"באטמן נגד סופרמן, שחר הצדק״. וגם וונדר וומן

חמישה חודשים חלפו מאז הטריילר המלא הראשון של ״באטמן נגד סופרמן, שחר הצדק״ של זאק סניידר. אבל שבוע בלבד חלף מאז שהבנו שגם מארוול עובדים על סרט כמעט זהה: קפטן אמריקה נגד איירון מן (ושאר הנוקמים). התקצירים נשמעים זהים: בעקבות אירוע הרסני, הממשלה מחליטה להטיל פיקוח על גיבורי העל. קפטן אמריקה (אצל מארוול) וסופרמן (אצל וורנר ודי.סי קומיקס) לא מוכנים להישמע לרגולטורים, אז מישהו צריך ללכת ולנסות להשתלט עליהם. כמה מתערבים שבסוף יצוץ נבל שיחייב את שני גיבורי העל להבין שהם דווקא צריכים לשתף פעולה ולא להילחם אחד בשני? ״קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים״ עוסק בהתפוררות של צוות הנוקמים (זכרו שההאלק עדיין נעדר), ואילו שמו של הסרט של וורנר, ״שחר הצדק״, מרמז על כך שהעימות בין שני גיבורי העל אמור להוליד את ״ליגת הצדק״, סופר-גרופ גיבורי העל של גותאם ומטרופוליס. למרות שהטריילר מתעסק ברובו במלחמה בין באטמן וסופרמן, ובמניפולציות של לקס לותר, יש מקום להוסיף גם שני שוטים של גל גדות בתור וונדר וומן לקראת הסוף. וממש כשם שאת הטריילר ל״קפטן אמריקה״ החדש חשפו בתוכנית של ג׳ימי קימל, כך קורה השבוע גם עם ״באטמן נגד סופרמן״. ממש הבוקר זה שודר והנה זה כאן:

continue reading…

״המתנחלים״ של שמעון דותן בסאנדאנס

פסטיבל סאנדאנס פרסם הלילה את רשימת הסרטים בתחרויות הדרמטיות והתיעודיות, האמריקאיות והבינלאומיות, שלו. המסגרת הכי מסקרנת בסאנדאנס היא התחרות האמריקאית הדרמטית, שבה מתגלים הבמאים האמריקאים הצעירים הכי מסקרנים. הסרטים המתחרים הם סרטים עצמאיים, דלי תקציב, ולרוב סרטי ביכורים, לכן אין שם כמעט שמות שאיתם אפשר להוביל ידיעה, אבל צריך לדעת ששניים-שלושה מהסרטים האלה יהפכו ליצירות המדוברות של 2016. יש שנים שבהן סאנדאנס מגלה להיט גדול, שמצליח בקופות ובאוסקרים, כמו ״וויפלאש״ או ״חיות הדרום הפראי״, ויש שנים שבהם הסרטים הזוכים, שכולם חושבים שיהפכו ללהיטים, נכשלים, כמו שהיה השנה עם ״אני וארל וזאת שהולכת למות״ ו״דופ״ או לפני שלוש שנים עם ״תחנת פרוטווייל״. אבל ריאן קוגלר ומייקל בי. ג׳ורדן, הבמאי והשחקן של ״תחנת פרוטווייל״, קוטפים עכשיו את פירות סאנדאנס שלהם בזכות הלהיט שלהם ״קריד״ (מעין המשך ל״רוקי״, שיגיע לישראל ב-31.12). והבמאי של "אני וארל וגו׳״, אלפונסו גומס-רחון, הולך להיות במאי משמעותי מאוד בהוליווד בשנים הקרובות, יש לי תחושה כזאת.

