״מועדון קרב״ של דיוויד פינצ׳ר (1999). המציאות היא הזיה סיכזופרנית
זוכרים את הימים שבהם האחים וושאובסקי עשו סרטים מדהימים? 15 שנה חלפו מאז תחילת המילניום השלישי, ובכורת הסרטים החדשים של האחים וושאובסקי (״עלייתה של ג׳ופיטר״) ופול תומס אנדרסון (״מידות רעות״) היא הזדמנות טובה להיזכר בגל הסרטים המרהיב שהגיע בין 1998 ל-1999, וסימלו את תחושה של חרדה מפני האפשרות של בואו של סוף העולם.
״צלף אמריקאי״. חיסל את המתחרים
עוד שבוע לאוסקרים. השבוע הקרוב יהיה מלא אקשן בגזרת הימורי האוסקר. הישארו צמודים למסך זה לכל העדכונים, כי המירוץ השנה צמוד מאין כמוהו. אם יש לכם מושג מי הולך לזכות בקטגוריות הסרט והבימוי – ״התבגרות״ או ״בירדמן״ – בואו להמר על כך או לנחש כאן.
ובינתיים, הנה מקבץ של שש כותרות שהצטברו בימים האחרונים, לא רק בענייני האוסקר.
עוד שבוע לאוסקרים, ומה אגיד לכם, המירוץ צמוד, ואני מבולבל כהוגן. ״בירדמן״ נגד ״התבגרות״. ממש צמוד. ״בירדמן״ זכה בפרסי הגילדות הנחשבים, אבל ״התבגרות״ זכה בבאפט״א ובפרסי המבקרים המשפיעים. האם אתם מאמינים לגילדת המבקרים כחזאית אוסקרים או לבאפט״א? ואולי אתם חושבים שבעוד שני אלה רבים, יבוא סרט אחר – ״מלון גרנד בודפשט״? ״צלף אמריקאי״? ״משחק החיקוי״? – ויגנוב להם את הפרס? בואו נעביר את השאלה למומחי האוסקר הגדולים באמריקה. אן תומפסון, למשל, מהמרת על אלחנדרו גונזלס איניאריטו כזוכה בבימוי ועל ״התבגרות״ כזוכה בסרט. סקוט פיינברג, לעומת זאת, חושב בדיוק ההפך: ״בירדמן״ לסרט וריצ׳רד לינקלייטר לבימוי. ושניהם הם מהבכירים, הבקיאים והאמינים ביותר מבין חזאי האוסקרים. אז הם לא עוזרים לנו.
מה שמעלה את השאלה: מה אתם חושבים שיקרה ביום שני הבא ב-7:00 בבוקר שעון ישראל, כשהטקס יגיע לסיומו? מי יזכה בפרס הסרט ומי יזכה בפרס הבימוי? שתי הקטגוריות האלה בלבד. לא מי צריך לזכות, אלא מי לדעתכם באמת יזכה. נימוקים, אם תרצו, הוסיפו בתגובות. הנה הסקר:
התפתחויות בגזרת טבלת המבקרים. אל סצינת טבלאות המבקרים הצטרפה השבוע חברה חדשה: טבלת המבקרות. תשע מבקרות קולנוע, שיא במספר המבקרות בישראל (שעד לפני כמה שנים הכיל את עירית שמגר וזהו), בטבלה עצמאית. טבלת המבקרות מצטרפת לטבלה שלי (תכף, בהמשך הפוסט) ולטבלה של ״הארץ״ (שהתפצלו מהטבלה המקורית של ״עכבר העיר״ שייסדתי בתחילת שנות ה-2000). עכשיו נותר רק לחכות לטבלת המבקרים הלהט״בית ולטבלת המבקרים המזרחית, ואני בטוח ש״הגננת״ יהיה במקום הראשון בכולן.
מה שאומר שהגיע הזמן לחשוב מחדש על כל הפורמט הזה של טבלת מבקרים אינטרנטית. מאז השינוי העיצובי בטבלאות של גוגל, אני כבר לא יכול להשתמש בטבלאות המוטמעות שלהם, ועברתי לקבצי תמונה שגם מסבכים את החיים וגם פשוט לא יפים. ובינתיים, מאחורי הקלעים, עובד צוות ״סינמסקופ״ (ו״מאקו״) על עיצוב מחדש של הטבלה. עד שזה יקרה, עברנו בשבועות האחרונים למינון של פעם בשבועיים.
