02 אפריל 2015 | 15:01 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

מאש-אפ מדורים: סיכום חודשי וסינמסקופ ברדיו הקצה (תוכנית #28): 5 הסרטים הטובים והמעצבנים של מרץ

"הבן השביעי״. ג׳ף ברידג׳ס מראה לא מרוצה

“הבן השביעי״. ג׳ף ברידג׳ס מראה לא מרוצה

נתחיל עם הפודקאסט השבועי שלנו, ״סינמסקופ״ ברדיו הקצה. האזינו לו כאן. או כאן.

ואם תרצו לדפדף בין האייטמים, הנה תוכן העניינים:

תוכן העניינים:

0:00: ברוך הבא לישראל, ריצ׳רד גיר.

וגם: השבוע בין דיבורים על הסרטים, שירים על אמונה ודבקות, במיוחד לכבוד פסח.

5:00: שיר: ״לכן אלוהים ברא את הסרטים״ של פול סיימון.

8:00: בשלושה סרטים שונים – ״משימה בלתי אפשרית 5״, ״Run All Night״ ו״מהיר ועצבני 7״ – מופיע אותו משפט בדיוק: ״They’re coming after us with everything they got״. ובכלל, כל הטריילרים לסרטי האקשן המתקרבים נראים דומים זה לזה.

12:40: שיר: ״המלך״ של שי צברי, עם מילים מאת חביבה פדיה על פי שיר השירים.

16:00: ״הסנדלר״ של אדם סנדלר.

23:00: שיר: ״לך בנעליים שלי״, דפש מוד (אפרופו ״הסנדלר״ ואפרופו ״שירים על אמונה ודבקות״).

28:00: ״מהיר ועצבני 7״.

39:00: שני סרטים סינים בארץ: ״יקירי״ ו״לחזור הביתה״.

52:00: להאל הרטלי יש סרט חדש בשם ״נד רייפל״, ובעבור 20 שקלים תוכלו לצפות בו ברגע זה כאן.

58:00: שיר סיום: ״לילה כיום יאיר״ של אביתר בנאי.

=====================

 חמשת הסרטים הטובים של מרץ:

1. ״פרינסס״

2. ״סיפורים פרועים״

על הסרט המהנה הזה, שהיה מועמד לאוסקר הזר השנה, דיברתי בהרחבה בפודקאסט שלי, האזינו שם. סרטו הארגנטינאי של דניאל סיפרון מחולק לששה סרטים קצרים ונפרדים. הבעיה העיקרית של הסרט היא שהסרטים הולכים ויורדים ברמתם, וכך ההתלהבות הגדולה מהאנרגיה וההברקות של הסיפורים הראשונים, הולכת ודועכת כשמגיעים לסיפור האחרון, שהוא החלש במקבץ.

3. ״הסנדלר״

האזינו לפודקאסט הנ״ל להרחבה. אבל בתמצית: זה אחד הסרטים שקיבלו את הביקורות הכי גרועות באמריקה השנה, הוא נקטל לחתיכות, אבל אני חשבתי שהוא מקסים. לסרטו הרביעי, מגייס תומאס מקארתי (״אנשי התחנה״, ״האורח״) את אדם סנדלר לתפקיד הראשי. זהו סנדלר המאופק והרציני, סנדלר של ״מוכה אהבה״, סנדלר בלי בדיחות פלוצים ובעיטות באשכים, שמואס בחייו כסנדלר בלואר איסט סייד במנהטן. דעתו על המקצוע שהוא ירש מאבותיו ומאבות אבותיו משתנות כשהוא מגלה מכונת תפירה קסומה במרתף החנות שלו: כשהוא נועל נעל שנתפרה במכונה העתיקה, הוא הופך להיות האיש שהנעל הזאת שייכת לו – בין אם זה גנגסטר, הומלס או טרנסווסטיט. וכך, בזכות מכונת התפירה הזאת, זוכה סנדלר להיכנס לנעליו של האחר, לראות סוף סוף את העולם בנקודות המבט שהוא בדרך לא חשוף אליהם – בין אם זה העשירים והמצליחים, או החלשים והעלובים. מקארתי, שפותח את סרטו בהקדמה באידיש המתרחשת בתחילת המאה ה-20, יוצר אגדה תמימה ומתוקה על סנדלר שלומד להעריך את מה שיש לו. זה סרט כל כל נטול ציניות, שנראה לי שהמבקרים האמריקאים פשוט לא ידעו איך לבלוע אותו (בישראל, בזכות האהדה שיש כאן לאדם סנדלר, וכנראה גם בזכות היידישקייט הרב שיש בסרט, הוא מסתמן כהצלחה), אבל לי הוא הזכיר סרט הוליוודי טוב לב משנות ה-30. וגם, ככל הנראה, אחד הסרטים הבודדים שאני מכיר שיוצאים נגד ג׳נטריפיקציה, ופיתוח אורבני מואץ, שהורס את המרקם הטבעי של העיר.

