מבחר סרטי הגמר של מחזור כ׳ במעלה: עכשיו גם לישראל יש את האחים כהן
מתוך ״בינתיים מזל״ של מזל בן ישי
התחלנו עם זה בשנה שעברה, ואני שמח להמשיך גם השנה (אבל לא מתחייב לגבי השנה הבאה): הנה כמה מסרטי הגמר של המחזור ה-20 של מעלה שחיבבתי. זו סיטואציה משונה עבורי לראות את סרטי הגמר של המחזורים האחרונים בבית הספר: אני מלמד אותם, אז אני מכיר את שמות היוצרים ואת פניהם, אבל רק ברגע שאני רואה את סרט הגמר שלהם, את ההתמודדות הראשונה שלהם עם סרט אמיתי ולא סתם תרגיל סגנוני, רק אז אני פתאום קולט שלא הכרתי אותם בכלל. הם פוגשים אותי במשך שנתיים, פעם בשבוע, ואני כמו מטיף בכנסיה מדרבן אותם להעריץ את קישון ואת טאטי, וכופה עליהם לראות טרקובסקי מהתחלה עד הסוף, ואז אני קולט שאין לי מושג מי יושב מולי.
1.
קחו, למשל, את נורית כהן ואת עמנואל כהן. שני סטודנטים שיצא לי לפגוש במחזורים שונים ובכיתות שונות, ורק באחרונה גיליתי שהם אחים. את סרט הגמר של נורית כהן כתב אחיה, עמנואל. כלומר, הם האחים כהן. ויותר מזה: רק עכשיו גיליתי שהאחים כהן הם ילדיו של המפיק השוויצרי הנודע, ארתור כהן, שזכה שש פעמים באוסקר: שלוש פעמים בקטגוריית הסרט התיעודי (הפעם האחרונה היתה על ״יום אחד בספטמבר״ של קווין מקדונלד, על טבח הספורטאים הישראלים במינכן), ושלוש פעמים בקטגוריית הסרט הזר (״הגן של פינצי קונטיני״ של ויטוריו דה סיקה, שניצח את ״השוטר אזולאי״ של אפרים קישון; ״שחור לבן בצבעים״ של ז׳אן-זאק אנו; ו״מהלכים מסוכנים״, נציג שוויץ, שניצח את ״מאחורי הסורגים״ של אורי ברבש). אז ילדיו של כהן לומדים קולנוע בישראל, והם יצרו יחד את הסרט המשעשע הבא, ״הדיקטטור הקטן״, על מרצה להיסטוריה, חובב רודנים והבעיה שיש לו עם שפם קטן אחד.
תגובות אחרונות