מה שאומר שיש לנו חמישה סרטים חדשים (ספוילר: ״50 גוונים של אפור״ במקום האחרון). זה גם שבוע מגוון מאוד, בו המבקרים מציגים מחלוקות רבות. ״עלייתה של ג׳ופיטר״, אופרת החלל הסובלת ממשקל יתר של האחים וושאובסקי; ״הולכת רחוק״ הריס וויתרספוני; ״קינגסמן״ המטורלל; ״אולי בכל זאת״ הסכריני; ו״50 גוונים של אפור״, גן עדן של שוטים.
הטבלה:
בית בני ברית מוכן לצילומי ״יומו האחרון של רבין״
אחד הבניינים הכי יפים במרכז תל אביב הוא בית בני ברית ברחוב קפלן פינת לסקוב. כבר שנים שהבניין הזה עומד נעול, נטוש ומוזנח, ובכל יום שאני חולף לידו אני מקווה לראות שמישהו בא לגאול אותו, לשפץ ולשקם אותו ולעשות איתו משהו מעניין שיקים אותו לחיים. כל יום אני חרד לגלות שמא בלילה איזשהו יזם קנה את הבניין והחליט להרוס אותו כדי לבנות שם גורד שחקים. אני ממש מקווה שמישהו בעיריית תל אביב ידאג לשמר את המבנה הזה.
היום, לראשונה מזה שנים, הסומק חזר לרגע קט ללחייו של הבניין, כשהוא הפך לסט צילומים. continue reading…
״50 גוונים של אפור״. לראות או לא לראות?
״50 גוונים של אפור״ יוצא היום ואני חייב להגיד: כבר הרבה זמן לא יצא סרט שכל כך לא עניין אותי לראות. ״דמדומים 3״ ו״משחק הרעב 2״ קדמו לו. סרטים שהרגשתי שהעניין בהם אינו קשור לקולנוע אלא לתופעות חברתיות פולחניות. מעין קדחת מעריצים שמתחילה מספרים והביטוי הקולנועי שלהם הוא רק תופעת לוואי אגבית. הטריילרים לא עניינו אותי, הליהוק לא משך אותי, הגירוי לא גירה אותי. ובכנות, הטירוף הזה סביב הסרט מרתיע אותי (שזה משונה, כי כשזה מגיע לטירוף סביב סרטי ״מלחמת הכוכבים״ אני מבין את זה היטב. האם זה עניין מגדרי? דורי?).
ובעיקר, אני מרגיש שמי שכבר זכה לראות בזמן אמת את ״תשעה וחצי שבועות של שכרון חושים״ יכול לקבל פטור מ״50 גוונים של אפור״. אני מתקשה לראות איך שני הסרטים האלה שונים. מבחינתי אדריאן ליין יכול להיות גם הבמאי של הסרט הזה, שנראה כמו פרויקט שזלמן קינג בטח כבר כתב פעם. זה יהיה יותר חצוף מ״המזכירה״? יותר נועז מ״עיניים עצומות לרווחה״? יותר נואש מ״הטנגו האחרון בפריז״? יש לי תחושה נורא מלאכותית מכל הפרויקט הזה. אני טועה?
בקיצור: בואו נהפוך את היוצרות. הפוסט הזה פתוח למי שכבר ראה את ״50 גוונים של אפור״: המליצו לי, האם ללכת לראות את הסרט? אם כן, למה? יש בו קולנוע טוב? יש בו משהו סוחף? אם התגובות יהיו חיוביות והנימוקים יהיו מעניינים, אני מבטיח ללכת לראות אותו ולהוסיף לדיון את דעתי. אבל איכשהו יש לי תחושה שהתגובה הכללית תהיה מין משיכה בכתף ו״נו, שוין, שיהיה״. מישהו התלהב מהסרט? באמת התלהב?
עדכון: הפוסט עודכן. זה בוקר לטריילרים לקומדיות רומנטיות של במאים/תסריטאים נהדרים.
תעצרו אותי אם זה נשמע לכם מוכר: עיתונאית צעירה נשלחת לראיין מקצוען בכיר ובין השניים מתפתחת מערכת יחסים לא צפויה. לא, זה לא ״50 גוונים של אפור״ אלא תקציר הסרט שהטריילר שלו מוקרן לפני הסרט ההוא. זהו ״Trainwreck״ (״תאונת רכבת״, שאין סיכוי שזה יהיה שמו בעברית) סרטו החדש של ג׳אד אפאטו (״הדייט שתקע אותי״, ״בתול בן 40״), שהטריילר מציג אותו בתור המפיק של ״מסיבת רווקות״. אבל יש כאן חידוש מעניין: אפאטו הוא לא רק אחד הבמאים האהובים עליי כרגע בהוליווד – הוא מעין ג׳יימס ל׳ ברוקס לדור שלי – הוא גם תסריטאי נפלא. אלא שבסרט הזה הוא מביים תסריט שכתבה הקומיקאית איימי שומר, שגם משחקת בתפקיד הראשי (לצד ביל היידר, לברון ג׳יימס – שרץ הביתה לראות ״אחוזת דאונטון״ – וטילדה סווינטון). צילם ג׳ודי לי ליפס, הצלם של ״בנות״ (הסדרה שאפאטו מפיק).
