בכורה עולמית: הצצה ראשונה אל פרויקט אנה פרנק של ארי פולמן
ארי פולמן עם בובת אנה פרנק, באולפן האנימציה הלונדוני | AF by AF: Ari Folman with Anne Frank's stop-motion puppet
לפני כשנה וחצי פורסמה הידיעה שארי פולמן יפוך את יומנה של אנה פרנק לסרט אנימציה, בזמן שעבר מאז כתב פולמן את התסריט לסרט והפיק שני טסטים, יחד עם שותפיו הקבועים יוני גודמן ודוד פולונסקי, למציאת הסגנון הוויזואלי של הסרט. לפני כמה חודשים הופקה סצינה אחת, בת שלוש דקות וחצי, המשלבת בין אנימציה קלאסית (של הדמויות) ובין אנימציית סטופ-מושן (של הרקעים). הסצינה הזאת הוצגה לראשונה מול קהל במפגש שערכתי עם פולמן במסגרת סדרת ״הסטודיו לבימוי״ שהתקיימה בחודשים האחרונים בספריית בית אריאלה בתל אביב. טסט נוסף הופק לאחרונה, הוא בן 50 שניות, והוא מדמיין את הסרט על אנה פרנק כאנימציית סטופ מושן מלאה, עם בובות. המשימה של פולמן כעת היא למצוא מימון לפרויקט, על פי אחד הקונספטים האלה (הסטופ מושן המלא יקר בהרבה מהשילב בין אנימציה קלאסית ובין סטופ מושן). בין לבין, פולמן מתכנן לביים סרט לייב אקשן שהוא כבר התחיל לעבוד עליו.
יש לנו פריימים ראשונים ובלעדיים של שני הטסטים האלה.
הסצינות האבודות של ״אפס ביחסי אנוש״. וגם: נטלי פורטמן בדרך לקאן; נדב לפיד ואיתן פוקס כובשים את ניו יורק
סג״מ דפי מקבלת טלפון מסגן (מיל.) רמה. סצינה שהוסרה מתוך ״אפס ביחסי אנוש״ (מתוך הדי.וי.די)
הדי.וי.די (המאוד מושקע) של ״אפס ביחסי אנוש״ יצא בסוף השבוע והוא מכיל המון בונוסים, כמו סרט מאחורי הקלעים, הערות של הבמאית, ולא פחות מ-11 סצינות קצרצרות שירדו בעריכה – עשר דקות נוספות וגנוזות מהסרט – אותן תוכלו לראות בפני עצמן או בליווי הסבר של טליה לביא על הסיבות שהביאו להסרתן מהסרט בגרסתו הסופית. הנה, למשל, סצינה כזאת, המציגה חלק מעלילת משנה קטנה שהוסרה לחלוטין מהסרט (באופן ספציפי מהסיפור השלישי), ומציגה מה קרה לסגן רמה אחרי שחרורה מהצבא, ושגם באזרחות היא ממשיכה לעשות קיפול שמונה למגבות. הסצינה גם מציגה שוב את דמות המשנה, הילית, שהיתה מדריכת הירי בסצינה מוקדמת בסרט.
הסצינה הזאת מגיעה אחרי סצינה נוספת הנמצאת בסקציית הסצינות הגנוזות, בה אנו רואים את רמה (שני קליין), באמצע עבודתה כחדרנית בבית מלון, מתקשרת לדפי, מי שהחליפה אותו בתור קצינת השלישות של הבסיס. שתיהן נראות מבואסות ממה שהן עושות בחייהן. פריים מהסצינה הזאת מופיע בראש הפוסט. שמונה מתוך 11 הסצינות שהוסרו הן מהסיפור השלישי וקל להבין למה הוסרו. דפי מתגלה כקצינה מהגיהנום, ואילו רמה תופסת את מפקד הבסיס (יובל סגל) על חם באחד מחדרי המלון שבו היא עובדת, וכך מצליחה לזכות מחדש בקריירה הצבאית שהיא כה רצתה.