continue reading…

פיטר ג׳קסון ובתו פוגשים את הדוקטור

אתמול העלה פיטר ג׳קסון סרטון קומי קצר בדף הפייסבוק שלו (ראו בהמשך). בסרטון נראה ג׳קסון מבריק ומצחצח את פסלי האוסקר שלו, משל היה הוא גולדה מאיר והסמוברים שלה. לידו יושבת בתו שמספרת לו שהתסריטאי סטיבן מופט מנסה ליצור איתו קשר, שולח לו מיילים אבל הוא לא מגיב. ג׳קסון עונה שהוא לא מצליח להבין את המיילים של מופט, שהם כמו התסריטים שלו – חלקם מבריקים וחלקם לא. הבת עונה שמופט רוצה להזמין את ג׳קסון לביים פרק של ״דוקטור הו״. ובינתיים, מאחור אנחנו רואים את פיטר קפלדי, המגלם כעת את דוקטור הו, מתגנב אליו הביתה ומושיט לו חוזה מסטיבן מופט לפני שמגיע דאלק שמבריח אותו. וכל זה נעשה אמנם באופן משעשע, אבל באופן מפתיע למדי עם משחק די מביך. הנה הסרטון ואחר כך ניסיון להבין מה הוא אומר (סבלנות, לסרטוני פייסבוק לוקח רגע להיטען):

continue reading…

״הדינוזאור הטוב״. למצוא את ארלו

continue reading…

לוק סקייווקר. האלטר אגו שלי

בעוד 16 יום יוצא ״מלחמת הכוכבים, פרק 7: הכוח מתעורר״. אני מניח ש-75 אחוז מביקורות הקולנוע שיתפרסמו ביום הבכורה יתחילו עם פסקת פתיחה זהה: ״ראיתי את ׳מלחמת הכוכבים׳ הראשון בפעם הראשונה בגיל x, וחשבתי ש….״ (או ״מעולם לא ראיתי/אהבתי/הבנתי את ׳מלחמת הכוכבים׳״). הפסקה השנייה תעסוק בלבטים איך לכתוב ביקורת על הסרט הכי מצופה בעולם, שהפך לשובר קופות חודש לפני בכורתו, שיחס אליו הוא מעל לקולנועי הוא דתי. ובכן, כדי לחסוך זמן ומקום וכדי לנסות להתעסק ביום הבכורה של ״הכוח המתעורר״ בסרט עצמו, ובקולנוע שלו, כתבתי טקסט מקדים שמסביר את הסיטואציה שלי (ושל מיליוני בני דורי) בבואי אל הסרט. ההכרזה שלי חד משמעית: קניתי כרטיס ליום הבכורה של ״מלחמת הכוכבים, הכוח מתעורר״ כי אני בא לאהוב את הסרט. אני מגיע אליו, א-פריורית, כיצירת מופת. אני מגיע אליו כאילו זה סרט שביימה הבת שלי, אני לא רוצה למצוא בו דופי. כשזה מגיע ל״מלחמת הכוכבים״, אני מניח את תג המבקר ואת האקדח על השולחן. מה יקרה אחר כך, זו שאלה טובה.

הטקסט הזה שתכף יעלה ויבוא, לא נכתב בוואקום. נכתבו לפניו עשרות אלפי מילים שלי על הסדרה, שמסבירות בין השאר למה אני לא יכול להיות שותף מלא לספורט הלאומי של מעריצי ״מלחמת הכוכבים״ שמנגחים בלי הרף את ג׳ורג׳ לוקאס, היוצר של הסדרה הזאת (זה שקול בעיני לרצח אב), ולמה אני לא קוטל באותו להט, השמור לפלגים הרדיקליים בדת הג׳דיי שלנו, את סרטי הטרילוגיה השנייה, שכה אוהבים לשנוא, ואני תמיד מנסה (ואף מצליח) למצוא בה נקודות זכות. הטקסטים ההם, שכתבתי בשנה שבה גרתי וכתבתי ל״מעריב״ מניו יורק, היו קבורים בארכיון הישן של ״סינמסקופ״ שהיה עד עכשיו לא נגיש, אז הנה, סוף סוף, אפשר לקרוא אותם:

ראיון עם ג׳ורג׳ לוקאס וג׳אר-ג׳אר בינקס על ״אימת הפאנטום״, מתוך ״סופשבוע״ של ״מעריב״, 1999

דיווח מהפרמיירה הניו יורקית של ״אימת הפאנטום״, מתוך ״זמן תל אביב״, 1999

ועכשיו זה:

continue reading…

70 מ״מ! אבל במקום אחר

צרות בעולם ההפצה.

1.

