"אימפריית האור", ביקורת
"אימפריית האור". אהבת קולנוע, שנאת אדם
"ממנטו מורי" של דפש מוד, ביקורת
יום הקולנוע הישראלי 2023 – מה פתאום ומה לראות?
אוסקר 2023: כל הזוכים וכל העדכונים (לייב)
שימו לב: אמריקה עברה בסוף השבוע לשעון קיץ, אז שידור האוסקר יתחיל היום בשעה 2:00, ולא ב-3:00 כפי שהיה בשנים קודמות. השידור החי קורה בערוץ יס דרמה. ומהשעה 2:00 נעדכן גם כאן (כרגיל) בכל מה שקורה בטקס. אתם יכולים לישון בשקט ולקרוא בבוקר כל מה שקרה וכל מה שחשוב שתדעו.
את התחזית שלי למה שאמור לקרות באוסקרים תמצאו בפודקאסט הקולנוע של "סינמסקופ" ברדיו הקצה. האזינו בספוטיפיי או כאן
זו שנה מתסכלת. מצד אחד, רשימת המועמדויות מכילה כמה מהסרטים הבאמת טובים של השנה – "הפייבלמנים", "רוחות אינשרין", "טאר המנצחת" ו"במערב אין כל חדש" (סרט השנה של "סינמסקופ"), לצד שני הלהיטים הקופתיים הגדולים של השנה ("אהבה בשחקים: מאווריק" ו"אווטאר: דרכם של המים"), שניהם סרטי המשך שלקח המון שנים לייצר אותם. ומצד שני, המועמד המוביל לניצחון ברוב הקטגוריות הגדולות הוא "הכל בכל מקום בבת אחת", שהוא – לדעת כותב שורות אלה – סרט אופנתי, יהיר, ציני וחסר חשיבות.
לכן, יקרה אחד מהשניים. או שהצפוי יקרה ו"הכל במכל מקום" – שכבר זכה בפרס גילדת המפיקים, הבמאים, השחקנים והתסריטאים, יזכה בפרסים על הסרט, הבימוי, התסריט המקורי, השחקנית ושחקן המשנה, וזה יהיה טקס גם צפוי וגם מאכזב. או שיהיו המון הפתעות בדרך, שיוכיחו שהאקדמיה האמריקאית לקולנוע כבר לא כל כל אמריקאית: בגלובוס הזהב ובבאפט"א הסרט הזה הפסיד. ואז "הפייבלמנים", "במערב אין כל חדש" ו"רוחות אינשרין" עשויים לחטוף לו את הפרסים. צפו, לפיכך, להפתעות בקטגוריות הבימוי (נהמר על ספילברג) והתסריט המקורי (נהמר על "רוחות אינשרין").
זוכרים את הסצינה בסוף "טאר" שבו קייט בלאנשט מעיפה מהפודיום את המנצח שמחליף אותה? אז זה מה שמישל יהו תעשה הערב לקייט בלנשט. הלוואי וגם כאן תהיה הפתעה – המרוץ בוודאי צמוד ביניהן – אבל נראה שלמישל יהו יש יתרון קל, בין השאר כי באוסקרים לא פעם מצביעים לא עבור השחקן אלא עבור הדמות, ודמותה של מישל יהו ב"הכל בכל מקום בבת אחת" מעוררת הזדהות ואמפתיה, הדמות שמגלמת בלנשט ב"טאר" לא, ולא משנה מה רמת הווירטואוזיות שנדרשה ממנה כדי לבצע אותה.
אז השלימו את הימוריכם, וניפגש כאן ב-2:00 לדיווח החי מהאוסקרים.
"מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם", ביקורת
"החלטה לעזוב", ביקורת
"טאר המנצחת", ביקורת
"רוחות אינשרין", ביקורת
"הלוויתן", ביקורת
אם שרי התרבות היו טורחים לצפות בסרטים הישראליים לפני שהם מבקרים אותם הם היו מגלים שרובם דווקא ימניים ומשרתים את האג'נדה שלהם
אחד הדברים שהכי מקפיצים לי את הפיוז זו צנזורה. בכל פעם שמישהו מנסה להשתיק יצירה, לבטל אותה או למנוע ממנה להיות מוצגת, כל הגוף שלי נדרך ונכנס למצב של מגננה. מצד אחד, זו מחמאה אדירה לאמנות הקולנוע: מתברר שפוליטיקאים לוקחים קולנוע באופן מאוד רציני ומאמינים שיש בכוחו של סרט להסיט ולחנך. זו גישה מאוד רדוקטיבית למעשה האמנות, אבל היא רק מעידה עד כמה כוח יש ליצירה, ולא זאת שנעשית לצרכי תעמולה. הצנזורה, אגב, אינה נחלת הימין. תרבות הביטול היא עדות לצנזורה מצד שמאל, או ניסיון לחנך יוצרים וצופים שיש נושאים שהם עדיין (או שוב) טאבו.
תגובות אחרונות