אותו דבר" (או מוחות קטנים במקרה שלפנינו), […]
"השליטה על שעשועו העיקרי של האזרח הישראלי נמצאת בידי קבוצה קטנה של אנשים פרטיים, אלה הם בעלי בתי הקולנוע. בגלל חוסר חוקה מתאימה שתקבע דרכי התנהגות לענף חיוני זה של חיי הכלכלה והחברה נוצר מצב מיוחד במינו. בעלי בתי הקולנוע הם הקובעים הכמעט-יחידים בכל הקשור לטיב הסרטים המוצגים במוסדותיהם, למשך הצגתם של סרטים אלה, ולצורת […]
בכל פעם שאחד ממפיצינו מגלה יצירתיות יתר ומדביק שם מביך לסרט מקומי אני תמיד יודע, ביני לבין עצמי, שיש רגע – כבר שנים ועשורים – שבו הפדיחה הזאת מתקנת את עצמה. נדמה לי, למשל, שחובבי ווס אנדרסון מדברים על סרטו "ראשמור" ולא על "המירוץ לצמרת של מקס פישר", נכון? והנה הוכחה שבחלוף מספיק זמן, […]
הילדה הקטנה שלי חשפה לגמרי במקרה שערוריה גדולה. טוב, לא באמת. לא חשפה ולא שערוריה, אבל שמעו קטע. בת השש – שתכף תתחיל להיות מכונה כאן "בת השבע" (לא להתבלבל עם בת התשע שכונתה בבלוג הזה "בת השבע" לפני שנתיים) – רצתה יום הולדת קולנועי. התחלנו לברר מחירים. הכי זול? סינמה סיטי. 2000 שקל […]
משמאל: נדב הולנדר ויובל מנדלסון, יוצרי "חתולים על סירות פדלים". ואלעד פלג מימין: עידן זעירא ("פלנטה אחרת"), רוני קידר ("ג'ו ובל"), רני בלייר (שהנחה), רועי ורנר ("2 בלילה") אז איך היה אתמול בשדרות? כיף. זה פסטיבל שתענוג לראות בו סרטים. התמונות הנ"ל הן מפאנל היוצרים העצמאיים. לא חושב שמישהו מאיתנו – […]
עודכן! נעזוב לרגע את המבקרים, ונביט במפיצים הישראליים שמסתובבים בקאן. כזכור, קאן הוא גם – או, למעשה, בעיקר – שוק סרטים ענק משם חוזרים מפיצינו עם לא מעט מהסרטים (הזרים והעצמאיים) שהם יקרינו בשנה הקרובה. אז מה הם קנו? קולנוע לב: "מלנכוליה" של לארס פון טרייר* "צריך לדבר על קווין" של לין רמזי […]
בתור עיתונאי אני לפעמים צריך לקבל מידע ממפיצים על סרטים עתידיים שלהם. את המלאכ כפוית הטובה של ייצוג המפיצים מול העיתונאים עושים אנשי יחסי הציבור. כיום, אחרי כעשרים שנה של עבודה מול יחצני קולנוע, אני חושב שסוף סוף הצלחתי לפצח את הקוד הסודי שאיתו מקדדים היחצנים והמפיצים את התשובות האמיתיות שלהם. אז בניתי מילון, […]
תגובות אחרונות