התמונה בראש הפוסט לקוחה מהטריילר של ״שמונת השנואים״, הסרט החדש של קוונטין טרנטינו. זה הטריילר המוצג בימים אלה גם בבתי הקולנוע בישראל, כולל הכותרת בסופו: ״צפו בו ב-70 מ״מ המרהיבים״. הצעה מצוינת, אבל בישראל מדובר בטיזינג מעצבן, שלא לומר שקר: על פי מה שידוע לנו כרגע אין שום כוונה להציג את ״שמונת השנואים״ בעותק פילם 70 מ״מ. סיבה אחת היא שעל פי בדיקה שערכנו הבוקר, אין יותר מקרנות 70 מ״מ תקינות בישראל. מי שהיה רוצה להפוך את הקרנת סרטו של טרנטינו לאירוע בישראל – צריך לזכור, סרטיו של טרנטינו מאוד מצליחים בארץ בדרך כלל – היה יכול להביא מקרנת 70 מ״מ מחו״ל, עם גלגלי הפילם (הענקיים), לסגור לערב אחד את היכל התרבות ולהקרין בו את הסרט עם כרטיס במחיר של 150 שקל. סולד אאוט, אני בטוח. אבל כפי שזה נראה כרגע, זה לא הולך לקרות בישראל, לפחות לא בסמוך לבכורת הסרט.

continue reading…

״אנומליסה״. צ׳רלי קאופמן עם בובות

הנה ריכוז של כמה כותרות ממש מסקרנות מהימים האחרונים, ונתחיל בבשורה נהדרת: ״אנומליסה״, סרט האנימציה הנוירוטי של צ׳רלי קאופמן, שהוא מסוג הסרטים הבוגרים ומאתגרי הז׳אנרים שהמפיצים בארץ בדרך כלל נבהלים מהם, יופץ בישראל. הקרנת הבכורה שלו בישראל תתקיים כבר ביום שלישי הבא, 8.12, חופשת חנוכה, בתור סרט הפתיחה של פסטיבל אוטופיה. הסרט יופץ באופן מסחרי בסינמטק כמה שבועות אחר כך, במהלך ינואר או פברואר. זה נהדר בעיני שהתסריטאי של ״להיות ג׳ון מלקוביץ״ חוזר לשחק בבובות.

continue reading…

״גשר המרגלים״. וגם גשם המרגלים

continue reading…

ג׳וליה רוברטס עם תסרוקת הילרי סוואנק ב״הסוד שבעיניים״

continue reading…

שבוע מלא אקשן בטבלת המבקרים: חמישה סרטים חדשים נכנסו אליה, אחד תפס את המקום הראשון, אחד התנחל במקום האחרון, וההיצע מגוון: אמריקאים, צרפתים, איסלנדים, לילדים ולמבוגרים. הסרטים הם ״הדינוזאור הטוב״, סרט האנימציה החדש מבית פיקסאר (שסרטם הקודם ״הקול בראש״ בילה שבועות במקום הראשון. הסרט החדש לא מתקרב אליו); ״גשר המרגלים״, שמחזיר את סטיבן ספילברג אל המסכים אחרי שלוש שנות מנוחה מ״לינקולן״; ״ליד הים״, סרטה השני של אנג׳לינה ג׳ולי כבמאית השנה; ״לב רחב״, סרט איסלנדי שקוטף פרסי חביב הקהל מסביב לעולם (את הסרט הפיק הבמאי האיסלנדי בלתזאר קורמאקור, שסרטו ההוליוודי ״אוורסט״ עדיין מככב בטבלה, ככל הנראה זה השבוע האחרון שלו בה); ו״ערכו של אדם״, ריאליזם חברתי צרפתי, שזיכה את השחקן שלו בפרס בפסטיבל קאן האחרון.

רשימה מעניינת. האחים כהן, למשל, שכתבו את התסריט לסרטה הקודם של אנג׳לינה ג׳ולי, כתבו את התסריט לסרט החדש של ספילברג. ומה יש ליד הים? את גשר המרגלים. אפשר לכתוב שירים עם שמות הסרטים האלה: ליד הים, ערכו של אדם. הדינוזאור הטוב, לב רחב. וכן הלאה.

יצאו מהטבלה: ״רבין, היום האחרון״, של עמוס גיתאי, אחרי שלושה שבועות, בלבד; ״מסווג חריג״, שעדיין מציג השבוע בהקרנות חצות; ״צמרמורת״, שהצליח לא רע באמריקה, אבל לא כל כך בישראל; ו״סיקאריו״, סרטו של דניס וילנב, שבילה גם כמה שבועות במקום הראשון.

אז מי הסרט במקום הראשון השבוע? הנה הטבלה:

continue reading…