ואיך קרה הפלא הזה שבו אדם סנדלר מגלם סנדלר? ובכן, מתברר שזה צירוף מקרים. הנה אבנר שביט, בראיון ב״וואלה״, מפצח את התעלומה בשיחה עם במאי הסרט: “אני יודע שזה נשמע מצחיק, אבל באמת שזה יצא כך במקרה. רציתי את אדם רק בגלל כישורי המשחק שלו. אני לא יודע עברית, אז לא היה לי מושג לגבי משמעות שם המשפחה שלו. אבל ברגע ששלחתי לו את התסריט, הוא ציין זאת בפניי והוסיף שהוא לא יכול להגיד לא לסרט בשם הזה”.

4. הדב פדינגטון, ״בית״

5. ״פתלתל״

סרט תיעודי מקסים על נהר הירקון.

====================

מרץ היה חודש קשה בקולנוע. המון אכזבות. מה שגורם לי לרצות לדרג דווקא את:

חמשת הסרטים המאכזבים של מרץ:

1. ״צ׳אפי״

סרט כמעט איום, שגרם לי למחוק את ניל בלומקמפ מרשימת הבמאים שאני סקרן לראות את סרטם. אחרי האכזבה מ״אליסיום״, ״צ׳אפי״ הוא כבר כמעט אסון (ואני ממש חושש לגורל ״הנוסע השמיני 5״ תחת ניהולו. נראה לי שההברקה של ״מחוז 9״ היתה חד פעמית וזה המקסימום שהוא יכול להגיע אליו). צ׳אפי, בגילומו של שרלטו קופלי, הוא אחת הדמויות היותר מרגיזות שנתקלתי בהן באחרונה.

2. ״סינדרלה״

3. ״סמבה״

4. ״שנה קשוחה מאוד״

זה הסרט שאנשי הנשיונל בורד אוף רוויו בחרו כסרט השנה שלהם? אתם רצינים? ג׳יי.סי צ׳נדור, שהתגלה עם ״התמוטטות״ ועם ״הכל אבוד״, ממהר אל סרטו השלישי: מעין סרט גנגסטרים, אבל בלי הגנגסטרים. אוסקר אייזק, בליהוק שגוי, מגלם דמות אמיתית של קבלן פינוי אשפה בניו יורק של תחילת שנות ה-80, שנאבק בעמיתיו למקצוע שמתנהלים כמו מאפיה, באיגודים, ובאף.בי.איי שרודף אותו, מתוך הבנה שהתחום הזה מתנהל כמו בשיטות של פשע מאורגן. הוא מנסה לנקות את האורוות, אבל המציאות – העסקית והמשפחתית – עומדת בדרכו. ג׳יימס גריי היה מביים סרטים כאלה בתחילת דרכו, אבל צ׳נדור מביים כאן סרט חסר חיים וגם קצת חסר פואנטה.

5. ״הבן השביעי״

סרט פנטזיה משונה, שהופק על ידי אמריקאים, מומן על ידי סין, בוים על ידי רוסי וצולם בקנדה. אבל האמת, שזה היה יכול להיות בי-מובי חביב – מכשפות ודרקונים – אילולא ג׳ף ברידג׳ס החליט להיות השהיד של הסרט ולפוצץ את עצמו עם הסרט בתפקיד הראשי. הסרט הזה הוא חובת צפייה למי שרוצה לראות איך שחקן – ועוד שחקן גדול, זוכה אוסקר, אהוב – יכול להשמיד סרט. ברידג׳ס בחר לגלם את הדמות שלו באופן כל כך אקסטרווגנטי, ועם מבטא של שיכור בלתי ניתן לפיענוח, שפשוט אי אפשר להכיל את הדמות שלו. זה מדהים, כי אם הייתם מדמיינים בתפקיד שלו – מכשף המחפש את השוליה שלו כדי להביס את המכשפה זוכת האוסקר ג׳וליאן מור – שחקנים קצת יותר מינוריים, נגיד בריטיים, נגיד איאן מק׳קלן או פטריק סטיוארט, הייתם מגלים שהדראפט ששכתב סטיבן נייט מכיל כמה בדיחות לא רעות בכלל. זה היה יכול להיות סרט חביב, אבל ברידג׳ס הרג אותו.

 

 

נושאים: בשוטף

תגובה אחת ל - “מאש-אפ מדורים: סיכום חודשי וסינמסקופ ברדיו הקצה (תוכנית #28): 5 הסרטים הטובים והמעצבנים של מרץ”

  1. yaya 12 אפריל 2015 ב - 5:14 קישור ישיר

    תיקון קטן – “שלום לפילגש” בויים על ידי צ’ן קאי גה, לא ג’אנג יימו


השאירו תגובה