אז אם איחרתם ל״50 גוונים של אפור״ והחמצתם את הבקרובים, הנה הטריילר.
איזה שם יתנוסס בקרוב על המרקיזה בשכונת מטבח הגיהנום במנהטן?
ג׳ון סטיוארט הודיע אתמול שהוא יעזוב בהמשך השנה את הגשת ה״דיילי שואו״ (״אולי ביולי, או ספטמבר, או דצמבר״). זו הודעה ממש מעציבה, כי סטיוארט עשה עבודה ממש טובה בראשות ״הדיילי שואו״ מאז סוף שנות התשעים. ראו את זה: ב-1999, כשגרנו בניו יורק והתוכנית היתה בשנתה הראשונה, רצנו לעמוד בתור ולהיות קהל בהקלטה של התוכנית, 30 ומשהו בלוקים מהדירה שלנו. כשעלה האתר של קומדי סנטרל ואפשר היה לראות את הדיילי שואו גם בישראל, כמה שעות אחרי השידור, ניסיתי להשיק בבלוג פינה יומית שבה אני מעלה את מיטב הקטעים של הלילה הקודם (נשברתי די מהר). חשבתי שזו תוכנית מבריקה.
מצד שני, קל היה לראות בשנה האחרונה שלג׳ון סטיוארט קצת נשבר ממנה. קל היה לראות, ואפשר היה לשמוע את זה גם בין השורות בראיונות שהוא נתן לקידום סרט הביכורים שלו כבמאי, ״רוזווטר״. זה היה עד כדי כך ברור, שבנובמבר כתבתי שאני מאמין שסטיוארט יודיע בקרוב על פרישתו מהתוכנית. צדקתי.
תוכנית הקולנוע השבועית של סינמסקופ ברדיו הקצה, כאן בקובץ להורדה ולשמיעה בדרך.
או, לחצו על הנגן, ודפדפו בין האייטמים לפי תוכן העניינים המצורף.
או, היכנסו לדף התוכנית באתר ״הקצה״, שם תוכלו לדעת גם את שמות השירים שאני מנגן.
0:00: מתחילים עם הדיסק החדש של בל אנד סבסטיאן.
6:00: למה אני חושב שהכותרת על שובו של ספיידרמן לאולפני מארוול היא נפלאה, משמחת ומלהיבה? כבר באוקטובר, אחרי ההכרזה הגדולה של מארוול על כל סרטיה הצפויים עד לסוף העשור הנוכחי, ניבאתי שנשמע בקרוב על חזרתם של דמויות מארוול שנמצאות בידי אולפנים אחרים. אבל בכנות, לא ציפיתי שזה יקרה כל כך מהר. ספיידרמן היה בידיים של אולפני סוני בעשרים השנים האחרונות (ולפני זה בידיים של מנחם גולן). אבל אולפני סוני נמצאים עכשיו על הקרשים. שני סרטי ספיידרמן האחרונים לא היו טובים, ונראה שהאולפן כבר לא יודע מה לעשות עם הדמות הזאת. ובמקביל, כל המצב הכלכלי של האולפן הידרדר, והגיע לשפל בסוף השנה עם הפריצה הצפון קוריאנית למחשבי החברה. בשבוע שעבר נודע על פיטוריה של נשיאת האולפן, איימי פסקל, על ידי הבוסים היפנים שלה. אבל היום מתברר שהיא ארגנה לעצמה חתיכת מצנח זהב: פסקל ניהלה משא ומתן מחוכם מאוד עם דיסני ומארוול, שבסופו נקבע שמארוול תפיק סרט ספיידרמן חדש ל-2017, אבל הבעלות על הדמות, והפצת הסרט, יישארו בידיים של סוני. פסקל בעצמה תהיה חתומה על הפקת הסרט. ובתמורה, מארוול יוכלו להשתמש בדמות של ספיידרמן בסרטיה. אז למה אני מתלהב? א) כי מארוול הוכיחו בשנים האחרונות שהם עושים סרטי גיבורי על מצוינים. דמיינו ספיידרמן מחודש, עם האטיטיוד של איירון מן. ב) כי סוף סוף ספיידרמן יוכל להתאחד עם בני משפחתו מיקום גיבורי העל של מארוול. זה אומר, בראש ובראשונה, שספיידרמן באופן תיאורטי יוכל להצטרף ל״הנוקמים 3״ (״הנוקמים 2״ כבר סגור ויוצא בעוד חודשיים, כך שחוץ מטיזר אפשרי בסצינת אחרי כותרות שתופק בזריזות לא באמת יהיה לו זכר בסרט). אבל יש כאן פוטנציאל מסעיר יותר: האם זה אומר שספיידרמן יצטרף ל״קפטן אמריקה: מלחמות אזרחים״? כשהכריז קווין פייגי ש״קפטן אמריקה 3״ יהיה עיבוד לקומיקס ״Civil War״, השאלה הראשונה היתה: איך אפשר לעשות את זה בלי ספיידרמן? פייגי ענה שהם מצאו לכך פתרון. עכשיו נשאלת השאלה האם הם באמת מצאו לכך פתרון, או שהוא ידע שסיכום עם סוני על ספיידרמן עומד על הפרק, ובקרוב נזכה להכרזה חגיגית ש״מלחמת אזרחים״ יהיה המפגש ההרסני שבין קפטן אמריקה וספיידרמן? הצילומים של ״קפטן אמריקה: מלחמת אזרחים״ אמורים להתחיל בקיץ הקרוב לקראת הפצה ב-2016, כך שבאופן תיאורטי ממש אפשרי ששם תהיה השקת הדמות, בגרסתה האפלה, לקראת סרט הסולו ביולי 2017, במשבצת שהיתה מיועדת ל״תור 3״. זו ספקולציה שלי, אבל נדמה לי שזה בדיוק מה שכל חובבי גיבורי העל מקווים ומצפים שייקרה עכשיו. בכל אופן, לוח השנה המתוקתק שעליו הכריזה מארוול באוקטובר כבר עבר עכשיו שכתוב, וחלק מסרטי 2017 כבר נדחו כדי לעשות מקום לספיידרמן. עוד הרחבה על הנושא ומשמעויותיו, בשיחה המצורפת.
16:00: ובינתיים, עד שיהיה לנו את ספיידרמן, מה קורה עם ״בירדמן״? אחרי שזכה בפרסי גילדת השחקנים, המפיקים והבמאים, הפסיד ״בירדמן״ את הבאפט״א ל״התבגרות״. בשש השנים האחרונות כל הזוכים בבאפטא (האוסקר הבריטי) זכו גם באוסקר. אז מה זה אומר? מי יזכה באוסקר בעוד שבוע וחצי? על כך ננסה לענות בספיישל האוסקרים בשבוע הבא.
21:00: אחרי ספיידרמן ובירדמן, הנה שיחה קצרה על ״קינגסמן״, סרט הריגול המטורלל והאלים של מתיו ווהן, עיבוד לקומיקס של מארק מילר.
28:00: שירים מסרטים. ב״קינגסמן״ תמצאו שירים של דייר סטרייסטס ובריאן פרי. ב״הולכת רחוק״ תמצאו שירים של פורטיסהד ופול סיימון. אבל בתוכנית הרדיו שלי, שבה אני מעדיף שירים קצביים, אני מעדיף לנגן דווקא שיר אחר מתוך ״קינגסמן״: את ״Give It Up״ של קיי.סי אנד דה סאנשיין בנד.
39:00: ״הולכת רחוק״. סרט שמתאר נדודי מחשבה ורצף אסוציאטיות פרטיות.
52:30: פרידה משלושה מוותיקי הקולנוע שנפטרו בשבוע וקצת האחרונים: הצלם יוסי ויין (״בר 51״), מבקר הקולנוע שאול שיר-רן והמפיק מיכה שגריר. לזכרו של שגריר ישודר ביום רביעי ב-22:00 בערוץ הקולנוע הישראלי הסרט העלילתי היחיד שהוא ביים, ״הסיירים״. סרט מלחמה מ-1967, עם תסריט מאת אברהם הפנר. ירון לונדון היה היחצן. אסי דיין בתפקידו הקולנועי הראשון (תפקיד משנה כאן), ואת הסרט מובילים אילי גורליצקי, זאב רווח וליאור ייני. זה סרט שנדיר למצוא בטלוויזיה, לכן כדאי להעיף בו מבט.
באתר של רדיו הקצה (בו תוכלו להאזין לעוד תוכניות: של קוואמי, קוטנר, ירון טן-ברינק וכו׳)
באתר של icast, בו תוכלו גם להוריד קובץ mp3 של הפודקאסט ולעשות מנוי באייטיונז לתוכניות הבאות.
ובשידור חי, כל יום שלישי ב-14:00, ברדיו הקצה.
תגובות אחרונות