======================
ועוד קצת כותרות מסוף השבוע:
״ג׳יימס בונד: ספקטר״, טיזר
סם מנדס אמר שהוא לא יחזור לביים סרט ג׳יימס בונד נוסף אחרי ״סקייפול״, אבל הוא חזר. בונד כבר לימד אותנו: Never say never. הצילומים לסרט ג׳יימס בונד החדש, מספר 24, עדיין בעיצומם, אבל הלילה ראה אור הטיזר הראשון, שמציג נתיבי עלילה אישיים ובינלאומיים ובלי מיליגרם אחד של אקשן. הטיזר מתחיל מהמקום שבו הסרט הקודם נגמר: מיס מאניפני מגישה לג׳יימס בונד את מעט החפצים שלו ששרדו את השריפה בביתו בסוף הסרט הקודם, וביניהם מסר מעברו. שם הסרט, ״Spectre", הוא שמו של ארגון פשע וטרור הבינלאומי שהופיע בספרי ג׳יימס בונד של איאן פלמינג, ובסרטים ״דוקטור נו״, ״כדור הרעם״, ״יהלומים הם לנצח״, ״לעיניך בלבד״ ועוד. שם הארגון הוא ראשי התיבות של המילים: Special Executive for Counter-intelligence, Terrorism, Revenge and Extortion. אבל למרות השם הכמעט פארודי, הטיזר מנסה להציג בונד מודאג ורציני. כריסטוף וולץ, איך לא, הוא האיש הרע בראש הארגון, שאת קולו אנחנו שומעים בסוף. זהו אוברהאוזר, המוכר גם בתור בלופד, נבל שבונד כבר נלחם בו בסרטים קודמים: טלי סוואלס גילם אותו ב״בשירות הוד מלכותה״, דונלד פלזנס גילם אותו ב״אתה חי רק פעמיים״, מקס פון סידוב גילם אותו ב״לעולם אל תאמר לעולם״. רייף פיינס נכנס לנעלי ג׳ודי דנץ׳ בתור M. הסרט ייצא בעולם ב-6 בנובמבר. ככה זה נראה:
סינמסקופ ברדיו הקצה, תוכנית #27 (״סמבה״, סנדלר, ״סינדרלה״, סם שפיגל וספילברג)
צפו: בית הספר סם שפיגל חוגג יום הולדת 25 בסרט קצר והיתולי
יעל אבקסיס ודוד אופק (בוגר המחזור הראשון), מנחי טקס יום ההולדת לבית הספר לקולנוע סם שפיגל, אמש. צילום: יוסי צבקר
אמש (שלישי) התקיים במתחם ימק״א בירושלים אירוע יום ההולדת ה-25 לבית הספר לקולנוע סם שפיגל, שהוקם בנובמבר 1989. רונית אלקבץ היתה אמורה להנחות, אבל היא נאלצה לטוס בהתראה קצרה (האם זה קשור לעובדה שאתמול בבוקר פורסם שהיא תעמוד בראש חבר השופטים של מסגרת שבוע הביקורת בפסטיבל קאן?). את מקומה של אלקבץ כמנחה תפסה יעל אבקסיס, שהפיקה את ״איה״, הסרט של בוגרי סם שפיגל, עודד בן נון ומיכל ברזיס, שהיה מועמד השנה לאוסקר (המועמדות הראשונה לאוסקר של בוגרי בית הספר).
במרכז הערב הוקרן סרט היתולי קצר, בן 8 דקות, שהופק לכבוד האירוע, והמספר את הסיפור העלום על 25 השנים הראשונות של בית הספר: בסרט המוקומנטרי, אותו כתב רנן שור, מסופר סיפורו (המצוץ מהאצבע, כמובן) של המחזור הראשון והסודי של בית הספר מ-1964, מחזור שכלל את דוד פרלוב, אהרון שבתאי ודליה רביקוביץ׳. אפרים קישון ואורי זהר לא התקבלו. איתן ענר (״סיפור חצי רוסי״) ביים את הסרט הקצר שהוקרן בבכורה אמש, ובנימין חירם (״הדקדוק הפנימי״) צילם אותו, ועכשיו הוא מוצג כאן לפניכם. הנה: ״סם שפיגל, 25 השנים האבודות״:
דפדוף בתוכנייה של פסטיבל דוקאביב 2015 (חלק א׳)
-
- טליה שפירא
-
- ״קרדיט לרצח״
כן, התחרות הישראלית היא לב ליבו של פסטיבל דוקאביב (שהפך בשנים האחרונות, תחת ניהולם של סיני אבט וגליה בדור, לאחד הפסטיבלים הגדולים והמצליחים ביותר בישראל), אבל היא לאו דווקא החלק הכי מגרה בתוכנייה כשרוצים לדעת מה יהיה בפסטיבל. עוד אין כוכבים דוקומנטריים – למעט, אולי, דרור מורה ורענן אלכסנדרוביץ – שסרט חדש שלהם יכול להופיע בכותרת של ידיעה על בכורות ישראליות בפסטיבל. לכן, בתחרות הישראלית החלק המסקרן הוא נושא הסרט, יותר מאשר יוצריו.
טפטופים ראשונים מהתוכנית הבינלאומית של דוקאביב מתחילים להגיע. אני, למשל, סקרן לדעת האם זוכה האוסקר השנה, ״סיטיזן פור״, של לורה פואטרס, יהיה בפסטיבל. ובכן, על פי האתר הרשמי של מפיצי הסרט, התשובה היא כן. אני גם סקרן לדעת כמה מהפרויקטים הרבים שיצר השנה אלכס גיבני, יהיו בפסטיבל. רשימה של המיטב מהסרטים הבינלאומיים בפסטיבל תתפרסם כאן בקרוב.
ובינתיים, התחרות הישראלית. פסטיבל דוקאביב, שייפתח ב-7 במאי, יציג בתחרות הישראלית 13 סרטים בבכורות (רובן עולמיות), מתוך 75 סרטים שהוגשו לתחרות. הסרט הזוכה יזכה בפרס בסך 70,000 שקלים.
תגובות אחרונות